צפה בגרסא המלאה : השפעת האינדקס הגליקמי על חמצון שומן
שלום
נניח בשעות הערב יצא לי לאכול מאכל עם gi גבוה האם אפשר לשלבו עם מאכל כלשהו שיש לו gi נמוך\בינוני וכך זה לא יגרום לי לנפילנ?
תלוי עד כמה ה-GI גבוה, בכל מקרה שומן איכותי אמור למנוע עד כמה שניתן הקפצת אינסולין...
דרך אגב סיימת לחקור את הכספית בטונה? ;)
Second-meal effect: low-glycemic-index foods eaten at dinner improve subsequent breakfast glycemic response.
Wolever TM, Jenkins DJ, Ocana AM, Rao VA, Collier GR.
Department of Nutritional Sciences, Faculty of Medicine, University of Toronto, Ontario, Canada.
The effects of the glycemic index (GI) of carbohydrate eaten the previous night on the glycemic response to a standard test meal eaten subsequently in the morning (breakfast) was studied. On separate evenings normal subjects ate low- or high-GI test meals of the same nutrient composition. The dinners consisted of single foods in two experiments and mixed meals containing several foods in the third. The differences between the observed glycemic responses to low- and high-GI dinners were predicted by their GIs. The glycemic responses to breakfast were significantly lower on mornings after low-GI dinners than after high-GI dinners. Eating, at dinner, foods with different fiber contents but the same GI had no effect on postbreakfast glycemia. We conclude that the GI predicts the difference between glycemic responses of mixed dinner meals; breakfast carbohydrate tolerance is improved when low-GI foods are eaten the previous evening.
Publication Types:
Clinical Trial
Controlled Clinical Trial
PMID: 2844076 [PubMed - indexed for MEDLINE]
ניתן להסיק כי אכילת ארוחה בעלת א"ג נמוך תגרום להורדת התגובה הגליקמית של ארוחה בעלת א"ג גבוה אחריה.
בכל אופן , הא"ג של המזון אינו קריטי.
משה לא הבנתי... אתה יכול לתת הסבר?
זה אומר שאפשר לאכול GI גבוה כל היום?
או שאני יכול לאכול ארוחה עם GI גבוה ומיד אח"כ נמוך?
ארוחה עם GI נמוך , והארוחה הבאה אחריה [גם בהפרש של כמה שעות , תקרא את כל המחקר] עם GI גבוה. זה ימתן את התגובה הגליקמית בארוחה עם הGI הגבוה.
משה אחלה אתה!! כל הזמן מחדש לנו דברים sbb4
קיצר אם בא לך ציט הארוחה לפני צריכה להיות עם GI נמוך
בכל אופן הא"ג לא משנה ממש . יותר חשוב לצרוך סיבים תזונתיים. מי שמתעקש על הא"ג , זה בשבילו.
למה הערך גליקימי לא משנה? זה חשוב יש לזה מספר השפעות, למה הסיבים יותר חשובים?
עוד פעם חרדת האינדקס הגליקמי הזאת,
אתם לא מפנימים שירשורים? -> http://www.atraf-f.net/or/index.php?showto...%20גליקמי&st=15 (http://www.atraf-f.net/or/index.php?showtopic=4786&hl=אינדקס%20גליקמי&st=15)
http://care.diabetesjournals.org/cgi/content/full/28/12/2978
יש כאן סקירה של העניין. אמנם , מצויינים בהתחלה כמה גורמים שמגבילים את התוצאות , אך בהמשך מובאים בתור סמוכין המון מחקרים בנושא [בתנאים שונים]. קרדיט לגל שהביא את העניין לידיעתי.
גל הספיק להגיב כבר wub1
ניצחתי אותך!.
למרות שזה לא נורא, כי אבד לי הקטע הזה.
אז במאסה אני יכול להרשות לעצמי פחממות עם GI II גבוה כחלק מהתפריט ללא שום חשש?
גם בחיטוב. רק תדאג למספיק סיבים.
גל, שאלה לי אלייך :
האם לדעתך יהיה הבדל בכמות השומן שנאבד לאורך זמן עקב אכילת פחמימות בעלות GI גבוה בדיאטה קטוג'נית בהשוואה לאכילת פחמימות בעלות GI נמוך!
לדוגמא, אם ניקח שתי דיאטות זהות בהם אנחנו אוכלים 1000 קלוריות מתחת לתחזוקה, כמות של 100 גרם פחמימות בכל דיאטה, אחת מקורה ב-GI נמוך בעל כמות גבוהה של סיבים תזונתיים, אחת בעלת GI גבוה וכמות נמוכה של סיבים תזונתיים, כמות חלבון זהה ושומן זהה!
תקופה של 16 שבועות, האם יתרחש לדעתך הבדל גדול באיבוד השומן לאחר תקופה זו?
אנא התייחס אך ורק לחשיבות האינדקס הגליקמי בהקשר לתוצאה הסופית אך ורק מבחינת איבוד שומן!
אוקיי, זה ריאלי לכל התפריט יהיה מורכב מפחממות בעלות GI II גבוה אבל בכל ארוחה יהיו לי סיבים?
כמה גרם סיבים מומלץ ליום או לארוחה ואילו מקורות מכילים הכי הרבה סיבים?
גולן , תרשה לי לענות , כמובן שגל ירחיב אם ירצה..
אין שום הבדל , בטח שלא בדיאטה קטוג'נית. תבין , האינסולין שדרוש בשביל להכניס כמות מסויימת של פחמימות לתאים היא שווה תמיד . אז פה תהיה עליה גבוהה באינסולין לזמן קצר יותר , ופה תהיה עליה פחותה באינסולין לזמן ארוך יותר. הכל מתאזן. בדיאטה קטוג'נית שגם ככה כמות הפחמימות היא מזערית , ובנוסף הרגישות לאינסולין גבוהה ביותר ומאגרי הגליקוגן מדוללים [ולכן כל פחמימה שנכניס תלך קודם כל לגליקוגן , ולא להפקת אנרגיה שוטפת] , בוודאי שלא יהיה הבדל.
נירן - באבוקדו למשל יש הרבה סיבים. זה גם מקור טוב לשומן איכותי. בירקות ובפירות יש המון סיבים. רק תדאג לצרוך כמות סבירה.
האם לדעתך יהיה הבדל בכמות השומן שנאבד לאורך זמן עקב אכילת פחמימות בעלות GI גבוה בדיאטה קטוג'נית בהשוואה לאכילת פחמימות בעלות GI נמוך!
אין סיבה שיהיה הבדל מבחינת הירידה בשומן. אולי יציאה מקטוזיס, אבל למי אכפת.
גל.
מוישילה,
הרגישות לאינסולין תהיה גבוהה?, אנחנו לא מתבלבלים קצת?.
הרגישות לאינסולין כשמאגרי הגליקוגן מדוללים תהיה בקאנטים, היא תעלה רק כשנכניס הרבה פחמימות - העמסה. והיא תחזור, ובגדול. במצב שתיארת, הגוף משתמש רק בשומן וקטונים לאנרגיה, כל פחמימה (וחלק מהחלבונים) שנאכל, בגדר התפריט כמובן, הולכת לספק אוקסלואצטט למטרת פעולתו של מעגל קרבס - שריפת השומן.
עריכה: פחמימות בכמות גבוהה\או במכה = GI גבוה, יגרמו לגוף להמשיך לפרק את האצטיל קו אנזים בקצב תקין = יציאה מקטוזיס.
גל.
האינדקס הגליקמי לא משפיע לרעה על הרגישות לאינסולין? כלומר מעלה את הרגישות עקב הפרשת אינסולין לאחר הארוחה, במיוחד כאשר אנחנו רוצים רגישות נמוכה לאינסולין?!!
:):):):), אני כזה משועמם יאללה. :lol:
גם לי יש שאלה, (בעיקר אל גל או משה-אני רואה שאתה הופך פה להיות גל מס' II ;) )
נניח בן אדם אכל פחמימה בעלת אינדקס גליקמי גבוה.
נניח שלאחר t שעות, רמת הסוכר צנחה.
הגוף צריך אנרגיה לא? הגוף יכול לקחת את האנרגיה לקיומו של האדם מתוך:
א)שומן
ב)סוכרים בדם?
ג)חומצות אמינו מהשרירים/הדם.
נניח כי אין לו סוכרים וחומצות אמינו בדם.
הוא לא יוכל לקחת את האנרגיה רק מהשומן נכון? הוא צריך חומצות אמינו בשביל התהליך?
(אני מניח שכן, כי קראתי שבדיאטות הרעבה, כשלא אוכלים הגוף מפרק את השומן וגם את השריר כדי ליצור חומצות אמינו שישתתפו בשריפת השומן)
אז מפה יוצא שאם אוכלים אוכל עם אינדקס גליקמי נמוך, הגוף נוטה לפרק פחות שריר?
מוישילה,
הרגישות לאינסולין תהיה גבוה?, אנחנו לא מתבלבלים קצת?.
הרגישות לאינסולין כשמאגרי הגליקוגן מדוללים תהיה בקאנטים, היא תעלה רק כשנכניס הרבה פחמימות - העמסה. והיא תחזור, ובגדול. במצב שתיארת, הגוף משתמש רק בשומן וקטונים לאנרגיה, כל פחמימה (וחלק מהחלבונים) שנאכל, בגדר התפריט כמובן, הולכת לספק אוקסלואצטט למטרת פעולתו של מעגל קרבס - שריפת שומן.
גל.
טעות שלי . בכל אופן עדיפות מספר 1 היא מאגרי גליקוגן ככה שזה לא משנה.
Bullet , לא הבנתי איך הסקת את זה. קודם כל , יש מאגרי גליקוגן מעבר לפחמימות שאנחנו אוכלים . בהנחה שהמאגרים מדוללים , וצריך חלבון בשביל התהליך , אז יש חלבון מהאוכל וגם חלבון ברקמות שונות בגוף [שרירים , דה]. במצב שאין חלבון בגוף , זו תהיה הדאגה האחרונה שלך. בקיצור , כל המצב הזה הוא לא הגיוני מלכתחילה.
טעות שלי . בכל אופן עדיפות מספר 1 היא מאגרי גליקוגן ככה שזה לא משנה.
