OfirD
19-05-13, 12:40
סיפור ארוך עם שאלה בסופו - מי שאין לו סבלנות לקרוא, לא ממש מוכרח :-)
הרומן שלי עם מכוני כושר התחיל לפני שנים רבות. מאז ומתמיד שקלתי הרבה (הרבה!) ותמיד חלמתי לרזות ולפתח גוף.
ממרום גילי (עברתי כבר מזמן את שנות ה-30 לחיי) אני מסתכל אחורה על כל הדיאטות שעשיתי ועל כמויות הקילוגרים הרבות שהשלתי, אולם צברתי בחזרה.
בשנת 2007 ירדתי ממשקל של כ- 150 ק"ג עד למשקל של 104 ק"ג, לקחתי אבקות חלבון, קריאטין מונו, כדורי אמינו באמצע האימון וצברתי כמות נאה ביותר של שרירים (חבריי הקניטו אותי שהבייספס שלי היה יותר גדול מהראש שלי).
אך גם את ההישג הזה לא הצלחתי להחזיק, נשברתי, העלתי את כל המשקל ואף יותר ממנו.
לפני כ-5 חודשים שקלתי 180 ק"ג (גובה 1.82). בגיל 34 זה כבר מתחיל להיות מסוכן.
כשאתה שוקל 180 ק"ג, אתה לא יכול להתחיל לעשות דיאטה וספורט כמו כולם. הקיבה שלך ענקית ומכורה לאוכל כמו מכור לסמים, וכל גופך שבור מהעומס, כך שאינך יכול ללכת 5 דקות ברצף.
לפני 5 חודשים גמלה בליבי ההחלטה, ועשיתי ניתוח שרוול (סוג של קיצור קיבה).
5 חודשים חלפו, וירדתי 50 ק"ג. אני שוב שוקל 130 ק"ג. שזה המון ביחס אליכם, הקוראים החטובים, אבל ממש לא נורא לעומת מה שהייתי.
למי שלא יודע מה זה שרוול, מקטינים את הקיבה לגודל של קיבה של תינוק, ואוכלים כמות מזערית.
ביום טוב אני מצליח לאכול 1000 קלוריות, ביום רע רק 700 קלוריות.
התחלתי לעשות פעילות גופנית לפני 3 חודשים, וכיום הגעתי למצב בו אני עושה פעילות אירובית של שעה לפחות 4 פעמים בשבוע, ואני יכול יותר (בניתי את הכושר באיטיות), אולם אני לא רוצה להגזים על מנת שלא ליצור עומס מיותר על הברכיים.
לפני חודש שוב התעורר בתוכי הדרקון - החלום על הגדלת הטונוס השרירי וסוג של פיתוח גוף.
התייעצתי עם המנתח, הייתי בבדיקות במדיטסט (מכון שמבצע בדיקות ספורט לרבות בדיקות מאמץ) והם אישרו לי להתאמן במכון ואף יעצו לי לעשות אימון אנאירובי לא מבוטל על מנת להעלות את הטונוס השרירי, דבר שיעזור לי עם הלחץ על הגוף ועם עודפי העור העתידים לבוא לכשאוריד עוד משקל.
מזה חודש אני עושה 3 אימוני fbw במכון, ומקפיד לפחות 4 פעמים בשבוע לעשות אירובי (שילוב של אליפטי, הליכה ואופניי כושר). אנ לא רץ כי במשקל שלי אני לא רוצה להעמיס על הברכיים כרגע.
אני שם לב שאין ממש שיפור מבחינת השרירים, ואני לא ממש גדל. אחרי חודש הייתי אמור לראות שינוי לא?
אני חייב לציין שרוב התפריט שלי מורכב ממוצרי חלב רזים, ואני אוכל חזה עוף רזה כמעט כל יום,
אולם עקב מגבלות הניתוח והתפריט המותאם (ע"י תזונאית מיוחדת שעברה הכשרה בניתוחים שעברתי) אני מגיע לכל היותר ל-35 גרם חלבון ביום, כאשר אין לי שום דרך להכניס, לפחות בשלב הזה, לגוף שלי יותר חלבון. אם אקח סקופ של אבקת חלבון, אתמלא ולא אוכל לאכול כמעט דבר באותו היום (קשה לי לסיים קופסת גבינה לבנה של 125 גרם).
האם האימונים האנאירובים שלי הם "לעבוד על ריק"? האם אני בכל זאת מחזק את השרירים?
