עיראקי פיג'מה
19-06-07, 14:06
עשיתי עבודה לספורט בשביל הבצפר,ממש השקעתי בזה...מה אתם חושבים?:blush:
דגש על הפיסקה האחרונה בנושא האחרון
ספורט
ספורט הוא פעילות גופנית,בעיקר מאומצת עם מטרות שונות כגון בידור,פיתוח גוף,תחביב והשתתפות בתחרויות.לספורט יש היסטוריה עתיקה של תרבות.
היסטוריה
ההיסטוריה הקדומה ביותר שידועה על משהו כספורט הוא כהישרדות,כגון ציד בכידון,דיג ובריחה(ריצה)מחיות טורפות.ובמשך הזמן גם התפתח העיסוק בפעילות גופנית כדי לפתח אצל ילדים את יכולותיהם המוטוריות.
ומאוחר יותר,נותק הקשר בין הספורט לבין ההישרדות והבנייה העצמית,והפך לעניין של פיתוח ובריאות הגוף ושלוות הנפש.
ידוע וישנם כתבים ועדויות על כך שהעיסוק בספורט כבר היה עניין בסין העתיקה בסביבות ה-4000 לפנה"ס,בעיקר בהתעמלות ואימוץ השרירים.על מצרים הקדומה ישנן עדויות המרמזות על כך שהיו מתעסקים גם הם בפעילות גופנית בשחייה ודיג.ענפי ספורט חשובים ביותר התקיימו גם בפרס,כגון אומנות הלחימה הפרסית 'זורקהנה' שהייתה קרובה מאוד לאמנויות הלחימה המוכרות כיום.
ביוון העתיקה התקיימה תרבות ספורט רחבה ביותר וענפי ספורט רבים שמוכרים לנו כיום התקיימו גם אז,כגון אגרוף, האבקות,זריקת דיסקוס,ריצה ועוד מיני רבים.
עם התקדמות הטכנולוגיה,הגלובליזציה וכיו"ב נעשה הספורט כעניין מקצועי ובידור להמונים וכיום ישנם הרבה העוסקים בספורט בתחרויות,ומליונים של אנשים צופים בכך.(אך רוב העוסקים בו עושים זאת בשביל ההנאה והתחביב,ואינם חברים בשום ארגון או תאגיד)
הרוח הספורטיבית
כמו בכל דבר ועניין,גם בספורט יש לשמור על הרוח הספורטיבית לפני,בזמן ואחרי הפעילות. ספורטיביות מוגדרת כ-"התנהגות ויחס הוגן של המשתתף, לרבות משחק הוגן, אדיבות כלפי חברי הקבוצה והיריבים, עידוד השאיפה למצוינות, והפסד בכבוד".אם קבוצה כלשהי הפסידה לקבוצה האחרת,עליה לקבל את עובדה זו. אלימות בספורט היא למעשה חציית הגבול שבין משחק הוגן לבין אלימות תוקפנית. ספורטאים, מאמנים, אוהדים והורים מתנהגים לעתים בתוקפנית ובאלימות כלפי בני אדם או רכוש אחר במפגנים מוטעים של נאמנות, שליטה, כעס או חגיגה.
המקצוענות והשלכותיה
העלייה במודעות לספורט,יחד עם התקשורת ההמונית והסיקור הנירחב,הובילו למגמה של מקצוענות ספורטיבית בה הענפים והתחרויות נשלטים ע"י תאגידי ענק ונותני חסויות.מצב זה הוביל שהעיסוק בשכר ובהשגתו יותר חשוב מעצם העיסוק בספורט וכך נוצר שאובדת לה המקצועיות האתית,ואובדת המסורת של הספורט 'היפה'.
אמנות וספורט
ישנה קטגוריה נוספת בספורט והיא ספורט אמנותי,שעצם הצפייה בו היא הנאה ובידור הוא אמנות של ספורט,כגון החלקה על הקרח.בסוג ספורט זה אין שום אלמנט של תחרותיות או הישגיות.הצלחתו של המחליק או המחליקה נמדדת לפי קריטריונים של סגנון החלקה וכו'.
וישנו האלמנט של ערך אסתטי הנחשב בעיני אחדים כמעל ומעבר העיסוק עצמו,בו המתאמן כלל אינו מפיק הנאה כלשהי מן העיסוק עצמו אלא מן התוצאה,וכאן אוסיף את דעתי האישית שזו הסתכלות מאוד שטחית על ספורט וחבל שהמתאמן אינו מפיק את ההנאה מכך.
קטגוריה כזו הייתה גם ביוון העתיקה,שבה ההתעמלות ותרבות הגוף יצרו הערכה והערצה אסתטית,וכך גם למיומנויות אותם הציגו המתעמלים,וזוהי תרבות הגוף המפורסמת שהייתה ביוון.
