אני חייב שתעזרו לי ותגידו לי מה זה עקרון שלטון העם

[Roei]

יש לי עבודה להגשה שאני צריך להגיש מחר בבוקר בשיעור הראשון
בקיצור אני חייב הגדרה של כ-5 שורות שמסיבה מה זה עקרון שלטון העם

כן אני יודע שזה לא קשור לפורום אבל אני ממש חייב את זה דחוף אז אני מבקש:unsure:

[///Efi///]

בין האמצעים לקיים את עקרון שלטון העם:

חוקה המגדירה את מבנה השלטון ובעיקר מגבילה את כוחו. גם במדינות שאין להן למעשה חוקה, כמו בריטניה, קיים מה שנקרא "חוקה בלתי כתובה", כללים המקובעים בהסכמה כללית או בחוקים רגילים, שמבחינת תוכנם הם בעלי ערך קונסטיטוציוני. מדינת ישראל מצויה במצב ביניים מבחינה זו, מאחר ומעמדו של חוק יסוד בה עולה על זה של חוק רגיל, אך נמוך מזה של חוקה. גם בימים שקדמו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ידע בית המשפט העליון להגן על זכויות האדם באמצעות מה שכונה בידי שופטיו: "החוקים שאינם כתובים עלי ספר".
בחירות הוגנות וחשאיות, שבהן לכל אדם קול שווה. ברור שבחירות אלו הן התנאי העיקרי לקיומה של דמוקרטיה, אבל בניגוד למה שעלולים לחשוב, הן רחוקות מלהיות התנאי היחיד. בחירות נערכו במדינות טוטליטריות רבות, אך ההפחדה, הגבלת הביטוי והעדר החשאיות שהתלוו אליהן הפכו אותן לריקות מתוכן. המונח בחירות מתייחס לבחירות לפרלמנט, ובמשטר נשיאותי בו נבחר ראש הרשות המבצעת באופן ישיר על ידי האזרחים מתייחס מונח זה גם לבחירת האדם שיכהן בתפקיד זה.
הבחירות חייבות להיערך תדיר, בדרך כלל כל ארבע או חמש שנים. משרת הנשיא בצרפת היא יוצאת דופן באורכה - הנשיא שם נבחר לתקופה של שבע שנים.
זכות הצבעה לכל האזרחים הבוגרים. בתחילת המאה ה-20 הייתה שלילת זכות הצבעה מנשים בגדר מוסכמה, ואף בישוב העברי בארץ ישראל התנהל מאבק עיקש על כך בין הדתיים להנהגה החילונית. כיום, זכותה של אישה להצביע מקובלת על הכול במדינות דמוקרטיות. גם ממיעוטים נמנעה האפשרות להצביע. בארצות-הברית, למשל, התקשו השחורים לקבל זכות הצבעה ולמרות שאחרי מלחמת האזרחים באמצע המאה התשע עשרה העניקה להם זכות כזו, היא נשללה בפועל באמצעות "חוקי ג'ים קרו" עד שנות השישים במאה העשרים. גיל ההצבעה המינימלי המקובל הוא בדרך כלל 18, אם כי טווח הגילים עשוי לנוע במדינות שונות בין 15 ל-21.
זכות להתמודד. הזכות להתמודד אלמנטרית כמעט כמו הזכות להצביע, אך בה יש בדרך כלל יותר חריגים. לעתים יש ערכים שגוברים על הזכות להתמודד, למשל הרצון שהצבא לא יהיה פוליטי. לכן מנועים אנשי צבא מלהתמודד בבחירות, ואף נדרשת תקופת צינון מרגע פרישתם ועד הצגת מועמדותם.
דוגמה לחשיבות הזכות להציג מועמדות נותנת איראן. שם מתקיימות מערכות בחירות שהן הוגנות למדי כשלעצמן, אך העוקץ ניטל מהן, משום שהזכות להתמודד ניתנת רק למעטים העוברים את אישורה של ההנהגה הרוחנית.
דוגמה מיוחדת למדינה הנתפסת בעיני עצמה ובעיני העולם כדמוקרטית, ועם זאת יש בה הגבלה על הזכות להיבחר לפרלמנט היא אירלנד, בה מחויבים, בין השאר, נבחרי הפרלמנט לגלות בקיאות בספרות והיסטוריה אירית.


