ישראלבודי - דיאטה ללא אירובי לעומת דיאטה עם אירובי

אני מאוד מקווה שוינגייט הציגו את המחקר הזה סתם על דרך אגב ולא כמשהו מהפכני אחרי כל כך הרבה זמן שזה היה מובן מאליו.

***

מחקר חדש מצא שדיאטה בלבד שווה ביעילותה מבחינת הפחתת המשקל ומסת השומן כמו השילוב בין תזונה ופעילות גופנית – כל עוד כמות הקלוריות שנצרכות ונשרפות שווה.

כאשר עסקינן בהרכב הגוף ובחלוקת השומן בו מתברר שקלוריה היא קלוריה, לא משנה אם היא מבוקרת על ידי התזונה עצמה או באמצעות השילוב שבין התזונה לפעילות הגופנית.

מחקר חדש, שפורסם בכתב העת המדעיJournal of Clinical Endocrinology & Metabolism, מצא שדיאטה בלבד שווה ביעילותה מבחינת הפחתת המשקל ומסת השומן כמו השילוב בין תזונה ופעילות גופנית – כל עוד כמות הקלוריות שנצרכות ונשרפות שווה. המחקר אף מצא שתוספת של פעילות גופנית לתוכנית התערבות של הפחתה במשקל לא שינתה את הרכב הגוף ולא השפיעה על פיזור השומן באזור הבטן, בניגוד לרעיון שפעילות גופנית ממוקדת לאזור מסוים בגוף עשויה להפחית את כמות השומן בו (כמו הרעיון שביצוע תרגילי כוח לשרירי הבטן יפחית את כמות השומן באזור).

"הכול זה עניין של קלוריות", אמר ד"ר אריק רווסין ((Eric Ravussin, חבר צוות המחקר. "לאורך זמן, כל עוד הגרעון הקלורי נשמר, משקל הגוף, משקל השומן והשומן באזור הבטן כולם ירדו באותו אופן".

לצורך המחקר עקבו אנשי הצוות אחרי 35 אנשים בריאים בגילאי 50-25 בעלי עודף משקל (BMI גדול מ-25 אבל קטן מ-30), שחולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות. כל קבוצה קיבלה תוכנית התערבות שכללה סוג מסוים של דיאטה ופעילות גופנית. חברי קבוצות המחקר היו במעקב מבוקר במשך שישה חודשים.

הקבוצה הראשונה היוותה את קבוצת הביקורת וחבריה קיבלו תזונה בריאה שנועדה לשמר את משקל גופם. חברי הקבוצה השנייה קיבלו דיאטה שהפחיתה את כמות הקלוריות היומית שלהם ב-25% (פחות 900-550 קלוריות מדי יום). הקבוצה השלישית הפחיתה את צריכת הקלוריות היומית שלה ב-12.5% אולם הגבירה את מידת הפעילות הגופנית במטרה לגרום להוצאה של 12.5% נוספים בעלות הקלורית היומית שלה.

"מבחינת המחקר היתה חשיבות רבה לכך שהגרעון הקלורי של שתי הקבוצות – עבור זו ששילבה דיאטה עם פעילות גופנית ועבור זו שרק הפחיתה את הצריכה הקלורית היומית – יהיה שווה", ציינו החוקרים. "הדבר הזה היה חשוב בכדי למדוד את ההשפעה של הפעילות הגופנית על הרכב הגוף ועל כמות השומן הבטני".

המחקר התחיל בפרק זמן של חמישה שבועות שיוחד להערכה מדויקת של הצרכים האנרגטיים של כל אחד ממשתתפי המחקר. במהלך התקופה הזו חישבו החוקרים מהי הצריכה האנרגטית היומית שתאפשר לנבדקים לשמור על משקל הגוף וכן מהי כמות הפעילות שכל נבדק צריך לבצע על מנת ליצור את הגרעון הקלורי הנדרש.

במהלך שלושת החודשים הראשונים של המחקר הנבדקים קיבלו את כל הארוחות מצוות המחקר. בשלושת החודשים הבאים יכלו הנבדקים להרכיב בעצמם את הארוחות על סמך היעד הקלורי שנקבע להם, אולם עדיין היו תחת בקרה של צוות המחקר. הנבדקים בקבוצת הפעילות הגופנית ביצעו את אימוניהם במשך חמישה ימים בשבוע. בנוסף לתזונה המבוקרת ולתוכנית הפעילות המודרכת השתתפו הנבדקים בסדנאות שבועיות במהלכן שמעו דברי עידוד והנעה.

הנבדקים הן מקבוצת הגרעון הקלורי והן מקבוצת הפעילות הגופנית איבדו כ-10% ממשקל גופם, 24% ממסת השומן שלהם ו-27% מהשומן הבטני שלהם. פיזור השומן בגוף, לעומת זאת, לא הושפע מאף לא אחת משיטות ההתערבות.

"העובדה שאף לא אחת משיטות ההתערבות הצליחה לשנות את פיזור השומן בגוף מצביעה על כך שכל אחד מאיתנו מתוכנת גנטית כיצד לאגור את השומן בגוף. דפוס האגירה המתוכנת הזה כנראה שלא ניתן לשינוי ומכאן הקושי הרב בניסיון להתגבר על כך", אמר רווסין. "הדבר מסייע אף ליישב את הוויכוח בדבר ההתערבות התזונתית ו/או ההתערבות הגופנית וההשלכות שלהן לגבי הקטנת גורמי סיכון כמו הרכב הגוף ופיזור השומן בגוף".

החוקרים ציינו שפעילות גופנית משפרת את הכושר האירובי, דבר בעל משמעויות חשובות אחרות כאשר מדובר על מערכת הלב וכלי הדם ועל הפעילות המטבולית. "בהסתכלות בריאותית כוללת אין ספק שהשילוב בין פעילות גופנית לבין תזונה נכונה הוא עדיין הטוב יותר", ציין רווסין.

החוקרים הודו שדרוש עדיין מחקר על אוכלוסייה גדולה במטרה לברר מהן התועלות הבריאותיות שנובעות כתוצאה מהגרעון הקלורי וכתוצאה מביצוע פעילות גופנית.

http://www.wingate.org.il/Index.asp?...CategoryID=100