דגש על הפיסקה האחרונה בנושא האחרון
ספורט
ספורט הוא פעילות גופנית,בעיקר מאומצת עם מטרות שונות כגון בידור,פיתוח גוף,תחביב והשתתפות בתחרויות.לספורט יש היסטוריה עתיקה של תרבות.
היסטוריה
ההיסטוריה הקדומה ביותר שידועה על משהו כספורט הוא כהישרדות,כגון ציד בכידון,דיג ובריחה(ריצה)מחיות טורפות.ובמשך הזמן גם התפתח העיסוק בפעילות גופנית כדי לפתח אצל ילדים את יכולותיהם המוטוריות.
ומאוחר יותר,נותק הקשר בין הספורט לבין ההישרדות והבנייה העצמית,והפך לעניין של פיתוח ובריאות הגוף ושלוות הנפש.
ידוע וישנם כתבים ועדויות על כך שהעיסוק בספורט כבר היה עניין בסין העתיקה בסביבות ה-4000 לפנה"ס,בעיקר בהתעמלות ואימוץ השרירים.על מצרים הקדומה ישנן עדויות המרמזות על כך שהיו מתעסקים גם הם בפעילות גופנית בשחייה ודיג.ענפי ספורט חשובים ביותר התקיימו גם בפרס,כגון אומנות הלחימה הפרסית 'זורקהנה' שהייתה קרובה מאוד לאמנויות הלחימה המוכרות כיום.
ביוון העתיקה התקיימה תרבות ספורט רחבה ביותר וענפי ספורט רבים שמוכרים לנו כיום התקיימו גם אז,כגון אגרוף, האבקות,זריקת דיסקוס,ריצה ועוד מיני רבים.
עם התקדמות הטכנולוגיה,הגלובליזציה וכיו"ב נעשה הספורט כעניין מקצועי ובידור להמונים וכיום ישנם הרבה העוסקים בספורט בתחרויות,ומליונים של אנשים צופים בכך.(אך רוב העוסקים בו עושים זאת בשביל ההנאה והתחביב,ואינם חברים בשום ארגון או תאגיד)
הרוח הספורטיבית
כמו בכל דבר ועניין,גם בספורט יש לשמור על הרוח הספורטיבית לפני,בזמן ואחרי הפעילות. ספורטיביות מוגדרת כ-"התנהגות ויחס הוגן של המשתתף, לרבות משחק הוגן, אדיבות כלפי חברי הקבוצה והיריבים, עידוד השאיפה למצוינות, והפסד בכבוד".אם קבוצה כלשהי הפסידה לקבוצה האחרת,עליה לקבל את עובדה זו. אלימות בספורט היא למעשה חציית הגבול שבין משחק הוגן לבין אלימות תוקפנית. ספורטאים, מאמנים, אוהדים והורים מתנהגים לעתים בתוקפנית ובאלימות כלפי בני אדם או רכוש אחר במפגנים מוטעים של נאמנות, שליטה, כעס או חגיגה.
המקצוענות והשלכותיה
העלייה במודעות לספורט,יחד עם התקשורת ההמונית והסיקור הנירחב,הובילו למגמה של מקצוענות ספורטיבית בה הענפים והתחרויות נשלטים ע"י תאגידי ענק ונותני חסויות.מצב זה הוביל שהעיסוק בשכר ובהשגתו יותר חשוב מעצם העיסוק בספורט וכך נוצר שאובדת לה המקצועיות האתית,ואובדת המסורת של הספורט 'היפה'.
אמנות וספורט
ישנה קטגוריה נוספת בספורט והיא ספורט אמנותי,שעצם הצפייה בו היא הנאה ובידור הוא אמנות של ספורט,כגון החלקה על הקרח.בסוג ספורט זה אין שום אלמנט של תחרותיות או הישגיות.הצלחתו של המחליק או המחליקה נמדדת לפי קריטריונים של סגנון החלקה וכו'.
וישנו האלמנט של ערך אסתטי הנחשב בעיני אחדים כמעל ומעבר העיסוק עצמו,בו המתאמן כלל אינו מפיק הנאה כלשהי מן העיסוק עצמו אלא מן התוצאה,וכאן אוסיף את דעתי האישית שזו הסתכלות מאוד שטחית על ספורט וחבל שהמתאמן אינו מפיק את ההנאה מכך.
קטגוריה כזו הייתה גם ביוון העתיקה,שבה ההתעמלות ותרבות הגוף יצרו הערכה והערצה אסתטית,וכך גם למיומנויות אותם הציגו המתעמלים,וזוהי תרבות הגוף המפורסמת שהייתה ביוון.