אני חוזר למנורה, יש לך עוד 2 מישאלות

[Roei]

בין האמצעים לקיים את עקרון שלטון העם:

חוקה המגדירה את מבנה השלטון ובעיקר מגבילה את כוחו. גם במדינות שאין להן למעשה חוקה, כמו בריטניה, קיים מה שנקרא "חוקה בלתי כתובה", כללים המקובעים בהסכמה כללית או בחוקים רגילים, שמבחינת תוכנם הם בעלי ערך קונסטיטוציוני. מדינת ישראל מצויה במצב ביניים מבחינה זו, מאחר ומעמדו של חוק יסוד בה עולה על זה של חוק רגיל, אך נמוך מזה של חוקה. גם בימים שקדמו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ידע בית המשפט העליון להגן על זכויות האדם באמצעות מה שכונה בידי שופטיו: "החוקים שאינם כתובים עלי ספר".
בחירות הוגנות וחשאיות, שבהן לכל אדם קול שווה. ברור שבחירות אלו הן התנאי העיקרי לקיומה של דמוקרטיה, אבל בניגוד למה שעלולים לחשוב, הן רחוקות מלהיות התנאי היחיד. בחירות נערכו במדינות טוטליטריות רבות, אך ההפחדה, הגבלת הביטוי והעדר החשאיות שהתלוו אליהן הפכו אותן לריקות מתוכן. המונח בחירות מתייחס לבחירות לפרלמנט, ובמשטר נשיאותי בו נבחר ראש הרשות המבצעת באופן ישיר על ידי האזרחים מתייחס מונח זה גם לבחירת האדם שיכהן בתפקיד זה.
הבחירות חייבות להיערך תדיר, בדרך כלל כל ארבע או חמש שנים. משרת הנשיא בצרפת היא יוצאת דופן באורכה - הנשיא שם נבחר לתקופה של שבע שנים.
זכות הצבעה לכל האזרחים הבוגרים. בתחילת המאה ה-20 הייתה שלילת זכות הצבעה מנשים בגדר מוסכמה, ואף בישוב העברי בארץ ישראל התנהל מאבק עיקש על כך בין הדתיים להנהגה החילונית. כיום, זכותה של אישה להצביע מקובלת על הכול במדינות דמוקרטיות. גם ממיעוטים נמנעה האפשרות להצביע. בארצות-הברית, למשל, התקשו השחורים לקבל זכות הצבעה ולמרות שאחרי מלחמת האזרחים באמצע המאה התשע עשרה העניקה להם זכות כזו, היא נשללה בפועל באמצעות "חוקי ג'ים קרו" עד שנות השישים במאה העשרים. גיל ההצבעה המינימלי המקובל הוא בדרך כלל 18, אם כי טווח הגילים עשוי לנוע במדינות שונות בין 15 ל-21.
זכות להתמודד. הזכות להתמודד אלמנטרית כמעט כמו הזכות להצביע, אך בה יש בדרך כלל יותר חריגים. לעתים יש ערכים שגוברים על הזכות להתמודד, למשל הרצון שהצבא לא יהיה פוליטי. לכן מנועים אנשי צבא מלהתמודד בבחירות, ואף נדרשת תקופת צינון מרגע פרישתם ועד הצגת מועמדותם.
דוגמה לחשיבות הזכות להציג מועמדות נותנת איראן. שם מתקיימות מערכות בחירות שהן הוגנות למדי כשלעצמן, אך העוקץ ניטל מהן, משום שהזכות להתמודד ניתנת רק למעטים העוברים את אישורה של ההנהגה הרוחנית.
דוגמה מיוחדת למדינה הנתפסת בעיני עצמה ובעיני העולם כדמוקרטית, ועם זאת יש בה הגבלה על הזכות להיבחר לפרלמנט היא אירלנד, בה מחויבים, בין השאר, נבחרי הפרלמנט לגלות בקיאות בספרות והיסטוריה אירית.
תודה אחי אבל בכל זאת זה לא ממש עוזר לי
אני צריך הגדרה של כ-5 שורות שמסבירה מה זה בקצרה

[Eskimo :-)]

rkk המורה יענה לך אם הוא יכנס תכתוב בכותרת rkk כנס שנייה ואז הוא יענה לך הוא מורה להיסטוריה וחיבור וכול זה אז הוא בטוח יודע

[Ja Rule]

פשוט כמשמעותו.
שלטון העם אומר שהעם שולט, איך הוא שולט?
הצבעות, בחירות וכל מיני.
דוגמא:
כשהייתה את הדילמה או לא זוכר מה זה היה עם לפנות את המתנחלים, שאלו את העם מה לעשות,
ובכך הוא בעצם שלט בתוצאות.

[///Efi///]

פשוט כמשמעותו.
שלטון העם אומר שהעם שולט, איך הוא שולט?
הצבעות, בחירות וכל מיני.
דוגמא:
כשהייתה את הדילמה או לא זוכר מה זה היה עם לפנות את המתנחלים, שאלו את העם מה לעשות,
ובכך הוא בעצם שלט בתוצאות.

בסוף לא היה מישאל עם :unsure:

[Dino Psaras]

שלטון העם הוא אחד מעקרונותיה הבסיסיים של הדמוקרטיה. בשלטון עם, העם בוחר את מנהיגיו, והוא יכול גם להדיחם.

יש 2 סוגים של שלטון עם (של דמוקרטיה בעצם):

1) דמוקרטיה ישירה. זו דמוקרטיה שבה העם בוחר באופן ישיר. לדוגמא, בעבר, ברומא וביוון נדמה לי, העם היה מתאסף באיצטדיון גדול והיה רוקע ברגליו ולפי עוצמת הרקיעות הייתה מתקבלת ההחלטה.