האם אראה תוצאות בסוף?
תודה על הסבלנות.
הרומן שלי עם מכוני כושר התחיל לפני שנים רבות. מאז ומתמיד שקלתי הרבה (הרבה!) ותמיד חלמתי לרזות ולפתח גוף.
ממרום גילי (עברתי כבר מזמן את שנות ה-30 לחיי) אני מסתכל אחורה על כל הדיאטות שעשיתי ועל כמויות הקילוגרים הרבות שהשלתי, אולם צברתי בחזרה.
בשנת 2007 ירדתי ממשקל של כ- 150 ק"ג עד למשקל של 104 ק"ג, לקחתי אבקות חלבון, קריאטין מונו, כדורי אמינו באמצע האימון וצברתי כמות נאה ביותר של שרירים (חבריי הקניטו אותי שהבייספס שלי היה יותר גדול מהראש שלי).
אך גם את ההישג הזה לא הצלחתי להחזיק, נשברתי, העלתי את כל המשקל ואף יותר ממנו.
לפני כ-5 חודשים שקלתי 180 ק"ג (גובה 1.82). בגיל 34 זה כבר מתחיל להיות מסוכן.
כשאתה שוקל 180 ק"ג, אתה לא יכול להתחיל לעשות דיאטה וספורט כמו כולם. הקיבה שלך ענקית ומכורה לאוכל כמו מכור לסמים, וכל גופך שבור מהעומס, כך שאינך יכול ללכת 5 דקות ברצף.
לפני 5 חודשים גמלה בליבי ההחלטה, ועשיתי ניתוח שרוול (סוג של קיצור קיבה).
5 חודשים חלפו, וירדתי 50 ק"ג. אני שוב שוקל 130 ק"ג. שזה המון ביחס אליכם, הקוראים החטובים, אבל ממש לא נורא לעומת מה שהייתי.
למי שלא יודע מה זה שרוול, מקטינים את הקיבה לגודל של קיבה של תינוק, ואוכלים כמות מזערית.
ביום טוב אני מצליח לאכול 1000 קלוריות, ביום רע רק 700 קלוריות.
התחלתי לעשות פעילות גופנית לפני 3 חודשים, וכיום הגעתי למצב בו אני עושה פעילות אירובית של שעה לפחות 4 פעמים בשבוע, ואני יכול יותר (בניתי את הכושר באיטיות), אולם אני לא רוצה להגזים על מנת שלא ליצור עומס מיותר על הברכיים.
לפני חודש שוב התעורר בתוכי הדרקון - החלום על הגדלת הטונוס השרירי וסוג של פיתוח גוף.
התייעצתי עם המנתח, הייתי בבדיקות במדיטסט (מכון שמבצע בדיקות ספורט לרבות בדיקות מאמץ) והם אישרו לי להתאמן במכון ואף יעצו לי לעשות אימון אנאירובי לא מבוטל על מנת להעלות את הטונוס השרירי, דבר שיעזור לי עם הלחץ על הגוף ועם עודפי העור העתידים לבוא לכשאוריד עוד משקל.
מזה חודש אני עושה 3 אימוני fbw במכון, ומקפיד לפחות 4 פעמים בשבוע לעשות אירובי (שילוב של אליפטי, הליכה ואופניי כושר). אנ לא רץ כי במשקל שלי אני לא רוצה להעמיס על הברכיים כרגע.
אני שם לב שאין ממש שיפור מבחינת השרירים, ואני לא ממש גדל. אחרי חודש הייתי אמור לראות שינוי לא?
אני חייב לציין שרוב התפריט שלי מורכב ממוצרי חלב רזים, ואני אוכל חזה עוף רזה כמעט כל יום,
אולם עקב מגבלות הניתוח והתפריט המותאם (ע"י תזונאית מיוחדת שעברה הכשרה בניתוחים שעברתי) אני מגיע לכל היותר ל-35 גרם חלבון ביום, כאשר אין לי שום דרך להכניס, לפחות בשלב הזה, לגוף שלי יותר חלבון. אם אקח סקופ של אבקת חלבון, אתמלא ולא אוכל לאכול כמעט דבר באותו היום (קשה לי לסיים קופסת גבינה לבנה של 125 גרם).
האם האימונים האנאירובים שלי הם "לעבוד על ריק"? האם אני בכל זאת מחזק את השרירים?
האם אראה תוצאות בסוף?
תודה על הסבלנות.