Bullet , לא הבנתי איך הסקת את זה. קודם כל , יש מאגרי גליקוגן מעבר לפחמימות שאנחנו אוכלים . בהנחה שהמאגרים מדוללים , וצריך חלבון בשביל התהליך , אז יש חלבון מהאוכל וגם חלבון ברקמות שונות בגוף [שרירים , דה]. במצב שאין חלבון בגוף , זו תהיה הדאגה האחרונה שלך. בקיצור , כל המצב הזה הוא לא הגיוני מלכתחילה.
נניח שאין חלבון מהאוכל.
האינדקס הגליקמי לא משפיע לרעה על הרגישות לאינסולין? כלומר מעלה את הרגישות עקב הפרשת אינסולין לאחר הארוחה, במיוחד כאשר אנחנו רוצים רגישות נמוכה לאינסולין?!!
חחחח, אני כזה משועמם יאללה. :lol:
השעמום שורף לך תאים במוח, תזהר, אתה קרוב לבצורת.
האינדקס הגליקמי לא משפיע לרעה על הרגישות לאינסולין? כלומר מעלה את הרגישות עקב הפרשת אינסולין לאחר הארוחה, במיוחד כאשר אנחנו רוצים רגישות נמוכה לאינסולין?!!
חחחח, אני כזה משועמם יאללה. :lol:
גולן , בשביל מה הבאתי את הסקירה של העניין? תקרא :
http://care.diabetesjournals.org/cgi/conte...pe2=tf_ipsecsha (http://care.diabetesjournals.org/cgi/content/abstract/28/12/2832?ijkey=bee7bf021089f2979cfa6f5e2ee1f095bec6792 0&keytype2=tf_ipsecsha)
Bullet , אז יש חלבון בשרירים. אתה מסוגל להתקיים ללא שריר? לא נראה לי.
גולן , בשביל מה הבאתי את הסקירה של העניין? תקרא :
תודה על העזרה משה :lol:
גם לי יש שאלה, (בעיקר אל גל או משה-אני רואה שאתה הופך פה להיות גל מס' II ;) )
נניח בן אדם אכל פחמימה בעלת אינדקס גליקמי גבוה.
נניח שלאחר t שעות, רמת הסוכר צנחה.
הגוף צריך אנרגיה לא? הגוף יכול לקחת את האנרגיה לקיומו של האדם מתוך:
א)שומן
ב)סוכרים בדם?
ג)חומצות אמינו מהשרירים/הדם.
נניח כי אין לו סוכרים וחומצות אמינו בדם.
הוא לא יוכל לקחת את האנרגיה רק מהשומן נכון? הוא צריך חומצות אמינו בשביל התהליך?
(אני מניח שכן, כי קראתי שבדיאטות הרעבה, כשלא אוכלים הגוף מפרק את השומן וגם את השריר כדי ליצור חומצות אמינו שישתתפו בשריפת השומן)
אז מפה יוצא שאם אוכלים אוכל עם אינדקס גליקמי נמוך, הגוף נוטה לפרק פחות שריר?
הגוף משתמש בשומן כמקור אנרגיה במצבים שתיארת, בדיאטות דלות פחמימות ובמצבי הרעבה הגוף מסוגל להמיר חומצות שומן לקטונים, אשר משוחררים למחזור הדם ומשמשים בתור אנרגיה זמינה במצבים בהם רמות הגלוקוז בדם נמוכות ( דיאטות קטוג'ניות וכדומה ).
Bullet,
לאן אתה חושב שכל הגלוקוז הזה "נדחף"?, בהנחה שלא התבצע דה נובו ליפוגנזה (פחמימה -> שומן), וקרוב לוודאי שלא, הוא סונטז כגליקוגן - גליקוגנזה. אז במקום לרחף לו בזרם הדם למשך כמה שעות (במקרה של א"ג נמוך), לספק רכיבים לשריפת השומן, או\ו להפוך לגליקוגן, הוא ישר הופך לגליקוגן, ומספק את הרכיבים לשריפת השומן כשרמות הגלוקוז\אינסולין יורדות.
בוא נצא גם בהנחה שיש משהוא בדם, הרי אנו לא בצום.
בנוסף,
אם כמות הפחמימות היומית נמוכה ביותר, הגוף "לא יתמודד" עם שריפת השומן הגבוהה, ייצר קטונים, ויפנה לחלבונים ולמאגרי הגליקוגן לעזרה בשריפת השומן (אוקסלואצטט). ככל שמאגרי הגליקוגן יהיו יותר מדוללים, הוא פחות ישתמש בהם לאנרגיה, יותר בשומן, ופחות בחלבונים, וההפך. כשהם מלאים, הוא ישתמש ביותר גליקוגן לאנרגיה, פחות שומן, אך גם יותר בחלבונים(נספק לו כמות חלבון שתפצה על כך). כך או כך, כמו שהסברתי כמה פעמים, מאזן השומן מתאזן (תחשוב על זה חזק ותבין).
זה ההסבר מאחורי היעילות של דילול גליקוגן לייעול הירידה בשומן. למרות שמאזן השומן היומי נשאר זהה, אנו במצב של רגישות לאינסולין מאוד נמוכה, פירוק רק של שומן במהלך היום (וחלבונים עודפים מהתזונה) ובעצם רמות FFAs מטורפות בדם, וכך, במצב אידיאלי לפירוק וניוד שומן. בעיקר שומן "עקשן".
גל.
גל אין מצב מישהו ישאל אותך שאלה ב BB ואתה תגיד לו, וואלה לא יודע אחי..
מתי יקרה היום הזה תגיד לי מתי ??? :D
גל אין מצב מישהו ישאל אותך שאלה ב BB ואתה תגיד לו, וואלה לא יודע אחי..
מתי יקרה היום הזה תגיד לי מתי ??? :D
וואי הרגת אותי עכשיו... :lol: :D :lol:
בוא ננסה להתקיל את גל בשאלות מסובכות, מה אתה אומר? :P
נפציץ אותו במושגים בדיוניים, נראה איך הוא יצא מזה.. :D | boxing |
וואי הרגת אותי עכשיו... :lol: :D :lol:
בוא ננסה להתקיל את גל בשאלות מסובכות, מה אתה אומר? :P
נפציץ אותו במושגים בדיוניים, נראה איך הוא יצא מזה.. :D | boxing | [/b]
חחחחחחחחחחחחחחחח'
היינו צריכים לשבת אל מזימה כזאת באיסיקיו בלי שהוא ידע..עכשיו הוא יעלה עלינו ..או שתערוך ת'הודעה :D
בנוסף,
אם כמות הפחמימות היומית נמוכה ביותר, הגוף "לא יתמודד" עם שריפת השומן הגבוהה, ייצר קטונים, ויפנה לחלבונים ולמאגרי הגליקוגן לעזרה בשריפת השומן (אוקסלואצטט). ככל שמאגרי הגליקוגן יהיו יותר מדוללים, הוא פחות ישתמש בהם לאנרגיה ויותר בשומן וחלבונים (נספק לו כמות חלבון שתפצה על כך), וההפך. כשהם מלאים, הוא ישתמש ביותר גליקוגן לאנרגיה, פחות שומן, אך גם פחות חלבונים. כך או כך, כמו שהסברתי כמה פעמים, מאזן השומן מתאזן (תחשוב על זה חזק ותבין).
זה ההסבר מאחורי היעילות של דילול גליקוגן לייעול הירידה בשומן. למרות שמאזן השומן היומי נשאר זהה, אנו במצב של רגישות לאינסולין מאוד נמוכה, פירוק רק של שומן במהלך היום (וחלבונים עודפים מהתזונה) ובעצם רמות FFAs מטורפות בדם, וכך, במצב אידיאלי לפירוק וניוד שומן. בעיקר שומן "עקשן".
גל.
גל, מה שאתה מנסה להגיד ברעיון הכללי( בו לא ניכנס לפרטים קטנים) זה שבתקופת חיטוב לא חייבים לעשות דיאטה קטוג'ית, כלומר אפשר לעשות דיאטה עם כמות פחמימות גבוה וכמות שומן גבוה. העיקר שהמאזן הקלורי יהיה שלילי, וגם לדלל גליקוגן ואז לפיצוי לעשות העמסה בערך כל 10 יום, אני צודק?
שאלה נוספת, איך מדללים גליקוגן? נגיד אני עכשיו מתאמן בטווח חזרות 8-10 כמו שעשיתי במסה.. וגם יש לי בתפריט די הרבה פחמימות ( סביבות 170) אבל אני עדיין במאזן שלילי אז המאגרי גליקוגן שלי מדלדלים בהדרגה או שאני צריך להוריד כמות פחמימות או לעשות אימונים מיוחדים של טווח חזרות מעל 15 בשביל לדלל את הגליקוגן?
גל אמר כבר לפחות 10 פעמים , שזה לא משנה אם הדיאטה שלך עשירה בפחמימות או עשירה בשומנים , התוצאה תהיה זהה מבחינת ירידה במשקל בהנחה שהגרעון הקלורי זהה.
מאגרי הגליקוגן שלך אינם מלאים , כיוון שאתה במאזן קלורי שלילי. אמוני אנאירובי מדללים גליקוגן [חוץ מאמונים של RM1-2 , שהסטים מאוד קצרים ואז הגליקוגן שאובד הוא אפסי]. בשביל לדלל גליקוגן לגמרי - הכוונה ממאגרים מלאים לכמעט 0 - צריך לעשות בערך 12 סטים לשריר , כ15 חזרות בסט , ולעבוד לאט. אם בחרת תרגילים מורכבים [נניח לחיצת חזה , חתירה] אז אפשר לקצץ בסטים לשרירים הקטנים ולעשות 8. במקרה שלך אני מעריך שאמון יותר קצר יספיק לדילול המאגרים , אבל קח בחשבון שברגע שתאכל פחמימות המאגרים יתחילו להתמלא.
לא חייבים לדלל גליקוגן , לא חייבים לעשות דיאטה קטוג'נית , חייבים להיות במאזן קלורי שלילי ואחת ל7-10 ימים לצאת ממנו ליום אחד. על כל 6-8 שבועות דיאטה , לעבור למאזן קלורי מאוזן. זה הכל.
