איך אני בודק כמה אחוזי שומן יש לי

[sason]

איך אני בודק כמה אחוזי שומן יש לי?

[gil-Nissim]

תעשה חיפוש קטן על השאלה שלך.
תימצא מלא פוסטים.

[sason]

עשיתי אחי לא מצאתי

[Troya]

http://www.he.net/~zone/prothd2.html

[maya]

שיטות המעבדה. אלו מאופיינות במורכבות רבה יחסית, בדיוק ובציוד מתוחכם יותר, אך גם בעלות גבוהה יותר. יידונו כאן שתי השיטות המקובלות ביותר: שיטת צפיפות הגוף ושיטת בליעת קרני X (החדשה יותר, שתהפוך בעתיד לאמת המידה בהערכת אחוז השומן).

שיטות השדה. אלו פשוטות יותר לביצוע, זמינות, זולות וניידות יותר, אך גם פחות מדויקות ורגישות. שיטות השדה עושות שימוש בנוסחאות ניבוי שונות (המבוססות על שיטות המעבדה) להערכת אחוז השומן בגוף. שיטות השדה הנפוצות והמקובלות ביותר הן השיטות האנתרופומטריות - בעיקר באמצעות מדידת עובי קפלי העור, וניתוח בעזרת עכבה חשמלית (BIA) (לפירוט רב יותר ראה הייוורד, 1998; הייוורד וסטולרזיק, 1996).
1. שיטות המעבדה

א. צפיפות הגוף (Densitometry):
שיטה זו מבוססת על העיקרון שצפיפות הגוף שווה למסת הגוף חלקי נפח הגוף, וכן שצפיפות הגוף נמצאת ביחס הפוך לאחוז השומן בגוף. מזה שנים רבות מוכרת שיטה זו כאמת המידה להערכת אחוז השומן בגוף, אם כי היא עשויה להיות בעייתית בקרב ילדים (ראה בהמשך).
http://www.starmed.co.il/Images/Content/Wingate/36.jpg
שקילה תת-מימית
נפח הגוף נמדד באמצעות שקילה תת-מימית. על-פי חוק ארכימדס, בשקילה תת-מימית הגוף מאבד ממשקלו כנפח המים שהוא דוחה. ומכיוון שאת מסת הגוף ניתן למדוד בכל משקל מדויק ואת נפח הגוף בשקילה תת-מימית, ניתן לחשב את צפיפות הגוף. בשקילה תת-מימית קיים צורך לתקן את התוצאה המתקבלת במדידה בהתייחס לנפח השארית בריאות ולנפח שנשאר במערכת העיכול בעת השקילה. טווח ערכי צפיפות הגוף הוא קטן, ונע בין 0.930 ל- 1.100 גרם לס"מ בשלישית, ולכן המדידה צריכה להיות בעלת רגישות גבוהה במיוחד.
זאת ועוד, בשקילה תת-מימית, המגבלה העיקרית היא מדידת נפח האוויר שנשאר בחללי הגוף בעת השקילה, דבר המצריך ציוד יקר ומתוחכם ואף מאריך את משך הבדיקה (חצי שעה ויותר). כמו כן, בשקילה תת-מימית הנבדק נדרש להכניס את ראשו למים, וילדים רבים אינם מרגישים בנוח בבדיקה כזו.
בשנים האחרונות פותח מכשיר הפלתיסמוגרף, המאפשר למדוד את נפח הגוף במקום השקילה התת-מימית. בשיטה זו הנבדק יושב בתא אטום, ונפח הגוף מחושב על-פי השינויים החלים בלחץ האוויר בתא (דמפסטר ואיטקנס, 1995; מקרורוי וחב', 1995). השיטה טרם נוסתה בילדים ואף המיכשור יקר למדי.
הערכת אחוז השומן בגוף בשיטת צפיפות הגוף מבוססת על דגם דו-רכיבי של הגוף - מסת-שומן ומסה-שאינה-שומן, שאינו מתאים לילדים. וזאת מכיוון שהיחסים בין רכיבי המסה-שאינה-שומן שונה לעומת מבוגרים. לכן נעשה ניסיון לפתח נוסחאות מתאימות לילדים, המתחשבות בגיל ובמין (לומן 1989). המגבלה של התאמה זו היא השונות הרבה הקיימת בין ילדים בני אותו גיל, בעיקר בתקופת ההתבגרות. כמו כן, לא ידוע אם התאמה זו טובה לספורטאים צעירים.
יתרונה של השיטה הוא הדיוק הגבוה שניתן להגיע אליו. כמו כן, למרות העלות הגבוהה של הציוד, הוא עדיין יותר זול מזה הנדרש בשיטות מעבדה אחרות.
ב. בליעת קרני DXA - X:
בשיטה זו קיים שימוש באנרגיית קרני X, העוברות דרך רקמות הגוף. השיטה ידועה יותר בהקשרה למדידת צפיפות העצם, ובעזרתה ניתן למדוד רקמות שונות: מינרלים (עצם), שומן ומסה-שאינה-שומן-ואינה-מינרלים.
הנבדק שוכב ללא תזוזה בזמן שקרני X (בשתי רמות שונות) מוקרנות דרך חתכי רוחב של הגוף. ככל שגדל מספר החתכים, כך גדל הדיוק אך גם מתארך משך הבדיקה (10-20 דקות). מידת בליעת קרני ה-X השונות והיחס ביניהן משקפים את כמות השומן בגוף.
יתרונה העיקרי של השיטה הוא האפשרות למדוד שני רכיבים של הגוף באופן בלתי תלוי: מינרלים ושומן. כמו כן, המדידה מדויקת ורגישה, ובניגוד לשיטות מעבדה אחרות מושפעת מעט מאוד ממאזן הנוזלים בגוף. למרות השימוש בקרני X, הקרינה נמוכה מאוד (פחות מ-3% משיקוף רגיל; פרות' וורל, 1995). מנגד, המיכשור הנדרש יקר ומצריך אחזקה ותפעול ברמה גבוהה ביותר.
חוקרים רבים סבורים ששיטה זו תהפוך בשנים הקרובות לאמת המידה בהערכת אחוז השומן בגוף. עם זאת, כיום אין תיקנון (סטנדרטיזציה) של הציוד, כמו גם שיטות כיול ואיסוף הנתונים וניתוחם. רק לאחר תיקנון אפשר יהיה לתקף את השיטה הן לילדים והן למבוגרים.
2. שיטות השדה

