איפה המחקר שמוכיח שזה מה שנותן תוצאות
 

יש פה כמה וכמה שאוהבים להגיע לכשל בגלל התחושה האישית שלהם , או בגלל שהם רואים איזה באדי בילדר מטורף והוא אמר להם תגיעו לכשל ...

הגעה לכשל לא מוכחת שמשפרת את מסת השריר או את הכוח.. לדעתי ההבדל בגירוי לשריר בין חזרה אחת לפני כשל , לכשל... היא אפסית ולא משמעותית...

ההבדל היחיד יהיה התאוששות מערכת העצבים. שבכשל יקח לה יותר זמן , כלומר אם לא תתן למערכת זמן לא תוכל להתאמן עצים ...

קראתי המון מאמרים חלק אומרים חזרה לפני כשל חלק אומרים תגיע לכשל ... אבל איפה המחקר שמגבה את זה . שחד משמעית מראה שהגעה לכשל משפרת את התוצאות או תורמת להם ? מעבר להשפעה הפסיכולוגית שיש בהגעה לכשל ...

עד שאין מחקר , זה סתם הנפצה.. כי גם אם באדי בילדרים מגיעים לכשל... זה לא אומר שזה מה שמשנה ואולי אפילו יש מצב שזה מה שמאט אותם .. (זמן התאוששות ארוך יותר) .

אני לפעמים חושב שאני יכול לבצע עוד 2 חזרות בערך ופתאום בדחיקה אני נתקע....

אל תשווה אותי ואותך לבאדיבילדרים עם גנטיקה וחומרים, ההתאוששות שלהם הרבה יותר מהירה.

אבל בעיקרון אמרת דברים נכונים.

קורה, זה משהו שנרכש עם הזמן.

ועדיין קורה גם לוותיקים

זה קורה בדרך כלל כ שאתה לא מכווץ לחלוטין או חוסר ריכוז זמני , בגלל זה בדרך כלל יש סלידה לעבוד לחזרות כבדות עקב הסיכון לפציעה .

תכלס, קורה אחת לכמה אימונים שאני מגיע לכשל בבנץ' בגלל שאני בטוח, ממש בטוח שאני יעלה את החזרה האחרונה ואז אני נתקע באמצע הדרך ותוקע את המוט בוו התחתון.
אבל שוב - יש מצב שזה חוסר ריכוז או עבודה לא יעילה של הסט.

תתחבר למסנג'ר, יש לי כמה שאלות

פעם שהייתי עובד 5*5 הגעתי למצב שאני דוחק את המוט בחזרה אחרונה לפני כשל מבלי בכלל להרגיש את השרירים (כאילו, רק המוט מתרומם כזה). אולי בגלל שלא היה לי ספוטר מאחורה וחששתי לחיי או משהו d:

התקעות בשלב הסגירה מצביעה בדרךך כלל על טרייספס חלשים .

במקרה יש לי על המחשב, אבל משום מה זכרתי תוצאות אחרות מהמחקר שהראו שלא היה כמעט הבדל בין להגיע לכשל ללא להגיע לכשל. כנראה זה היה מחקר אחר. כאן התוצאות הראו שאי הגעה לכשל הביאה שיפור טוב יותר בכח, והגעה לכשל הביאה שיפור טוב יותר בסבולת השריר. כפי הנראה לא נבדק חתך רוחב של השריר ולכן אי אפשר לדעת לגבי ההיפרטרופיה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1...t=abstractplus

וצריך לזכור גם שזה אבסטרקט ולא המחקר המלא, ככה שקשה להעריך אם המחקר תקף. וגם אם היה לי את המחקר המלא, לא היה לי כח לקרוא את הכל ולחפש "טעויות". :)

סליחה על הבורות אבל מה זה אבסטרקט?

Abstract = תקציר

עידן, קראתי את המחקר ויש לי שאלות לגבי ביטויים שנכתבו שם על-מנת להבין אותו לעומק:

Igfbp-3 - ?
Igf-1 - ?

בקצרה הסיכום הזה אומר שאימון לכשל הביא לשיפור בסיבולת השריר לעומת הקבוצה השניה שהתאמנה לא לכשל ועלתה בכוח.

abstract = לתמצת, או לפשט :)

עידן לא הבנתי משהו, בסיכום כתוב שהקבוצה שהתאמנה לכשל שיפרה את סיבולת השריר אך חוותה ירידה בIGF-1 שזה Insulin Growth factor ,אך מצד שני עלייה בIGFBP-3, מה זה אמור להביע?
מה ההבדל בין השניים ולמה מצרפים מספר?

איפה הקבוצת בקרה ?

:)

IGF-1 זה הורמון אנאבולי עד כמה שידוע לי, ולגבי IGFBP-3 כל מה שאני יודע שזה קיצור של Isuline like Groth Factor Binding Protein, אני לא יודע מה התפקיד של ההורמון הזה.

ולא יודע מה המשמעות של המספרים, אני לא מבין מחקרים עד לרמה הזאת. :)

same shit :)

שמע בכל זאת תודה על המחקר :) אני חפרתי בנט ולא מצאתי מחקר רציני מלא ומפורט בכלל .. הכל מאמרים ..

הדרך הכי טובה לחפש מחקרים זה או דרך google scholar, או דרך PubMed. הבעיה היא רק להכניס את מונחי החיפוש הנכונים, הרבה פעמים אני מקבל תוצאות עם מחקרים בכלל לא קשורים למה שחיפשתי.

אחלה עידן, אז בעיקרון כן ניתן ללמוד מהמחקר שיש ירידה בהורמון אינסולין האנאבולי כתוצאה מהגעה לכשל, ואילו הקבוצה שלא התאמנה לכשל נהנתה מעלייה שלו וברמות הטסטוסטרון במנוחה.