סתם כדי להיות קטנוני, או בעצם, בגלל שכל דבר קטנטן מטעה אנשים, אז זה הכרחי... "התוצאה תהיה זהה מבחינת ירידה בשומן בהנחה שהגרעון הקלורי זהה". בהנחה שהשרירים לא מתפרקים לאנרגיה. הירידה במשקל תהיה שונה, זה מה שמבלבל אנשים, בגלל התוספת של הירידה בנוזלים וגליקוגן, עקב האפקט המשתן של הקטונים וכמות הפחמימות הנמוכה.
גל.
וכמובן שתוספת הירידה הזאת לא משנה כלום , כי היא חוזרת מיד עם החזרה למאזן קלורי חיובי.
סתם כדי להיות קטנוני, או בעצם, בגלל שכל דבר קטנטן מטעה אנשים, אז זה הכרחי... "התוצאה תהיה זהה מבחינת ירידה בשומן בהנחה שהגרעון הקלורי זהה". בהנחה שהשרירים לא מתפרקים לאנרגיה. הירידה במשקל תהיה שונה, זה מה שמבלבל אנשים, בגלל התוספת של הירידה בנוזלים וגליקוגן, עקב האפקט המשתן של הקטונים וכמות הפחמימות הנמוכה.
גל.
אבל אם התפריט דל קלוריות אבל באותו זמן עתיר פחמימות ועתיר שומן הוא חייב להיות דל חלבונים ואז תתבצע פירוק שריר אני צודק?
טוב אז אני הבנתי של GI II של הפחממות אין חשיבות בתפריט כל עוד דואגים לסיבים בארוחה, אבל GI II כן משנה לפני אימון ולפני שינה כי אחרת ארוחה עם GI II גבוה תפריש אינסולין שישפיע לרעה על רמות הטסט' אני צודק?
אז אם ככה למה בעצם אנחנו אוכלים לחם מחיטה מלאה ולא לחם לבן עם ירקות בשביל הסיבים ושומן?
כי לחם מלא יותר משביע בגלל הGI II
זה מה שאני הבנתי...
אבל אם התפריט דל קלוריות אבל באותו זמן עתיר פחמימות ועתיר שומן הוא חייב להיות דל חלבונים ואז תתבצע פירוק שריר אני צודק?
אבל למה שמישהו יעשה תפריט דל בחלבון? :blink:
NIRAN , הא"ג לא משנה לכל אורך היום. מה עניין טסט לאנסולין? אולי GH. וכבר אמרתי , שאותה כמות אינסולין תופרש בכל אופן , השאלה היא אם יופרש מעט לזמן ארוך או הרבה לזמן קצר. כך שהא"ג לא רלוונטי פה.
Ori_D , שאלה טובה , התשובה היא שללא סיבה אמיתית.
אז אם ככה אני יכול לאכול לחם לבן מתי שאני רוצה ולדאוג לסיבים תזונתיים?
מקורות לסיבים תזונתיים: לחמים מחיטה מלאה, בורגול, סולת, פסטה מלאה, אורז חום, כוסמת, תירס, שעועית, אפונה, עדשים, חומוס, תפו"א, בטטה, ירקות, אגוזים, אבוקדו כמו שמשה אמר!
וכמובן שיבולת שועל!!!
אז אם ככה אני יכול לאכול לחם לבן מתי שאני רוצה ולדאוג לסיבים תזונתיים?
מקורות לסיבים תזונתיים: לחמים מחיטה מלאה, בורגול, סולת, פסטה מלאה, אורז חום, כוסמת, תירס, שעועית, אפונה, עדשים, חומוס, תפו"א, בטטה, ירקות, אגוזים, אבוקדו כמו שמשה אמר!
וכמובן שיבולת שועל!!!
כן, אין שום בעייה עם זה!
אז מעכשיו לא להסתכל יותר על GI ולדאוג רק לסיבים תזונתיים?
(אני אשאל שוב כדי להיות בטוח ב-100%)
סבבה
איזה פוסט תודה רבה לכולם למדתי ממנו המון
אז מעכשיו לא להסתכל יותר על GI ולדאוג רק לסיבים תזונתיים?
(אני אשאל שוב כדי להיות בטוח ב-100%)
לא, זה לא משנה.
וכמובן שתוספת הירידה הזאת לא משנה כלום , כי היא חוזרת מיד עם החזרה למאזן קלורי חיובי.
זה יענו "בהנחה שהשרירים לא מתפרקים לאנרגיה", אבל השרירים כן מתפרקים אם אין מספיק מזון מפחמימות,חלבונים אז כן יהיה הבדל לאחר החזרה למאזן קלורי חיובי לא ?
לא הבנתי את השאלה שלך. אין ממש קשר למאזן קלורי חיובי , כי דברנו על תקופת הדיאטה שהירידה בשומן תהיה זהה. בכל אופן , עם כמויות טובות של חלבון ולפחות 50 ג' פחמימות בתפריט אפשר לומר שאתה מכוסה מבחינת השריר.
טוב תודה לכולם לא הבנתי משהו
הבנתי שאין קשר ממש ל gi גבוה יש קשר לסיבים תזונתיים
איך אני אמור למתן את התגובה הגליקמית כאשר אני אוכל gi גבוה ללא סיבים
אם נניח בשעה 5-6 אני אוכל לחם עם קוטג נניח
בשעה 7 אני אוכל מאכל עם gi גבוה משהו קטן
בשעה 8וחצי אני אוכל gi גבוה
אז זה יגרום לנפילה?
מה בדיוק אני אמור לאכול לפני שאני אוכל gi גבוה הדבר האחרון לפני gi גבוה ואם יש קשר לכמות
טוב תודה לכולם לא הבנתי משהו
הבנתי שאין קשר ממש ל gi גבוה יש קשר לסיבים תזונתיים
איך אני אמור למתן את התגובה הגליקמית כאשר אני אוכל gi גבוה ללא סיבים
אם נניח בשעה 5-6 אני אוכל לחם עם קוטג נניח
בשעה 7 אני אוכל מאכל עם gi גבוה משהו קטן
בשעה 8וחצי אני אוכל gi גבוה
אז זה יגרום לנפילה?
מה בדיוק אני אמור לאכול לפני שאני אוכל gi גבוה הדבר האחרון לפני gi גבוה ואם יש קשר לכמות
אתה סתם מתסבך את עצמך!
טוב תודה לכולם לא הבנתי משהו
הבנתי שאין קשר ממש ל gi גבוה יש קשר לסיבים תזונתיים
איך אני אמור למתן את התגובה הגליקמית כאשר אני אוכל gi גבוה ללא סיבים
אם נניח בשעה 5-6 אני אוכל לחם עם קוטג נניח
בשעה 7 אני אוכל מאכל עם gi גבוה משהו קטן
בשעה 8וחצי אני אוכל gi גבוה
אז זה יגרום לנפילה?
מה בדיוק אני אמור לאכול לפני שאני אוכל gi גבוה הדבר האחרון לפני gi גבוה ואם יש קשר לכמות
קודם כל , הצעתי לך איך למתן. לאחר מכן בהמשך השרשור , הראינו שאין סיבה למתן את התגובה הגליקמית, כיוון שזה לא משנה. כך שאני לא רואה בעיה.
התקלה קטנה.
מישהו הצליח להבין למה מאזן השומן בסופו של דבר נשאר זהה, בין מאגרים מדוללים\מלאים בגליקוגן?. הרי כמו שהסברתי כבר כמה פעמים, דילול גליקוגן מייעל את ניצול השומן ע"י האנזים CPT. כלומר שהגוף שורף יותר שומן במהלך היום, פחות גליקוגן ופחות חלבונים. מה מאזן את זה בסוף היום?
אם כמות הפחמימות היומית נמוכה ביותר, הגוף "לא יתמודד" עם שריפת השומן הגבוהה, ייצר קטונים, ויפנה לחלבונים ולמאגרי הגליקוגן לעזרה בשריפת השומן (אוקסלואצטט). ככל שמאגרי הגליקוגן יהיו יותר מדוללים, הוא פחות ישתמש בהם לאנרגיה, יותר בשומן, ופחות בחלבונים, וההפך. כשהם מלאים, הוא ישתמש ביותר גליקוגן לאנרגיה, פחות שומן, אך גם יותר בחלבונים(נספק לו כמות חלבון שתפצה על כך). כך או כך, כמו שהסברתי כמה פעמים, מאזן השומן מתאזן (תחשוב על זה חזק ותבין).
זה ההסבר מאחורי היעילות של דילול גליקוגן לייעול הירידה בשומן. למרות שמאזן השומן היומי נשאר זהה, אנו במצב של רגישות לאינסולין מאוד נמוכה, פירוק רק של שומן במהלך היום (וחלבונים עודפים מהתזונה) ובעצם רמות FFAs מטורפות בדם, וכך, במצב אידיאלי לפירוק וניוד שומן. בעיקר שומן "עקשן".
משה, גולן, מישהו?...
אני עף לריצה , אני אשב על זה כשאחזור
משה, גולן, מישהו?...
מאזן השומן נשאר זהה בסופו של דבר מהסיבה הבאה:
בדיאטה בה אנו מדללים גליקוגן ושורפים הרבה שומן עקב הגברת אנזים CPT, פירוק מוגבר של טריגליצרידים וכל מה שמתלווה לתהליך, אנחנו באותו היום גם אוגרים יותר שומן.
הגוף מאזן את עצמו בסופו של דבר על ידי הומואסטסיס, פירוק ובנייה.
אמנם אנחנו רוצים להיות במאזן שומן שלילי ( negative fat balance ) על מנת לשרוף שומן ואנחנו אכן נהיה אך הגוף מאזן את עצמו מבחינת מאזן השומן על ידי אגירת שומן בו זמנית.
במידה ואנחנו בדיאטה מרובת פחמימות ומעוניינים לרדת בשומן, ,אנחנו שורפים הרבה פחמימות ומעט שומן באותו היום עקב מאגרי גליקוגן מלאים, רמות אינסולין גבוהות, קטוכלאמינים נמוכים,אך, אנחנו גם אוגרים הרבה פחמימות באותו היום, מאזן הפחמימות נשאר זהה על ידי הומואסטסיס!
כן, אבל השאלה היא שונה.
מה השתנה בין אותו מאזן שלילי עם מאגרי גליקוגן מלאים, לבין מאגרים ריקים?. השימוש בשומן לאנרגיה גדל, כמו שהסברתי, אז איך הגוף מגיע לאיזון?.