2) דמוקרטיה עקיפה. כיום אין אפשרות לדמוקרטיה ישירה, בעיקר מפני שאין שום סיכוי שתאסוף מיליוני תושבים למקום אחד, ולכן יש דמוקרטיה עקיפה שהיא דמוקרטיה שבה העם בוחר את מנהיגיו, אך הוא עושה זאת על ידי הצבעה בקלפי למשל.

[Roei]

שלטון העם הוא אחד מעקרונותיה הבסיסיים של הדמוקרטיה. בשלטון עם, העם בוחר את מנהיגיו, והוא יכול גם להדיחם.

יש 2 סוגים של שלטון עם (של דמוקרטיה בעצם):

1) דמוקרטיה ישירה. זו דמוקרטיה שבה העם בוחר באופן ישיר. לדוגמא, בעבר, ברומא וביוון נדמה לי, העם היה מתאסף באיצטדיון גדול והיה רוקע ברגליו ולפי עוצמת הרקיעות הייתה מתקבלת ההחלטה.

2) דמוקרטיה עקיפה. כיום אין אפשרות לדמוקרטיה ישירה, בעיקר מפני שאין שום סיכוי שתאסוף מיליוני תושבים למקום אחד, ולכן יש דמוקרטיה עקיפה שהיא דמוקרטיה שבה העם בוחר את מנהיגיו, אך הוא עושה זאת על ידי הצבעה בקלפי למשל.
תודה! :bow: :flowers:

[rrkk]

כעיקרון מה שיואב אמר זה נכון
שלטון העם זה שהשלטון שואב את סמכותו מהעם ולא מהצבא למשל (במשטרים צבאיים)
היום נהוגה דמוקרטיה עקיפה גם בגלל גודל המדינות וגם בגלל שאי אפשר לצפות מהאזרחים להבין בכל דבר שעולה על סדר היום . לכן העם בוחר נציגים והם מנהיגים אותו למשך תקופה
דרך אגב משאל עם (דבר שעד היום לא התקיים בישראל על שום נושא) הוא סוג של דמוקרטיה ישירה. כי מביאים סוגיה ספציפית להכרעת העם

[Dino Psaras]

:bow:

וגם בגלל שאי אפשר לצפות מהאזרחים להבין בכל דבר שעולה על סדר היום . לכן העם בוחר נציגים והם מנהיגים אותו למשך תקופה

זו בעצם אחת הסיבות נגד משאל עם..

לרוב אכן אין צורך במשאל עם, אבל לפי דעתי יש נושאים שפשוט חייב בהם משאל עם.
אני מוכן להתערב שאם תעשה משאל עם כעת, אתה תקבל רוב של בערך 80% אם לא יותר על מנת להפציץ את עזה (אני מעריך את זה על פי סקרים ועל פי מה שאני רואה ושומע מאנשים, אם כי זה מן הסתם לא מדויק ובשביל באמת לדעת מה העם חושב נצטרך משאל עם כאמור, מה שלצערי לא יקרה ואולמרט ימשיך לחרבן במכנסיים).

[rrkk]

:bow:



זו בעצם אחת הסיבות נגד משאל עם..

לרוב אכן אין צורך במשאל עם, אבל לפי דעתי יש נושאים שפשוט חייב בהם משאל עם.
אני מוכן להתערב שאם תעשה משאל עם כעת, אתה תקבל רוב של בערך 80% אם לא יותר על מנת להפציץ את עזה (אני מעריך את זה על פי סקרים ועל פי מה שאני רואה ושומע מאנשים, אם כי זה מן הסתם לא מדויק ובשביל באמת לדעת מה העם חושב נצטרך משאל עם כאמור, מה שלצערי לא יקרה ואולמרט ימשיך לחרבן במכנסיים).
זו לא סוגיה למשאל עם (לצערך או לשמחתך תלוי בדעה שלך) משאל עם עושים אם בכלל על סוגיה מאד מאד עקרונית לא על החלטות שצריכות להתקבל על ידי אנשים מקצועיים ועם מידע שלא לי ולא לך אין אותו
משאל עם גם זה לא דבר כל כך נכון לעשות אותו במדינה דמוקרטית (שים לב שרוב המדינות הדמוקרטיות לא השתמשו בו . מיעוט מהמדינות הדמוקרטיות השתמשו בכלי זה. דווקא מדינות לא דמוקרטיות משתמשות בו הרבה . למשל היטלר עשה המון משאלי עם) יש עם הכלי הזה המון בעיות . לא ניכנס אליהן כאן . עד השאלה הבאה שלכם בשעורי בית או לקראת בחינה

[Dino Psaras]

בסה"כ אמרתי שזו אחת הסיבות נגד משאל עם (יחד עם עוד מס' סיבות). ככה לפחות כתוב בספר היסטוריה שאיתו למדתי לבגרות..