ישראלבודי - המדריך השלם למחרבן!

המדריך השלם למחרבן!

להן כל ההגדרות אותם תרצו להפנים בטרם תיכנסו לשירותים אחרי ארוחת הצהריים בפעם הבאה.

שרביט - אותו מקל שניצב (או אמור להיות ניצב) ליד האסלה עם שערות בקצה. במקרה שהמחרבן לא יודע לקלוע, או למקרה שהמחרבן נקלע למצב חירום חרבוני, השרביט אמור לגבות אותו בכדי לא להשאיר רמזים מפלילים אצל המשתמש הבא.

החרבון הנקי - אתה מחרבן, אתה רואה את הקקי באסלה, אבל אתה לא רואה אותו על הנייר טואלט.
זה החרבון הכי מוצלח וברמת העיקרון מי שהצליח להגיע לרמה של חרבון נקי הוא בנאדם עם הרבה פחות דאגות בחיים.

החרבון הרטוב - אתה מנקה את התחת חמישים פעם ועדיין מרגיש שנשאר שם קצת גועל. בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך דוחף גליל שלם של נייר טואלט בין התחת לתחתונים בשביל לא ללכלך אותם, וכל מי שרואה אותך ככה חושב
שיש לך מקרה ממש גרוע של טחורים.

חרבון של גל שני - אתה מסיים לחרבן, מנגב/מורח, קם ומרים את התחתונים עד הברכיים, ובדיוק באותו הרגע אתה מבין שלא סיימת את העבודה ויש עוד נגלה שניה בדרך. לא נעים.

חרבון רפאים - אתה מרגיש את הקקי יוצא, רואה עדויות ברורות שלו על הנייר טואלט, אבל אין שום זכר לקקי באסלה. החרבון הזה מאד לא מפרגן, ולרוב אתה יוצר בהרגשה של ריקנות מהשירותים.

חרבון שדופק את השכל - ידוע גם בשמו הנוסף "חרבן עד שיתפוצץ לך ווריד".
במקרה הזה הקקי לא משתף פעולה ואתה צריך "לעזור" לו לצאת החוצה, כשבדרך הפנים שלך נעשות כחולות וסגולות.
החרבון הזה מסוכן מאד מפני שהוא חושף אותך לסיכוי גבוה מאד לחטוף שבץ.

חרבון של תירס - אין צורך לפרט יותר. מי שלא יודע על מה מדובר, שיאכל הרבה תירס ויראה מה יוצא החוצה.

חרבון אקסטרה לארג' - אתה מסיים לחרבן, ואתה נדהם כל כך מהגודל העצום של הקקי, שאתה מפחד להוריד כזה דבר לאסלה עקב חשש לסתימה גלובלית, ומוצא את עצמך לוקח את השרביט (עיין ערך "שרביט") ושובר את הקונסטרוקציה הזאת למספר חלקים קטנים לפני שאתה מוריד את המים בבטחון.

חרבון ה-i Wish - אתה מרגיש אותו תוקף, אתה מתיישב על האסלה, אבל כל מה שאתה מצליח לעשות זה לשבת, להתכווץ ולהפליץ, אבל שום קקי לא יוצא. בסוף התהליך עולה מולך השאלה הנצחית - לא חרבנתי שום דבר,
אבל הפלצתי, אז לנגב את התחת או לא? והאם בכלל צריך להוריד את המים במצב כזה? אתה מגיע למצב שבו היית כל כך רוצה שהוא ירד בכדי לשים קץ לספקולציות.

חרבון של לחיים רטובות - ידוע גם בכינויו "החרבון המהיר מידי". זה סוג החרבון שיוצא כל כך מהר מהטוסיק, שמצליח לשלוח למעלה אימפקט של גלים של מים מהאסלה לעבר התחת החשוף שלך.
זהו חרבון שלא יוצר מצב נעים בזמן החורף, כי המים האלה ממש קרים, והתחת עלול להתכווץ מהקור והרטיבות ולחתוך את הקקי באמצע. לא מומלץ בכלל!

חרבון רטוב - ספריי צהוב-חום יוצא ומרסס פחות או יותר כל דבר שנמצא במשולש ההרג שמתחת לרקטום שלך. אין לך שום צורה לכוון ולרוב אתה מוצא את עצמך מנקה די הרבה אחרי כזה חרבון, אבל הבעיה האמיתית הטמונה בחרבון כזה היא העובדה שהוא יוצא עם לא מעט צריבה באזור פי הטבעת.

חרבון של צומי - חרבון שהוא כל כך מעניין בצורה, בצבע, ובטקסטורה שלו, שאתה חייב לקרוא למישהו שיבוא לראות לפני שאתה מוריד את המים. יש כאלו שאפילו מגדילים לעשות ומצלמים את זה בשביל להראות לדורות הבאים.