גל.
כן, אבל השאלה היא שונה.
מה השתנה בין אותו מאזן שלילי עם מאגרי גליקוגן מלאים, לבין מאגרים ריקים?. השימוש בשומן לאנרגיה גדל, כמו שהסברתי, אז איך הגוף מגיע לאיזון?.
גל.
השינוי הוא במה שאנו שורפים יותר באותו יום בהתאם למאגרים מלאים או מרוקנים!
מרוקנים-יותר שומן
מלאים-פחות שומן!
כשמאגרי הגליקוגן מלאים אנחנו שורפים פחות שומן כי יש לנו פחות חומצות שומן חופשיות בדם לשרוף
כשמאגרי הגליקוגן מרוקנים אנחנו שורפים יותר שומן כי יש לנו יותר חומצות שומן חופשים בדם שלרוף
הגוף אמנם משתמש ביותר שומן לאנרגיה אך גם אוגר יותר שומן במהלך היום, זו הסיבה לאיזון, כתבתי את זה בהודעה הקודמת!
תקן אותי אם אני טועה!
יפה, אבל ממה הוא מאזן את זה?, הרי השומן התזונתי לא משתנה.
יפה, אבל ממה הוא מאזן את זה?, הרי השומן התזונתי לא משתנה.
אני יכול לנחש את הדבר הבא :
שטריגליצריד מתפרק, יש לנו FFA בכמות מסוימת, במצבים של דילול גליקוגן אנחנו מפרקים הרבה טריגליצרידים, ויש לנו כמות מסחרית של חומצות שומן חופשיות בדם, FFA יכולים לחזור בחזרה לטריגליצריד ובחזרה אל תא השומן, יש גבול לכמות השומן שהגוף יכול לשרוף, שאר החומצות שומן החופשיות נאגרות בתור טריגליצרידים וכך הגוף מאזן את עצמו מבחינת מאזן השומן.
שוב, זה ניחוש ולרוב אגירה של FFA כטריגליצריד בחזרה לא מתרחשת תחת התנאים הללו של הדיאטה.
קרוב... זה באמת מסובך.
רק שדילול גליקוגן מגביר את ניצול חומצות השומן, לא את פירוק הטריגליצרידים = רמות הקטכולאמינים בדם.
קרוב... זה באמת מסובך.
רק שדילול גליקוגן מגביר את ניצול חומצות השומן, לא את פירוק הטריגליצרידים = רמות הקטכולאמינים בדם.
אמנם רמות הקטוכלאמינים בדם אחראיות על הפעלתו של HSL - אנזים שאחראי על פירוק טריגליצרידים אבל על מנת להגיע לרמות גבוהות של קטוכלאמינים אנחנו צריכים להפחית את הרגישות לאינסולין, וזאת נעשה על ידי דילול גליקוגן.
קרוב... זה באמת מסובך.
רק שדילול גליקוגן מגביר את ניצול חומצות השומן, לא את פירוק הטריגליצרידים = רמות הקטכולאמינים בדם.
אתה טוען שהייתי קרוב לתשובה, אבל לא קיבלתי תשובה ממך מה גורם למאזן השומן להתאזן בסופו של יום!
Daniel-Barak
25-04-06, 22:49
אני לא ידוע מה איתכם, אני מציע לכם המנהלים לעשות את השרשור הזה דביק!
אני לא ידוע מה איתכם, אני מציע לכם המנהלים לעשות את השרשור הזה דביק!
אכן רעיון טוב לסטיקי, ללא ספק מיצינו פה את הנושא של "השפעה האינדקס הגליקמי על חמצון שומן"
יש לי כמה תהליכים מטבוליים בראש, אבל ההשערה הכי סבירה היא זאת;
מכיוון שהגוף מנצל בעיקר חומצות שומן לאנרגיה, הוא מתרגל לתפקוד מקטונים ומפיק אותם בכמות גבוהה. השרירים לא יכולים לנצל גלוקוז לאנרגיה (חסינות לאינסולין) והמאגרים ריקים. כנראה שאותה כמות עודפת של חלבונים תגיע לכבד, תעבור גלוקונאוגנזה לאצטיל COA, ומכיוון שיש כמות גבוהה של קטונים ואין צורך באנרגיה, הן יהפכו לשומן.
גל.
יש לי כמה תהליכים מטבוליים בראש, אבל ההשערה הכי סבירה היא זאת;
מכיוון שהגוף מנצל בעיקר חומצות שומן לאנרגיה, הוא מתרגל לתפקוד מקטונים ומפיק אותם בכמות גבוהה. השרירים לא יכולים לנצל גלוקוז לאנרגיה (חסינות לאינסולין) והמאגרים ריקים. כנראה שאותה כמות עודפת של חלבונים תגיע לכבד, תעבור גלוקונאוגנזה לאצטיל COA, ומכיוון שיש כמות גבוהה של קטונים ואין צורך באנרגיה, הן יהפכו לשומן.
אז אתה אומר שעקב רמות גבוהות של חומצות שומן בדם, חופשיות, וקטונים שהומרו בתהליך מטבולי, עקב כמות כה גבוהה של FFAs בדם, החלבונים יגיעו לכבד ושם יומרו בתהליך מטבולי לשומן!
גל וגולן, למען השם (או יותר נכון למען הפורום), תסבירו מושגים שחוזרים אצלכם בהודעות, כמו:
- SNS
- FFA
- קאטוכלאמינים
- קטוזיס
- קטונים
בטח פספסתי כמה.
אתם מדברים כאילו אלה מושגים ברורים מאליהם שכולם מכירים. ממש שפה מדוברת.
זה דיון שמנוהל על גבי פורום עם מאות משתמשים. אני בטוח שלפחות 50% מהם (כולל אותי) לא מבינים באיזו שפה אתם מדברים.
זאת אומנם לא בעיה לעשות חיפוש בגוגל או ויקיפידיה, אבל זה לא לעניין שאתם מנהלים דיון פרטי שכזה (בטח שמתם לב שיש פה 0 השתתפות מצד משתמשים אחרים מלבד שאלות שצצות מידי פעם) מבלי להסביר מושגים יחסית חדשים כאן בפורום.
תקדישו בבקשה 5 דקות להסברים על המושגים שציינתי למעלה. זה רק יוסיף לרמה של הפורום.
תודה, ומצטער על החפירה.
חומצות אמינו מתחלקות לשני נתיבים, תלוי בסוגן;
ח.א גלוקוגניות - עם גורל של הפיכה לגלוקוז. השלד הפחמני שלהן מתפרק לפירובט, או לאחד מ5 הנתיבים הפחמנים של מעקל קרבס. כל אחד מהנתיבים הללו יכולים לייצר גלוקוז.
ח.א קטוג'ניות - לא יכולות להפוך לגלוקוז. השלד הפחמני שלהן מתפרק לאצטיל קו אנזים, או לחומצת אצטואצטט. כלומר שהן יכולות להכנס למעגל קרבס (רק יש צורך באוקסלואצטט מח.א גלוקוגניות\גלוקוז), להפוך לחומצת קטו, או לשומן.
אז במצב גליקוגן רווי, חומצות האמינו הקטוג'ניות ייצרו קטונים\יחומצנו במעגל קרבס, ככל הנראה, ובמצב מדולל הן לא יעשו זאת ויהפכו לשומן. הגוף אוגר כלכך הרבה אצטיל קו אנזים מהשומן שהוא לא מפרק במלואו, ככה שאין לו צורך בעוד (מח.האמינו הקטוג'ניות).
ביוכימיה עושה כאב ראש, נראה לי שנעזוב את זה לעתה.
גל.
Originally posted by gal.T@Apr 25 2006, 11:52 PM
אז במצב גליקוגן רווי, חומצות האמינו הקטוג'ניות ייצרו קטונים\יחומצנו במעגל קרבס, ככל הנראה, ובמצב מדולל הן לא יעשו זאת ויהפכו לשומן. הגוף אוגר כלכך הרבה אצטיל קו אנזים מהשומן שהוא לא מפרק במלואו, ככה שאין לו צורך בעוד (מח.האמינו הקטוג'ניות).
לא אמרת פעמים רבות שחומצות אמינו לא יכולות להפוך לשומן? :huh:
גל , בהנחה שהמאזן הקלורי זהה אני לא רואה את הבעיה. אם יש הרבה שומן מהמזון , הרי רמות הFFA בדם גבוהות גם ככה , ולכן יהיה פחות פירוק שומן כיוון שהFFA שבדם ישומשו למטרות אנרגיה.
פרפורמר:
- SNS - sympathetic nervous system
- FFA - Free Fatty Acids - לאחר הפירוק של הטריגליצריד מקבלים גליצרול ו3 FFA.
- קאטוכלאמינים - אדרנלין ונוראדרנלין. מעודדים פירוק שומן בקולטני בטא , ומדכאים אותו בקולטני אלפא.
- קטוזיס +קטונים - ההגדרה של קטוזיס היא , שחמצון השומן מגיע לרמה גבוהה מאוד , כך שהכבד לא מסוגל להפוך את כל חומצות השומן לאנרגיה. זה קורה בהרעבה טוטאלית , דיאטה דלה בפחמימות , או בתרגיל אירובי מתמשך [ועצים יחסית]. במצב הזה , חומצות השומן מתחמצנות חלקית ונוצרים גופי קטון בגלל עודפים באצטיל קו אנזים A. כאשר רמות הסוכר נמוכות , גופי הקטון נעשים מקור האנרגיה המועדף. גופי קטון הם הדלק היחיד למח מלבד פחמימות. לאחר כ3 שבועות במצב כזה , 75% מהאנרגיה למח תגיע מגופי קטון והשאר מגלוקוז שיופק מגליצרול [כתוצאה מפירוק השומן] , פירוואט , לקטאט או חומצות אמינו.
אההה מערכת סימפטטית ומערכת פרהסימפטטית. החומר מקורס החובשים מתחיל לעלות ממעמקים.. :D
מישהו יודע על מה עצב הואגוס אחראי? ;)
סתם, זה לא קשור לנושא שלנו.
תודה משה וגל, אני מאמין שלהרבה חבר'ה כאן (כולל אותי) התבהרה קצת התמונה.
דרך אגב, בקשר לעניין ה-GI והסיבים התזונתיים.
