אני בכלל לא מבין את ההשוואה המוזרה והלא-רלוונטית הזו. תמצית ארס של קוברה היא לא ממתיק, זה חומר שנועד להעלות רמות טסטוסטרון ולהגביר חשק מיני. החומר מדולל, בטוח וחוקי, לעומת חומרים אחרים שמוכרים בעולם פיתוח הגוף - ובצדק, עקב תופעות הלוואי החמורות והלעיתים קטלניות שלהם.


זו הייתה דוגמא והעברתי את הנקודה. וזה ממש לא משנה ממה זה עשוי, תהליך העיבוד במעבדה משנה.

האידיאולוגיות הטבעיות האלה לא יכולות להוות הסבר למשהו בפני עצמן. זאת יומרה לנסות להסביר ולהתעלות על המדע על סמך ההגיון המסויים והשטחי הזה, לא שאין לאידיאולוגיות מקום בהכוונה, אני פשוט מציין שהן אינן מהוות תחליף לכלים מדעיים חזקים שממזערים את הספק ככל הניתן.

לפעמים זה יפעל לטובתך (ראה מיקרו-ניוטריאנטים מהטבע אל מול התיסוף), ולפעמים נגדך (כמו במקרה שלנו, עם הצמח הטבעי - סטיביה).

הגישה שתיאתרת (Sugaraza) בהודעתך הקודמת יכולה להתייחס לכל דבר. כולל המזון האורגני שאין עליו הרבה מחקרים (יכול להיות שגם הוא מזיק). תיקח לדוגמא את הקראטין, שכמעט 15 שנה של מחקרים על גבי מחקרים חוזרים בידיים ריקות בנסיון לאתר נזקים פוטנציאלים בתיסוף. אך כמובן שעדיין הם יקפידו לציין בסוף, ליתר בטחון, משפט המתייחס לספק המסויים שקיים, בצורה של אזהרה (כמו שצוטט כאן על הממתיקים).

השורה התחתונה היא שאין וודאות.
אפילו באנטי אוקסידנטים יש הרבה בעיות, דבר שחשבו שיאט את תהליכי ההזדקנות. אז מה עושים?. האם אנו מוכנים לקבל על עצמינו את חוסר הוודאות הזאת ולנסות ללכת אחרי הכלים הכי חזקים שברשותינו, או לפנות לטיעוני הגיון שרירותיים ואידיאולוגייה שהם הימור הרבה יותר גדול?. וכאן טמונה הבעיה, כשבוחרים צדדים, או כשנותנים לצד אחד להשפיע על ההחלטה מעבר למה שהוא מסוגל (כמו שעשית כאן) וכך להטעות אותנו.

גל

במקום בו למדע אין הסבר מספק, ההגיון והאידיאולוגיות הסובייקטיביות תופסות מקום בין אם נרצה ובין אם לא. בסופו של דבר זו החלטה של כל אחד לעצמו, ולא ניסיתי להטעות אף אחד. אמרתי שאני אישית, במצב של אי וודאות, אלך על הטבעי. קשה לי לתרץ ולהסתמך בצורה בלעדית על אוזלת היד של החוקרים ושל המדע ולהעשיר את התזונה שלי בחומרים מתועשים ומהונדסים רק כי "עוד לא מצאו הוכחות חד משמעיות לכאן או לכאן".

לא אמרתי שאין לאידיאולוגיה תפקיד. אמרתי שהסתמכות פזיזה ועיוורת עליה, או על המדע, היא דרך שיכולה להוביל למסקנות לא נכונות. הספק ממוזער כשיודעים לשלב בין השניים, אך עד כמה?, מתי מוותרים?, מתי באמת ניתן להחריז שלמדע אין הסבר מספק? (כי למעשה, תמיד יש וודאות מסויימת).

וכשזה נאמר,
האם קראת את כל המחקרים לפני שזנחת את המדע?, האם בחנת את הנושא לעומק?, האם הסובייקטיביות של האידיאולוגיה גורמת לך לאוזלת יד, בנסיונות לבצע השקפה אובייקטיבית ראשונית?, האם אחרי שנתקלת בנתונים הגורסים שהממתיק הטבעי הוא דווקא זה שיכול להזיק, עדיין נשארת לצידה של האידיאולוגיה שלך?... אני חושב שאני די יודע מה התשובות שלך לשאלות הללו, ולכן כתבתי מקודם את מה שכתבתי.

צר לי להגיד לכל אלה שהולכים על הטבעי זה שזה שטויות!
רק עכשיו כל החברות הגדולות מנסות לעשות כסף על הגב של האנשים ולהוריד מהם את החשש, למשל פנטה, הוציאו פנטה חדשה ללא צבעי מאכל או חומרים משמרים, תודה רבה לכם שהוצאתם משהו שלא הוכח אף פעם כפוגע בגוף האדם, אך לא הודעתם על הסוכר הרב הלבן שיש בו שכן הוכח כפוגע.
כמו כן אפשר גם לראות פתאום כל מיני חברות כגון הביסלי החדשים האלה, שיש בהם "אומגה 3", זה נהיה טרנד לשים בדברים כאלה אומגה 3 כי פתאום הוא נהיה נפורסם, הם שחכו לציין את כל השומן הרווי והנתרן שנמצאים שם.
אתם צריכים להבין שמה שכימי זה לא משהו כל כך מיוחד. יש חומרים טבעיים שיכולים לעשות הרבה יותר נזק מחומרים כימיים, חומר כימי יכול להיות בדיוק אותו דבר כמו כל חומר טבעי אחר ולא יקרה שום נזק לגוף.

היום שכלכך הרבה משקאות עוברים להיות על בסיס סוכרלוז (חח מקווה שלא נתחיל ויכוח שזה גם גרוע) , אז אפשר להגיד שהמודעות להשפעות השליליות משהו של אספרטיים ידועות.. , אבל אף אחד עדיין לא מת משתיים שלוש כוסות של דיאט קולה ביום (או אפילו יותר) אז לפי דעתי שוב, צריך לקחת גם את העניין הזה בפרופורציה, אספרטיים זה עדיין לא רעל עכברים כמו שאנשים פה מנסים לצייר אותו..