חרבון שמעלה את המורל - לרוב מגיע אחרי תקופת עצירות ארוכה. אתה יוצא מחרבון כזה עם שיר בלב, בטוח שאין אף אחד בעולם שיכול לבאס אותך כרגע. במקרים של סבל מעצירות, חרבון כזה יחזיר אותך להיות ה"אני" הקודם
שלך.

החרבון השגרתי - חרבון שקורה כבר על בסיס קבוע, באותו המקום, ובאותה השעה. לרוב מלווה בעיתון.
במקרים מסוימים, ששני בני אדם ויותר מפתחים הרגל כזה ביחד, נוצרות קבוצות חרבון. אדם אחד קובע שהוא הולך לחרבן,
ומיד אנשים אחרים מהאזור באים ומבצעים את הטקס יחד איתו. תוך כדי כמובן ישנן שיחות של חרבון על אירועי היום.

חרבון של שואה גרעינית - תוך כדי תהליך הפליטה, אתה כבר מזהה את הריח ומיד משתדל לסיים את כל העסק כמה שיותר מהר ולצאת. כל בנאדם שיכנס לשירותים אחריך בשבע השעות הקרובות עלול לספוג נזק בלתי הפיך.
אתה כמובן לא מספר לאף אחד בכדי למנוע אי נעימויות, אבל מוצא את עצמך צוחק בכל פעם שאתה רואה מישהו נכנס לשירותים אחריך ואחרי מספר שניות יוצא תוך כדי שהוא נאבק על נשימתו.

חרבון ווקלי - במצבים מסוימים, הקקי לא מוכן לצאת החוצה בלי דחיפה ווקלית של אנחות וגניחות, ולבסוף אפילו תדמו את עצמכם ליורם ארבל כשתגידו "הללויה" כשהחבר יחליט לצאת אל אויר העולם ומי האסלה (כמה אירוני אגב, לחשוב על יורם ארבל בזמן ישיבה דחופה).

החרבון הצף - לא יעזור כמה פעמים תוריד את המים, תדחוף אותו פנימה עם השרביט, תדבר אליו, ובסופו של דבר הוא יצוף למעלה. אין ברירה אלא לקחת שקית ניילון ולהעיף אותו מהאסלה היישר לתוך נייר עיתון, לעטוף את כל העסק ולהצית בחצר הבית לחרדתם של השכנים.

חרבון חשאי - אף אחד לא היה בשירותים, אבל יש שם קקי, ואף אחד לא מוכן לקחת על עצמו את האחריות.
ידוע גם בכינויו "חרבון שב"ק".

חרבון של מחבואים - רגע אחד אתה מרגיש אותו בחוץ, וברגע השני, הוא שוב בפנים. מצריך הרבה מאד סבלנות ויכולת אדירה של שרירי תחת.

חרבון של בחזרה לשורשים - יש לו הרבה מאד ווריאציות, אבל הוא תמיד יהיה באמצע איזה יער או מאחורי המכונית שעצרה בשולי הדרך בשביל שאף אחד לא יראה אותך מתייחד שוב עם הטבע.

חרבון בלי הקדמה - הקקי נותן לך בערך עשר שניות של אזהרה לפני שהוא יוצא, ואתה בפוקס מצליח להוריד את המכנסיים לפני שהקקי תופס יוזמה ויוצא בעצמו. ידוע גם בכינויו "השורר".

חרבון שהוא לידה - הקקי כל כך חזק וגדול, שאתה נשבע שזה כבר יוצר מהצדדים, או שאתה יולד מהתחת.

חרבון של משחת שיניים - יוצא כמו משחת שיניים, בעל מרקם זהה למשחת שיניים, רק ללא ניחוח המנטה, ופשוט לא מפסיק לצאת.
לפניך עומדות שתי אפשרויות: א. להוריד את המים ולתת לזה להמשיך לצאת, ב. לתת לערימה המצטברת לעלות ובסופו של דבר להגיע אליך. אופציה א' היא המומלצת.

חרבון של בנאדם שלא לועס כמו שצריך - אם אתה מסתכל על הקקי שלך ורואה שאריות מהביסלי גריל שאכלת אתמול, אל תתפלא אם כשהקקי הזה יצא הוא פצע לך אנושות את פי הטבעת.

חרבון שעיר - אתה מסיים לחרבן, ופשוט מרגיש שמשהו נתפס לך בשערות התחת.
לרוב הפיתרון הכי קלאסי יהיה לנער טיפה את הטוסיק ולתת לזה ליפול, אבל במקרים שזה לא עובד, אין ברירה, ונאלצים לקחת כמויות מסחריות של נייר טואלט ולהתחיל למרוח. איי איי איי...

ולסיכום - בנות - בנות לא מחרבנות. זו הדעה הרווחת. הרבה בנים חושבים שהם בנות, שכן מחרבנות. אז
הרי לכם תיקון: אם אין לך בולבול, ואתה מחרבן, אתה בן. יש פשוט הרבה מקרים שהבולבול פשוט צמח פנימה ולא החוצה.

אם אתה לא מחרבן, אז אתה בת.

חחחחחחחחחחחחחחחחח ענק!!!