שמתי לב שיש כאן סתירה מצחיקה:
"ה-GI לא חשוב ולא משפיע כל עוד יש סיבים תזונתיים"
במילים אחרות, "אין בעיה שיהיה לחם לבן בתפריט כל עוד יש לחם מקמח מלא". זה לא נשמע קצת מצחיק?
העניין הוא, שהסיבים התזונתיים הם אלה שאחראים ל-GI נמוך, בנוסף לעוד גורמים כמו צורת המזון..
אז בשורה התחתונה, משתמע מהשרשור הזה (או יותר נכון מחלק קטן מההודעות שהצלחתי לקרוא) שה-GI כן חשוב. אחרת למה אתם ממליצים כאן להקפיד על סיבים תזונתיים?
שאלה נוספת.
תמיד היה ידוע ששומן מעכב ספיגה של חומצות אמינו ומעכב GI. כלומר מוריד את הערך שלו.
אחר כך אני זוכר שראיתי הודעה של קרלוס שהוא ראה מחקר שטוען ששילוב של שומן ופחמימה גורם לתגובה אינסולינמית יותר גבוהה (ככה שירידה בערך ה-GI כבר לא מהותית יותר, כי האינסולין הוא מה שמעניין אותנו).
אני יודע שדיברו גם על זה הרבה, אבל אשמח להבהרות וסיכומים בעניין. למרות שזה בכל מקרה לא ישנה לי את הרגלי האכילה שלי, אני ממזמן כבר הפסקתי לרדת לשורשי העניין בתזונה, זה רק בשביל ידע כללי וזה גם קשור לנושא האשכול. :bye:
לא אמרת פעמים רבות שחומצות אמינו לא יכולות להפוך לשומן?* :huh:
הן לא, באופן ישיר הכוונה.
כמו שחומצות האמינו הגלוקוגניות יכולות להפוך לגלוקוז, וכאשר אין צורך בגלוקוז, אז הוא יהפוך לשומן = De novo lipogenesis. נדיר ביותר בבני אדם. כך גם חומצות האמינו הקטוג'ניות, בעלות הגורל של הפיכה לאצטיל COA. הן זהות למסלול שחומצות השומן עושות בעת הכניסה למעגל קרבס\הפיכה לקטונים, ככה שהן יכולות לבחור בנתיב ההפוך שלהן = להפוך מאצטיל COA לשומן. ברוב המקרים הן יהפכו לקטונים, ח.האמינו הקטוג'ניות, אך במצב שגם ייצור הקטונים\אצטיל COA גבוהים (המצב המדובר), הן יבחרו בנתיב חומצות השומן. הגורל הכי שכיח שלהן, בכל מקרה, הוא גלוקוז ומעגל קרבס. וכשאין פחמימות אז לקטונים ויצור אוקסלואצטט (העוזר בשריפת השומן).
אפשר גם לומר שגלוקוז לא הופן לשומן, כי למען האמת, זה קורה רק במקרים הנדירים.
מושה,
אני מאמין שמה שאתה אומר קיים חלקית, בדיוק כמו הנתיב שהסברתי. ככל הנראה הכל מתאזן דרך א) חמצון גם כן של השומן התזונתי, אך הבעיה היא שהכילומיקרונים (הליפופרוטאין שנושא את השומן מן האוכל, בדם) מעלים את ההורמון ASP (ההורמון שמחבר טריגליצרידים לאדיפוציטס\בונה שומן, וגם מוריד HSL\פירוק), וזו הסיבה ששומן תזונתי לא משתתף כלכך בהפקת אנרגיה, אלא בבנית רקמות. אז נגיד ויש לנו פחות כילומיקרונים שיאזנו את תהליכי הבניה\חלקם פורקו לאנרגיה, מה שמביא אותי ל ב) חומצות האמינו הקטוג'ניות, שגם כן תורמות לאיזון מאזן השומן.
זה לא הכי הגיוני שהגוף ינצל פחות שומן מהמאגרים ויותר מהתזונה, לאנרגיה, בגלל דילול הגליקוגן. אלא בנוסף. אז אם כך, עדיין חייב להיות איזון של בנייה. בדיוק האיזון שתואר למעלה.
גל.
צריך לעשות פה פורום פיזיולוגיה וביוכימיה B)
פרפורמר , אתה יכול למשל לאכול לחם רגיל ולהוסיף סלט בצד. לא חייבים לחם מלא.
הבנתי גל.
משה,
אז שוב פעם אני מגיע למסקנה שה-GI כן חשוב לנו. אחרת למה להקפיד על סלט (מלבד הויטמינים כמובן)?
אותו סיפור כמו עם הלחם המלא.
אם אתם אומרים ש-GI לא משפיע על חימצון שומן, אז למה שלא נאכל לחם לבן, פיתות, תמרים וסוכר ענבים סתם ככה באמצע היום ולא נדאג לסיבים תזונתיים?
אני לא מסכים של-GI ו-II (או סיבים תזונתיים) אין השפעה על הרכב הגוף.
א. מזונות בעלי GI ו-II גבוה, או סיבים תזונתיים, מקטינים רעב ובסופו של דבר את צריכת המזון והאנרגיה (כלומר, להוביל למאזן אנרגיה נמוך יותר). זהו יתרון לאלו המעוניינים בעלייה במסת השריר, או מזעור העלייה במסת השומן.
ב. מזונות בעלי GI ו-II גבוה משפיעים על הרגישות לאינסולין. כלומר, עלייה כרונית ומוגזמת ברמות הגלוקוז והאינסולין יובילו לרגישות נמוכה יותר לאינסולין (ואפילו "תנגודת לאינסולין"). למרות הודעותיו של גל, אני עדיין מאמין שרגישות טובה יותר לאינסולין צריכה להיות שאיפתנו.
על אף שה-GI וה-II לא משפיע בהתחלה על חמצון השומן (ע"ע המחקר שמוזכר בהודעתי בדף זה), היפרגליקמיה והיפראינסולינמיה לאורך זמן יכולים בהחלט לדכא ליפוליזה וחמצון שומן ולהוביל למאזן שומן גבוה יותר. וזה - כן הוכח מחקרית (ע"ע LPL).
ג. סיבים תזונתיים עשויים להפחית את קליטת האנרגיה (והשומן) במזון ולגרום לתכולת אנרגיה גבוהה יותר בצואה. בתקופות חיטוב, למשל, זה יכול להוות יתרון.
ד. תזמון הפחמימות עשוי להיות גורם חשוב יותר מסוג הפחמימות. ע"ע הודעותי בפורום הקודם ובמאמר "תזונה מסביב לשעון".
אלוהים ישמור, כמה שאתה לא קשור למציאות. אני מצטער אבל זה כבר נהיה מגוחך.
OMRI-TURBO
26-04-06, 17:08
סיבים בדרך כלל יש במאכלים עם פחמימות מורכבות ו-GI לא גבוה, ככה זה בדרך ככל, למרות שירקות זה GI נמוך וזה פחמימה פשוטה.
בכל אופן תאחלס , עדיין אתה תאכל את החיטה מלאה בגלל הסיבים, אז להגיד ה-GI לא משנה זה יפה מאוד אבל תאחלס במאכלים עם הכמות גדולה של סיבים מדובר בשיפון וקמח מלא וירקות(בקליפה כמובן רוב הסיבים)
זה נכון שהסיבים הם אלה שמשפיעים ולא ה-GI אם מחפשים סיבה מדוייקת, אגב שאתה משלב כמה אבות מזון לדוגמא ארוחה שמכילה שומונים וחלבונים ולמשל לחם לבן ה-GI גם ככה לא יהיה גבוה יותר זה מה שנוכחות של שומן וגם חלבון עושה, אז אפשר לאכול תפוחי אדמה עם בשר למשל, או אורז לבן עם בשר
או פיתה עם עם משהו..
סיבים בדרך כלל יש במאכלים עם פחמימות מורכבות ו-GI לא גבוה, ככה זה בדרך ככל, למרות שירקות זה GI נמוך וזה פחמימה פשוטה.
בכל אופן תאחלס , עדיין אתה תאכל את החיטה מלאה בגלל הסיבים, אז להגיד ה-GI לא משנה זה יפה מאוד אבל תאחלס במאכלים עם הכמות גדולה של סיבים מדובר בשיפון וקמח מלא וירקות(בקליפה כמובן רוב הסיבים)
זה נכון שהסיבים הם אלה שמשפיעים ולא ה-GI אם מחפשים סיבה מדוייקת, אגב שאתה משלב כמה אבות מזון לדוגמא ארוחה שמכילה שומונים וחלבונים ולמשל לחם לבן ה-GI גם ככה לא יהיה גבוה יותר זה מה שנוכחות של שומן וגם חלבון עושה, אז אפשר לאכול תפוחי אדמה עם בשר למשל, או אורז לבן עם בשר
או פיתה עם עם משהו..
בדיוק עומרי.
אנו מדברים כאן ברמה תאורתית ופיזיולוגית, לא ברמה מעשית או בגדר המלצה. כמובן שאם אם אני אוכל כל היום רק פחמימות עם א"ג גבוה, אני אגיע למחסור בסיבים, לכן, יש חשיבות לאינדקס הגליקמי בצורה עקיפה - סיבים תזונתיים. שכל אחד יעשה מה שבא לו, בגט פה ושם, רק חשוב להבין שמהירות הגעת הפחמימה למחזור הדם, כשלעצמה, לא אומרת הרבה. האיזון בסופו של דבר יגיע.
גל.
kid, it's over buddy, let it go
kid, it's over buddy, let it go
עכשיו הוא יביא מחקר שמראה שלתדירות הארוחות אין השפעה על המאזן החנקתי. :wacko:
OMRI-TURBO
26-04-06, 17:20
גל תתחבר רגע
מחקר נוסף בנושא אינדקס גליקמי והשפעתו על תגובות הגלוקוז, האינסולין, והרעב לאחר הארוחה!
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...l=pubmed_docsum (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16123477&query_hl=9&itool=pubmed_docsum)
Influence of glycemic index/load on glycemic response, appetite, and food intake in healthy humans.
Alfenas RC, Mattes RD.
Departamento de Nutricao e Saude, Universidade Federal de Vicosa, Brazil.