א. אנתרופומטרייה:
http://www.starmed.co.il/Images/Content/Wingate/37.jpg
מדידת עובי קפלי עור
בעזרת קליפר
השיטות האנתרופומטריות להערכת אחוז השומן בגוף כוללות נוסחאות המבוססות על מדידת עובי קפלי עור באתרים שונים (צביטה במכשיר הקליפר) ומדידת היקף הגפיים ואזורים אחרים בגוף. אצל ילדים, רוב הנוסחאות מבוססות על עובי קפלי עור באתרים שונים.
השימוש בעובי קפלי העור מבוסס על שתי הנחות בסיסיות:

עובי השומן התת-עורי משקף את כמות השומן הכללית בגוף.
האתרים הנבחרים בנוסחה מייצגים את ממוצע עובי השומן התת-עורי. האתרים השכיחים הם: מעל השריר הדו-ראשי זרועי, מעל השריר התלת-ראשי זרועי, מתחת לעצם השכמה ומעל לעצם האגן.קיימות נוסחאות המתבססות על מדידות באתרים אחרים כגון הבטן, מעל השריר הארבעה-ראשי ומעל שריר התאומים בשוק (על פירוט דרך המדידה, ראה לומן וחב', 1988). כדי להגיע להערכה תקפה ככל האפשר, יש להתאים את נוסחאות הניבוי להערכת אחוז השומן או צפיפות הגוף המתאימה לאוכלוסייה הנבדקת מבחינת גיל, מין, סוג הפעילות הגופנית ורמתה. יש להקפיד על מדידה באתרים המתאימים לנוסחה ורצוי אף להשתמש בקליפר מהסוג שבו נעשה שימוש לצורך פיתוח הנוסחה.
קיימות נוסחאות אחדות שפותחו לילדים ולבני-נוער, אך זו שפותחה על-ידי סלוטר וחב' (1988) היא היחידה שתוקפה מול שיטות מעבדה והיחידה המתחשבת בשלבי ההתבגרות ולאו דווקא בגיל הכרונולוגי. היום קיימות נוסחאות המתאימות לספורטאים מתבגרים בענפי ספורט ספציפיים.
להערכת אחוז השומן על-פי מדידת עובי קפלי העור כמה מגבלות:

השיטה דורשת מיומנות וניסיון מהבודק. קיימת שונות רבה בין הבודקים ובין המדידות אצל אותו בודק.
ההערכה מחייבת נוסחה ייחודית לאוכלוסייה הנבדקת. לדוגמה, נוסחה שפותחה לנשים צעירות אינה מתאימה לילדות או לנשים מבוגרות.
אצל ילדים, עובי קפל העור עולה עם הגדילה גם כאשר אחוז השומן אינו משתנה, עובדה המהווה בעיה במעקב אורך.למרות המגבלות הללו, השיטות האנתרופומטריות שכיחות מאוד מכיוון שהן בטוחות, מהירות, ניידות וזולות יחסית. בקליפר מדויק ניתן להגיע לטעות מדידה קטנה יחסית קטנה של 3%-4% (אצל בודק מיומן).
ב. עכבה חשמלית (Bioelectrical Impedance Analysis-BIA):
השיטה מבוססת על העיקרון שזרם חשמלי עובר מהר יותר ובפחות התנגדות ברקמה שאינה שומן בהשוואה לרקמת שומן. רקמה שאינה שומן מאופיינת באחוז גבוה יותר של מים ואלקטרוליטים, ולכן המוליכות גבוהה יותר וההתנגדות נמוכה יותר מרקמת השומן. הנוסחאות המבוססות על עיקרון זה מתבססות על המתאם שנמצא באופן ניסויי בין גובה להתנגדות וכן על המתאם שבין התנגדות ואחוז השומן בגוף.
בעת המדידה הנבדק שוכב פרקדן, אלקטרודות מודבקות על גב כף היד וגב כף הרגל. זרם חשמלי בעוצמה נמוכה ביותר ובלתי מורגשת (500-800 מיקרואמפר) מועבר דרך הגוף וההתנגדות נמדדת. בעזרת המכשירים פותחו נוסחאות ניבוי רבות להערכת אחוז השומן, המבוססות בעיקר על גובה, משקל וההתנגדות הנמדדת. הנוסחה המקובלת ביותר לילדים פותחה על-ידי הוטקופר וחב' (1992), שהתבססו על דגם תלת-רכיבי של הגוף.
לשיטת העכבה החשמלית כמה מגבלות:

ההשפעה הרבה של מאזן הנוזלים על המדידה: מאזן הנוזלים בגוף מושפע מאכילה, שתייה, התייבשות ומאמץ גופני. במצב של התייבשות תהיה התנגדות גבוהה יותר, ולפיכך תהיה תת-הערכה של אחוז השומן ולהיפך: כאשר כמות הנוזלים בגוף גבוהה מהרגיל, ההתנגדות תהיה נמוכה יותר ותהיה הערכת-יתר של אחוז השומן. על מגבלה זאת ניתן להתגבר בעזרת שימוש בפרוטוקול קפדני ביותר הכולל הוראות מפורשות של סוג השתייה, כמותה ועיתויה.
ההשפעה של טמפרטורת העור: תוצאות שונות יתקבלו בהתאם לטמפרטורת החדר או למזג האוויר בחוץ.
הצורך בנוסחה ייחודית לאוכלוסייה הנבדקת (ראה השיטות האנתרופומטריות).
רגישות נמוכה: לשיטה רגישות נמוכה יחסית, ולכן לא ניתן למדוד באמצעותה שינויים קטנים באחוז השומן. השיטה מתאימה להשוואה בין קבוצות אך לא למעקב יחידני.
על אף החסרונות הללו, לשיטה יתרונות רבים: בטיחות בשימוש, ניידות, עלות נמוכה ומשך בדיקה קצר. כמו כן, המדידה אינה מצריכה מיומנות וניסיון רב של הבודק.

[Leo]

חח כן בטח מאיה , הוא ילך לעשות שקילה תת מימית כל בוקר לראות עם הוא התחטב או עלה...


יש שיטה מעולה ופרקטית לבדוק עלייה\ירידה באחוזי שומן ,
וקוראים לה ההבדל בין היד שלך כאשר היא רפוייה וכאשר אתה עושה שריר , ככל שהוא יותר גדול האחוז שומן שלך קטן יותר , אבל האחוז המדוייק זה פורמולה אישית לכל בן אדם לפי המדידה הזאת. ( מתבסס על העקרון שאחוזי השומן יורדים מהגוף בדרך כלל באופן שווה בכל מקום בכל אחוז שומן אצל בן אדם אחת לעומת עצמו ואתה לא יכול לעשות שריר ברקמת שומן אם כי היא מוסיפה להיקף היד שלך כשאתה רפוי )

[sason]

חחחח מאיה.. מזה מאיפה אני יביא תטכנולוגיה העתידנית הזאת =]
ולאו גם לא כל כך הבנתי.. אני רק רוצה לדעת מה אחוז השומן שלי.. לא אם ירדתי או עליתי..