OBJECTIVE: High glycemic index (GI)/load (GL) diets reportedly enhance appetite and promote positive energy balance. Support for this hypothesis stems largely from acute feeding trials and longer-term studies lacking control over the macronutrient composition and palatability of test foods. This study evaluated the effects of consuming high- and low-GI/GL meals, matched on macronutrient composition and palatability, plasma glucose and insulin, appetite, and food intake. RESEARCH DESIGN AND METHODS: Thirty-nine healthy adults consumed only low- or only high-GI foods ad libitum in the laboratory for 8 days in either high (three foods per meal)- or low (one food per meal)-variety conditions. Glucose and insulin concentrations as well as appetitive sensations were determined before and for 2 h following breakfast and lunch on days 1 and 8. Energy intake was monitored daily. RESULTS: There were no significant differences in plasma glucose or insulin responses, appetitive ratings, or food intake between treatments. CONCLUSIONS: These data indicate that the differential glycemic response of foods tested in isolation under fixed time are not preserved under conditions of chronic ad libitum consumption of mixed meals.
PMID: 16123477 [PubMed - indexed for MEDLINE]
THE_JUGGERNAUT
27-04-06, 21:42
אני לא מבין משהו, אם אמרתם שאיבוד השומן לא משתנה בסופו של דבר עם דילול או בלי דילול (קליקוגן) אז למה אתם עושים את זה?
אני לא מבין משהו, אם אמרתם שאיבוד השומן לא משתנה בסופו של דבר עם דילול או בלי דילול (קליקוגן) אז למה אתם עושים את זה?
למרות שמאזן השומן היומי נשאר זהה, שריפת השומן במהלך היום היא עצומה. במילים אחרות, אם אתה עוקב אחרי ההסברים שלי בזמן האחרון, אז אתה תבין שזה אומר - התגברות על בעיות בניוד ופירוק שומן (אדרנוצפטורים), שמירה על מסת השריר, והכנה אופטימלית להעמסה ופיצוי של גליקוגן\מסה שאבדה.
זה פשוט אמצעי להתגבר על קשיים, בנוסף לכמה שינויים אחרים שאפשר להכניס, כשנתקעים.
גל.
לא, זה לא משנה.
זה אומר שאני יכול לאכול עוגות בלי לדפוק חשבון? (כל עוד אני לא עובר את כמות הפחמימות והקלוריות שאני צריך כמובן).
אני מסכים שדיאטה דלת קלוריות המכילה פחמימות בעלות GI גבוה לא תוביל לשינויים משמעותיים בטווח הקצר (<12 שבועות) בהשוואה לדיאטה דלת קלוריות המכילה פחמימות בעלות GI נמוך. אך דיאטה בעלת פחמימות בעלות GI ו-II נמוכים הוכחה כיעילה יותר לשיפור הרכב הגוף לאורך זמן (הן בעכברים והן בבני אדם). היה ויכוח בפורום הישן על הנושא הזה, עם ארז.
הוא הציג מחקרים שטוענים של-GI אין כלל השפעה על הרכב הגוף ואיבוד השומן, ואני הבאתי מחקרים שטוענים שדווקא יש (ע"ע Brand Miller, Holt, Ludwig ועוד רבים מהספרות המדעית).
ללא קשר למדע, ראיתי אנשים רבים שמצליחים להגיע לתוצאות טובות יותר על ידי תשומת לב רבה יותר לערך הגליקמי והאינסולינמי של המזונות. כלומר, מגיעים לפחות שומן, יותר שריר ויותר הוצאה אנרגטית על ידי הקפדה על ה-GI.
ברור שאדם שיאכל 1,000 קק"ל ליום משוקולד או מסוכר לבן יאבד שומן (כן, זה בהחלט תלוי במאזן האנרגיה היומי). אך במידה והאדם יאכל 1000 קק"ל מסלרי או מחלבון טהור, ההשפעה על הרכב הגוף תהיה שונה לחלוטין. שוב - קלוריה היא לא קלוריה (והוכחתי זאת פעמים רבות בעבר) והערך הגליקמי עשוי בהחלט להשפיע על הרכב הגוף בטווח הארוך.
אני מצטער kid, אבל אתה פשוט טועה!.
אני גם מרגיש כיסוי תחת, משום מה, בהודעות שלך בזמן האחרון. יש הרבה נושאים -לא מדוייקים- שאתה המלצת עליהם בעבר\במאמרים, והנסיונות הללו להצתדק ו"למצוץ" את התמצית הקטנה של האמיתות בטענותיך, רק מורידות ממך.
אתה רק מדבר על הפורום הישן ועל דברים שלכאורה הסברת כבר, והבאת מחקרים... אתה לא רציני. תראה לי מחקר מהימן, עם בקרה קלורית, שמראה שלאינדקס\עומס גליקמי יש השפעה על הרכב הגוף, לטווך הארוך\קצר, וללא קשר לסיבים תזונתיים. עזוב אותך מכל הדיבורים האלה.
ללא קשר למדע, ראיתי אנשים רבים שמצליחים להגיע לתוצאות טובות יותר על ידי תשומת לב רבה יותר לערך הגליקמי והאינסולינמי של המזונות. כלומר, מגיעים לפחות שומן, יותר שריר ויותר הוצאה אנרגטית על ידי הקפדה על ה-GI.
זה לא אומר כלום, מדד הstaiety והתכולה של הסיבים התזונתיים תורמים מאוד מבחינה בריאותית.
יש משהוא שאתה מתקשה לקלוט. אותם שינויים ברמות הגלוקוז והאינסולין בדם, במהלך היום, הם לא מה שישפיע על יד הגורל. הכמות הכוללת של הגלוקוז והאינסולין, הם אלה שישפיעו, וזה מה שבעצם לא משתנה בין אותה כמות של פחמימות, עם א"ג שונה. בין אם הגלוקוז מגיע מהר לדם ומעלה את האינסולין למשך שעה, או שהוא מגיע לאט לדם ומעלה את האינסולין למשך שעתיים, הכמות של האינסולין שתופרש תהיה שווה, אך רק ההתנהגות והגבולות שלו יהיו שונים. הגוף בנוי להתמודד עם עלייה חדה ברמות הסוכר לדם, לא כל דבר קטן יגרום לפגימה ברצפטורים של התאים ובנשאי הגלוקוז בתגובתם לאינסולין.
הרמות הגבוהות של האינסולין כן מונעות ליפוליזה, בעצם, אפשר לומר אפילו שרמות האינסולין בדם מראות ישירות על תהליכי הבנייה והפירוק בגוף (למרות שיש עוד מספר הורמונים המעורבים בתהליכים). לכן, עלייה חדה המלווה בפירוק חד וארוך, או עלייה מתונה עם פירוק מתון, יהיו בעלי משמעות דומה מבחינת הרכב הגוף היומי.
גל.
ילדים בואו לא נריב...
אתם מבינים שאתם מדברים על דבר שהוא כל כך תאורתי עד שאין טעם להתווכח עליו?
זה יפגע בבריאות אם נאכל מאכלים עם GI גבוה בלבד, אף אחד גם לא אוכל את כל הפחמימות שלו בסוכר!
ו... אם אני לא טועה, lyle אמר משהו על השינוי בחילוף החומרים עקב השינויים באוכל שאוכלים (הכוונה לאותם קלוריות), לכן אולי נניח שאני אוכל GI נמוך החילוף חומרים קופץ קצת לעומת GI גבוה? המממ?
לייל אמר מה?!... בבקשה אל תזרוק דברים לאויר, לייל היה דופק את הראש בקיר אם היית אומר את זה בפורום שלו. "דבר כלכך תאורתי"?... אני מתייאש. מראשית המחקרים על האינדקס הגליקמי, מחקרי הבקרה כלומר, אף פעם לא היה ספק בנוגע לחוסר החשיבות של המדד בנוגע להרכב הגוף, או לגבי החשיבות שלו אצל חולי סכרת\סיטואציות ללא בקרה קלורית. הא"ג הוא עדיין מדד מצויין לאפקט השובע של המאכלים\בצורה עקיפה - אכילת יתר, והוא משומש בעיקר ע"י חולי סכרת. זה שאנשים הסיקו מסקנות דפוקות של השמנה\חסינות לאינסולין, מהמחקרים ללא הבקרה הקלורית, והשליכו את זה באופן כללי, שלילי, ודי טיפוסי לעולם התזונה והכושר, זה גרוע ולא אומר שזה חידוש.
גל.
שלום לכולם !
רציתי לדעת מה קורה לגבי אינדקס גליקמי ואינסולין ,בתקופת מסה !..
גם בתפריט מסה זהה הדבר כל עוד אני אשמור על סיבים תזונתיים סביב הארוחות (חוץ מאחרי אימון)
לא תהיה תוצאה של השמנה יתרה ?..
הרי כאשר המטרה היא לעלות כמה שפחות שומן וכמה שיותר שריר ?..
יש חשיבות למדדים הנ"ל לא כן ? :blink:
חחח חפרתם בפוסט הזה :lol:
ילדים בואו לא נריב...
אתם מבינים שאתם מדברים על דבר שהוא כל כך תאורתי עד שאין טעם להתווכח עליו?
זה יפגע בבריאות אם נאכל מאכלים עם GI גבוה בלבד, אף אחד גם לא אוכל את כל הפחמימות שלו בסוכר!
ו... אם אני לא טועה, lyle אמר משהו על השינוי בחילוף החומרים עקב השינויים באוכל שאוכלים (הכוונה לאותם קלוריות), לכן אולי נניח שאני אוכל GI נמוך החילוף חומרים קופץ קצת לעומת GI גבוה? המממ?
אמממ.. אולי המחקר הבא יעזור (שים לב שהוא משווה בין דיאטה דלת שומן);
Pereira MA, Swain J, Goldfine AB, Rifai N, Ludwig DS. Effects of a low-glycemic load diet on resting energy expenditure and heart disease risk factors during weight loss. JAMA. 2004 Nov 24;292(20):2482-90.
JAMA. 2004 Nov 24;292(20):2482-90.
Effects of a low-glycemic load diet on resting energy expenditure and heart disease risk factors during weight loss.
Pereira MA, Swain J, Goldfine AB, Rifai N, Ludwig DS.
Department of Medicine, Children's Hospital, Boston, Mass 02115, USA.
CONTEXT: Weight loss elicits physiological adaptations relating to energy intake and expenditure that antagonize ongoing weight loss. OBJECTIVE: To test whether dietary composition affects the physiological adaptations to weight loss, as assessed by resting energy expenditure. DESIGN, STUDY, AND PARTICIPANTS: A randomized parallel-design study of 39 overweight or obese young adults aged 18 to 40 years who received an energy-restricted diet, either low-glycemic load or low-fat. Participants were studied in the General Clinical Research Centers of the Brigham and Women's Hospital and the Children's Hospital, Boston, Mass, before and after 10% weight loss. The study was conducted from January 4, 2001, to May 6, 2003. MAIN OUTCOME MEASURES: Resting energy expenditure measured in the fasting state by indirect calorimetry, body composition by dual-energy x-ray absorptiometry, cardiovascular disease risk factors, and self-reported hunger. RESULTS: Resting energy expenditure decreased less with the low-glycemic load diet than with the low-fat diet, expressed in absolute terms (mean [SE], 96 [24] vs 176 [27] kcal/d; P = .04) or as a proportion (5.9% [1.5%] vs 10.6% [1.7%]; P = .05). Participants receiving the low-glycemic load diet reported less hunger than those receiving the low-fat diet (P = .04). Insulin resistance (P = .01), serum triglycerides (P = .01), C-reactive protein (P = .03), and blood pressure (P = .07 for both systolic and diastolic) improved more with the low-glycemic load diet. Changes in body composition (fat and lean mass) in both groups were very similar (P = .85 and P = .45, respectively). CONCLUSIONS: Changes in dietary composition within prevailing norms can affect physiological adaptations that defend body weight. Reduction in glycemic load may aid in the prevention or treatment of obesity, cardiovascular disease, and diabetes mellitus.
Am J Clin Nutr. 2000 Apr;71(4):901-7.
Dietary composition and physiologic adaptations to energy restriction.
Agus MS, Swain JF, Larson CL, Eckert EA, Ludwig DS.
Division of Endocrinology, Department of Medicine, Children's Hospital, Boston, and the General Clinical Research Center, Brigham and Women's Hospital, Boston, MA 02115, USA.
BACKGROUND: The concept of a body weight set point, determined predominantly by genetic mechanisms, has been proposed to explain the poor long-term results of conventional energy-restricted diets in the treatment of obesity. OBJECTIVE: The objective of this study was to examine whether dietary composition affects hormonal and metabolic adaptations to energy restriction. DESIGN: A randomized, crossover design was used to compare the effects of a high-glycemic-index (high-GI) and a low-glycemic-index (low-GI) energy-restricted diet. The macronutrient composition of the high-GI diet was (as percent of energy) 67% carbohydrate, 15% protein, and 18% fat and that of the low-GI diet was 43% carbohydrate, 27% protein, and 30% fat; the diets had similar total energy, energy density, and fiber contents. The subjects, 10 moderately overweight young men, were studied for 9 d on 2 separate occasions. On days -1 to 0, they consumed self-selected foods ad libitum. On days 1-6, they received an energy-restricted high- or low-GI diet. On days 7-8, the high- or low-GI diets were consumed ad libitum. RESULTS: Serum leptin decreased to a lesser extent from day 0 to day 6 with the high-GI diet than with the low-GI diet. Resting energy expenditure declined by 10.5% during the high-GI diet but by only 4.6% during the low-GI diet (7.38 +/- 0.39 and 7.78 +/- 0.36 MJ/d, respectively, on days 5-6; P = 0.04). Nitrogen balance tended to be more negative, and energy intake from snacks on days 7-8 was greater, with the high-GI than the low-GI diet. CONCLUSION: Diets with identical energy contents can have different effects on leptin concentrations, energy expenditure, voluntary food intake, and nitrogen balance, suggesting that the physiologic adaptations to energy restriction can be modified by dietary composition.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...l=pubmed_docsum (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16177201&query_hl=1&itool=pubmed_docsum)
: J Nutr. 2005 Oct;135(10):2387-91
אוקטובר 2005!
Reduced glycemic index and glycemic load diets do not increase the effects of energy restriction on weight loss and insulin sensitivity in obese men and women.
Raatz SK, Torkelson CJ, Redmon JB, Reck KP, Kwong CA, Swanson JE, Liu C, Thomas W, Bantle JP.
General Clinical Research Center, Department of Medicine, School of Public Health, University of Minnesota, Minneapolis, MN, USA. raatz@med.umn.edu
Reducing the dietary glycemic load and the glycemic index was proposed as a novel approach to weight reduction. A parallel-design, randomized 12-wk controlled feeding trial with a 24-wk follow-up phase was conducted to test the hypothesis that a hypocaloric diet designed to reduce the glycemic load and the glycemic index would result in greater sustained weight loss than other hypocaloric diets. Obese subjects (n = 29) were randomly assigned to 1 of 3 diets providing 3138 kJ less than estimated energy needs: high glycemic index (HGI), low glycemic index (LGI), or high fat (HF). For the first 12 wk, all food was provided to subjects (feeding phase). Subjects (n = 22) were instructed to follow the assigned diet for 24 additional weeks (free-living phase). Total body weight was obtained and body composition was assessed by skinfold measurements. Insulin sensitivity was assessed by the homeostasis model (HOMA). At 12 wk, weight changes from baseline were significant in all groups but not different among groups (-9.3 +/- 1.3 kg for the HGI diet, -9.9 +/- 1.4 kg for the LGI diet, and -8.4 +/- 1.5 kg for the HF diet). All groups improved in insulin sensitivity at the end of the feeding phase of the study. During the free-living phase, all groups maintained their initial weight loss and their improved insulin sensitivity. Weight loss and improved insulin sensitivity scores were independent of diet composition. In summary, lowering the glycemic load and glycemic index of weight reduction diets does not provide any added benefit to energy restriction in promoting weight loss in obese subjects.
Publication Types:
Randomized Controlled Trial
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...l=pubmed_docsum (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16177201&query_hl=1&itool=pubmed_docsum)
: J Nutr. 2005 Oct;135(10):2387-91
אוקטובר 2005!
Reduced glycemic index and glycemic load diets do not increase the effects of energy restriction on weight loss and insulin sensitivity in obese men and women.
Raatz SK, Torkelson CJ, Redmon JB, Reck KP, Kwong CA, Swanson JE, Liu C, Thomas W, Bantle JP.
General Clinical Research Center, Department of Medicine, School of Public Health, University of Minnesota, Minneapolis, MN, USA. raatz@med.umn.edu
Reducing the dietary glycemic load and the glycemic index was proposed as a novel approach to weight reduction. A parallel-design, randomized 12-wk controlled feeding trial with a 24-wk follow-up phase was conducted to test the hypothesis that a hypocaloric diet designed to reduce the glycemic load and the glycemic index would result in greater sustained weight loss than other hypocaloric diets. Obese subjects (n = 29) were randomly assigned to 1 of 3 diets providing 3138 kJ less than estimated energy needs: high glycemic index (HGI), low glycemic index (LGI), or high fat (HF). For the first 12 wk, all food was provided to subjects (feeding phase). Subjects (n = 22) were instructed to follow the assigned diet for 24 additional weeks (free-living phase). Total body weight was obtained and body composition was assessed by skinfold measurements. Insulin sensitivity was assessed by the homeostasis model (HOMA). At 12 wk, weight changes from baseline were significant in all groups but not different among groups (-9.3 +/- 1.3 kg for the HGI diet, -9.9 +/- 1.4 kg for the LGI diet, and -8.4 +/- 1.5 kg for the HF diet). All groups improved in insulin sensitivity at the end of the feeding phase of the study. During the free-living phase, all groups maintained their initial weight loss and their improved insulin sensitivity. Weight loss and improved insulin sensitivity scores were independent of diet composition. In summary, lowering the glycemic load and glycemic index of weight reduction diets does not provide any added benefit to energy restriction in promoting weight loss in obese subjects.
Publication Types:
Randomized Controlled Trial
נכון. אני מסכים שישנם מחקרים רבים שטוענים שאין קשר בין הערך הגליקמי והרכב הגוף. וישנם מחקרים שטוענים את ההפך. לאנשים בעלי רגישות טובה יותר לאינסולין, דיאטה בעלת GI גבוה לא תהיה כל כך גרועה (כל עוד מקפידים על מאזן האנרגיה היומי), אך למרבית האנשים - דיאטה בעלת GI נמוך תהיה עדיפה מכל הבחינות.
Kid, עשה לעצמך טובה ותפרוש מהעניין, אתה מביא מחקרים לא קשורים ועושה מעצמך צחוק.
חבל שאתה שובר את הראש בלמצוא מחקרים עם תוצאות חיוביות, כי הם פשוט לא קיימים. זה קל לזרוק מחקרים לא קשורים, כדי להראות צודק, אך הקושי הוא בלהוכיח את הטענה. וכאן אתה לא מוכיח כלום.
מחקר 1: השווה בין קבוצה עם א"ג נמוך, לבין קבוצה עם כמות שומן נמוכה\פחמימות גבוהה. אין כאן השוואה בין א"ג גבוה-לנמוך כלל וכלל, ולכן הוא בכלל לא רלוונטי.
מחקר 2: השווה בין א"ג גבוה\נמוך, אבל, ההרכב התזונתי בין קבוצות המחקר היה שונה. מלכתחילה המחקר לא אומר הרבה, אבל יש שם דברים מעניינים.
הלפטין צנח פחות בקבוצת המחקר עם הא"ג הגבוה, כנראה, עקב כמות הפחמימות הגבוהה בקבוצה זאת (67%, לעומת 43% בא"ג הנמוך). בגלל כמות החלבון הנמוכה בקבוצת הא.הגליקמי הגבוה (15%, לעומת 27%), ההוצאה האנרגתית במנוחה, בנוסף למאזן החנקתי ירדו יותר בקבוצה הנ"ל, לעומת השניה. קיצור המחקר לא קשור, והוא לא אומר כלום. גם זה לא מחקר ספציפי המשווה בין האינדקס הגליקמי של הארוחות, אלא רק על שינויים שונים על אותה צריכה קלורית, ועל השפעותיהם על ההסתגלות למאזן השלילי. ממש "מפתיע".
מחקר 3: דווקא מתאים בדיוק. הוא השווה בין קבוצת א"ג גבוה, א"ג נמוך, וכמות שומן גבוהה. התוצאות מהמחקר הראו ירידה במשקל זהה בין כל הקבוצות, בנוסף לשיפור ברגישות לאינסולין במהלך המחקר, שנשמרה בסופו. תודה גולן.
והמסכנה שלו; "הורדת האינדקס\עומס הגליקמי של המזונות לא מוסיפה שום יתרון בירידה במשקל אצל אנשים שמנים".
גל.
אני עדיין מחכה למחקרים שלכאורה, טוענים ההפך.
גל.
Kid, עשה לעצמך טובה ותפרוש מהעניין, אתה מביא מחקרים לא קשורים ועושה מעצמך צחוק.
חבל שאתה שובר את הראש בלמצוא מחקרים עם תוצאות חיוביות, כי הם פשוט לא קיימים. זה קל לזרוק מחקרים לא קשורים, כדי להראות צודק, אך הקושי הוא בלהוכיח את הטענה. וכאן אתה לא מוכיח כלום.
מחקר 1: השווה בין קבוצה עם א"ג נמוך, לבין קבוצה עם כמות שומן נמוכה\פחמימות גבוהה. אין כאן השוואה בין א"ג גבוה-לנמוך כלל וכלל, ולכן הוא בכלל לא רלוונטי.
מחקר 2: השווה בין א"ג גבוה\נמוך, אבל, ההרכב התזונתי בין קבוצות המחקר היה שונה. מלכתחילה המחקר לא אומר הרבה, אבל יש שם דברים מעניינים.
הלפטין צנח פחות בקבוצת המחקר עם הא"ג הגבוה, כנראה, עקב כמות הפחמימות הגבוהה בקבוצה זאת (67%, לעומת 43% בא"ג הנמוך). בגלל כמות החלבון הנמוכה בקבוצת הא.הגליקמי הגבוה (15%, לעומת 27%), ההוצאה האנרגתית במנוחה, בנוסף למאזן החנקתי ירדו יותר בקבוצה הנ"ל, לעומת השניה. קיצור המחקר לא קשור, והוא לא אומר כלום. גם זה לא מחקר ספציפי המשווה בין האינדקס הגליקמי של הארוחות, אלא רק על שינויים שונים על אותה צריכה קלורית, ועל השפעותיהם על ההסתגלות למאזן השלילי. ממש "מפתיע".
מחקר 3: דווקא מתאים בדיוק. הוא השווה בין קבוצת א"ג גבוה, א"ג נמוך, וכמות שומן גבוהה. התוצאות מהמחקר הראו ירידה במשקל זהה בין כל הקבוצות, בנוסף לשיפור ברגישות לאינסולין במהלך המחקר, שנשמרה בסופו. תודה גולן.
והמסכנה שלו; "הורדת האינדקס\עומס הגליקמי של המזונות לא מוסיפה שום יתרון בירידה במשקל אצל אנשים שמנים".
גל.
אני מסכים שהמחקרים הללו אינם אמינים במיוחד (במיוחד המחקר של Agus), אך הם בין היחידים שעוסקים בערך הגליקמי וההוצאה האנרגטית.
המחקר הבא סוקר את השפעת הערך הגליקמי על משקל הגוף;
http://www.ajcn.org/cgi/content/full/76/1/281S
"לא אמינים במיוחד"?... זה יותר בכיוון של לא אמינים בכלל.
אני רואה שאתה אוהב לשים מחקרים לא קשורים, ולבצע דמגוגיה זולה כדי עדיין להראות צודק, אבל, אתה פשוט לא מפסיק לטעות! ולהטעות!. יואב, אתה נראה לי ילד נבון, אתה צריך להבין שלפעמים עדיף לומר "אני טועה", מאשר להתרפס ולנסות להראות צודק.
בקשר למחקר:
אתה זוכר את המשפט הזה? "תראה לי מחקר מהימן, עם בקרה קלורית, שמראה שלאינדקס\עומס גליקמי יש השפעה על הרכב הגוף, לטווך הארוך\קצר, וללא קשר לסיבים תזונתיים.", אני מניח שלא, מפני שהבאת -שוב- מחקר לא קשור.
לאחר קריאה ארוכה של המחקר כולו, לא נתקלתי בעדות אחת, מכל המחקרים שהוא סקר בתוכו, המוכיחה את הטענה הזאת כלפי סיטואציות עם בקרה קלורית. הוא אפילו הכיל את המחקרים הקודמים שהבאת. אם גם אתה היית קורא את כולו, לא היית מפרסם אותו.
יואב,
אני מבקש ממך, תחשוב פעמיים ותקרא טוב דברים לפני שאתה מבסס עליהם טענות. אתה מבזבז את הזמן של כולנו עם דברים לא קשורים לנושא שאנו דנים בו. בשום מקום לא ציינתי שאין חשיבות לאינדקס הגליקמי -ללא- בקרה קלורית, כי זה אכן לא המצב. אז להביא מחקרים שאומרים את זה, במקום את מה שביקשתי ודנו בו, זה מיותר.
גל.
מחקר 3: דווקא מתאים בדיוק. הוא השווה בין קבוצת א"ג גבוה, א"ג נמוך, וכמות שומן גבוהה. התוצאות מהמחקר הראו ירידה במשקל זהה בין כל הקבוצות, בנוסף לשיפור ברגישות לאינסולין במהלך המחקר, שנשמרה בסופו. תודה גולן.
והמסכנה שלו; "הורדת האינדקס\עומס הגליקמי של המזונות לא מוסיפה שום יתרון בירידה במשקל אצל אנשים שמנים".
גל.
בוא נעזוב רגע את כל המחקרים ונשתמש רגע בהגיון הבריא שלנו.
נגיד בן אדם אוכל כל 3 שעות ארוחה. אם הוא אוכל מאכלים עם ע"ג נמוך אז יש לו אספקה של פחמימות לאורך כל ה 3 שעות בגלל שזה מתעכל לאט. אבל אם הוא אוכל מאכלים עם א"ג גבוהה אז הכל נספג בבום נגיד תוך שעה ואז במשך שעתיים אין לו הספקה. אני מתאר את זה בצורה די קיצונית רק כדי להמחיש את מה שאני מנסה להסביר.
ואם נגיד אתה צודק. אז אתה בעצם אומר שאני יכול לאכול עוגות ועוגיות בתקופת העלייה במסה במקום ירקות ולעלות נקי? או למשל לאכול עוגות בתקופת החיטוב? לי לפחות זה לא נשמע הגיוני. אבל אני אהיה יותר משמח ליהיות זה שטועה.
עזוב את כל ההשוואת והשאלות המוזרות האלה, זה סתם להתעסק בקקה. אתה לא תעלה נקי אם תאכל עוגיות במקום ירקות, אם היית אוכל לחם לבן, בנוסף לירקות, אז זה פשוט לא היה משנה. לאכול רק א"ג גבוה זה גרוע, מהסיבה הפשוטה שאנו נמנעים מסיבים תזונתיים, אבל, לשלב במהלך היום פחמימות ללא סלקציה מסויימת, רק עם הקפדה על כמות סיבים מסודרת, לא ישנה כלום.
אנו מדברים כאן ברמה המדעית\תאורתית, ולא בגדר המלצה לקהל הרחב להחליף את מזונם בעמילנים ומאכלים עם תגובה גליקמית גבוהה. כמו שאמרתי כבר 1000 פעמים, נוכחות הסיבים והשפעת השובע של אותם מאכלים עם האינדקס הנמוך, תהיה חשובה לכל אדם. עם, או ללא בקרה קלורית. אבל, לא כמו שאתה מציג את זה כ- "אם אתה צודק", החשיבות של מהירות הגעת הגלוקוז לדם, היא חסרת משמעות מבחינת הרכב הגוף, כשלעצמה (ואת זה כל המחקרים מראים). זה הכל.
גל.
סבבה. אני עובר לעוגות תוך כדי שילוב סיבים תזונתיים. :D
סבבה. אם אתה חושב ששומנים רווים ומוקשים יטיבו עמך. :D
שלום לכולם !
רציתי לדעת מה קורה לגבי אינדקס גליקמי ואינסולין ,בתקופת מסה !..
גם בתפריט מסה זהה הדבר כל עוד אני אשמור על סיבים תזונתיים סביב הארוחות (חוץ מאחרי אימון)
לא תהיה תוצאה של השמנה יתרה ?..
הרי כאשר המטרה היא לעלות כמה שפחות שומן וכמה שיותר שריר ?..
יש חשיבות למדדים הנ"ל לא כן ? :blink:
??? :blink:
רציתי גם לשים את הפרצוף הזה -> :blink:, ולהוסיף לו את זה - > :cry:. אבל אני רק ארשום -> לא, זה לא משנה.
גל.
OMRI-TURBO
30-04-06, 18:09
??? :blink:
השמנת יתר תיגרם כתוצאה מעודף קלורי חיובי מדי, זה לא שסיבים יעזרו לך כל כך במידה ואתה אוכל כמות גבוהה מדי של קלוריות, באותה מידה אתה יכול גם לאכול שוקולד וביסלי כל היום ולהרזות, סתם דוגמא, לא שתעשה את זה באמת.
אני לא מתכוון לעודף קלורי מוגזם !..
אני מדבר על אינדקס גליקמי !
אם הפחמימות שלי בתפריט מסה יהיו בעלות אינדקס גליקמי גבוה !
והעודף הקלורי יישאר על 500 קל' יותר ליום ,האם זה עלול להביא לעלייה יתרה בשומן ?
אני לא מתכוון לעודף קלורי מוגזם !..
אני מדבר על אינדקס גליקמי !
אם הפחמימות שלי בתפריט מסה יהיו בעלות אינדקס גליקמי גבוה !
והעודף הקלורי יישאר על 500 קל' יותר ליום ,האם זה עלול להביא לעלייה יתרה בשומן ?
עוד לא הבנת שלא- זה לא משנה!
סבבה. אם אתה חושב ששומנים רווים ומוקשים יטיבו עמך. :D
ומה עם עוגה דלת שומן?
Ori-Silver
20-09-06, 21:37
איזה פוסט מעניין וחשוב סוף סוף לא צריך לאכול אורז מלא מגעיל יחד עם שומן כדי להוריד את האינדקס
vBulletin v3.7.2, Copyright ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd.