אצלי הבנץ' התקדם בטקסס כמו שצריך, אמנם אתה צודק והנפח היה משהו כמו 90% מהעצימות. והפרס גם התקדם בצורה יפה בטקסס
ד.א איך אתה יודע איך קוראים לי?

אתה ממליץ בעצם לעשות בנפח בנץ' מהיר ופמפומים לגב ויד אחורית, ולעשות בנץ' רק בעצימות?

לא לעשות בנץ בעצימות לעיתים קרובות ועדיף לא בכלל, אלא לבדיקת rm

חתירות, מתח, פולי, דדליפט וכל פשיטת מרפק אפשרית כבדה ולא כבדה

גם בנפח לא לעשות בנץ כבד? רק מהירות?

אתה מבלבל בין כל מיני דברים
תקרא את הספר של לואי
אין להם שם "יום נפח" או משהו כזה.

האנגלית שלי לא ברמה מספיק גבוהה.
אני מתאר לעצמי שאין שם ימי נפח, לא בלבלתי בין דברים, פשוט לא התנסחתי טוב.
השאלה שלי מה אם בכל זאת אני הולך על טקסס, איך אפשר להוציא את המקסימום מהבנץ' בתוכנית.
כי כשעשיתי טקסס התקדמתי בבנץ' ובפרס בצורה יפה, גם בנפח וגם בעצימות. אז אם יש שיטה להתקדם יותר אני אשמח לשמוע.
אולי הספר של לואי מיועד לאנשים שלא מצליחים להתקדם בבנץ' כבר בלי המון תרגילי עזר.

אי אפשר כי אתה נכנס לבנץ כשאתה עייף, בלי טסט, לא מרוכז והשרירים מלאים חומצות חלב.

הבפר של לואי מיועד לאלה שרוצים להיות all around ולא רק סקוואטרים טובים.

כמה סיימת תבנץ בטקסס?

אני ממליץ לך לקרוא על 5\3\1 אני אוהב תתוכנית העזרה לכמה אנשים שאני מכיר לשפר את הבנצ

אני לא ממש רוצה להיות רק סקוואטר טוב, דווקא סקוואט הכי פחות מעניין יותר.
אני מעדיף דדליפט.
סיימתי על 120 קילו בנץ' ו85 קילו פרס, משקל גוף 82+-

לואי הוא לא הסמכות העליונה,
יש המון פאוורליפטרים שלא מתאמנים לפי ws ולא דומה אפילו (גומיות / בוקס סקוואט וכו')

גם יש הרבה טמבלים פה שמתאמנים כמו זין ועדיין נראים טוב או מרימים הרבה
תתאמן פעם אחת עם ולאד אלחזוב ואז תבין מה ומי זה ווסט סייד..

הגדולה של השיטה היא שהיא לוקחת כל אחד ועושה ממנו טוב, בלי חוכמות, הבעיה שאנשים לא מבינים למה, ני אסביר בכמה שורות אחת ולתמיד


לעשות סקוואט, בנץ' ודדליפט זה טוב להתחלה, שם אתה באמת מתקדם רק מלעשות אותם.
מהר מאוד אתה מפתח נקודות חלשות.
אם הבעיה שלך היא באחיזה, אתה תהיה זבל של דדליפט וזבל של בנצ'ר. ולא, זה לא יעזור לך לעשות עוד 900 סטים כבדים של דדליפט כי אתה תשרוף את העצבים וגם ככה הצוואר בקבוק יהיה האחיזה.
כנ"ל לגבי כל איזור בכל תרגיל.

בווסטסייד הם משפרים את הסקוואט בנץ' והדדליפט מתרגילי עזר, כי הדבר היחיד שבולם התקדמות הוא חולשה\חוסר מאסה (בדרך כלל הם באים ביחד) של איזור שבגללו לא תתקדם, ולא משנה כמה 5*5 או 19*19 תעשה, זה פשוט לא יעזור כי אתה לא תוקף את הבעיה כמו שצריך.


עבודה דינמית - ככל שהמשקל עולה, המהירות יורדת. מהירות היא דרך מצוינת לעקוף חולשות, אבל כשעובדים ב5*5 אמיתי זה תמיד לאט, כנ"ל במאמץ מקסימלי, לכן אימונים דינמיים הם חובה ואגב הם גם ב3 דרגות יותר קשים לעצבים מאשר נפח או עצימות.

מאמץ מקסימלי - כלל האצבע של לואי הוא להחליף תרגיל מקסימלי אפילו כל שבוע, בגלל שבעבודה של מעל 90 אחוז בתרגיל נוצרת תגובה עצבית חדה, שאם אתה ממשיך לגרות אותה אתה פשוט תרד בקואורדינציה וככה אם כבר אתה תלך אחורה ולא קדימה.
חבורת העומס הפרוגרסיבי קוראת לזה דילואד, דילואד הוא דבר נחמד אבל הוא גם גורם לך לבזבז המון זמן על אותו תרגיל כדי לקבל אח"כ תוצאות פחותות מאשר לקחת תרגילים אחרים שמדמים את תרגילי הבסיס בזויות\עומסים\התנגדויות שונים בהם פוטנציאל ההתחזקות שלך גדול הרבה יותר והחולשה בהם בולטת יותר.


הייתי מתרגם את הספר של לואי אבל אין לי לא זמן ולא כח לזה, למרות שזה הספר הכי טוב שתקרא אחרי ss (הספר של ריפטו ייתן לך מושגים בסיסיים שלואי ייקח 3 צעדים קדימה).

עברתי על הספר של לואי (מודה שלא קראתי בשלמותו) והבנתי את הרעיון. מה שכתבת פה לא חידש לי.

שוב, אני מעריך את לואי ואת ההישגים של כל המתאמנים שלו, ואגב אני גם עשיתי את התכנית הזו,
אבל זה לא אומר שזו הדרך הכי טובה.
מתאמנים מהtop לא מתאמנים בשיטות שלהם, וההישגים מדברים בעד עצמם.
99% מwl לא מתאמנים בשיטה, והתוצאות שלהם בpl מעולות לצורך העניין (שיין האמן).

לגבי הבנץ' - תכניות הכוח של ההתחלה (SS, טקסס, סטאר וכו') כל כך טובות לסקוואט בגלל שהוא שם כל אימון והוא מקבל את מירב תשומת הלב, לכן גם מפתחים מאסה גדולה מאוד באיזורים הרלוונטיים לסקוואט, ולרוב האיזורים האלה הם לא איזורים בעייתיים (לא שרירים קטנים או שרירים שלא מתגרים ברוב התרגילים).
הדדליפט יילך לאן שיילך הסקוואט (אלא אם יש חולשה בולטת באחיזה או בthoracic extensors)

ולכן ברוב המקרים לאנשים רגילים ובעיקר כאלה שהיו קטנים לפני, הם נשארים קטנים באיזורים הרלוונטיים לבנץ' (בעיקר ידיים וספציפית בטרייספ שהוא 80 אחוז מהתרגיל).
בנץ' הוא לא תרגיל לחזה, ממש לא, החזה ב95 אחוז מהמקרים לא יהיה מקור חולשה.
בנץ' הוא תרגיל טרייספ וגב (בעיקר רחב גבי).

טרייספ הוא שריר יחסית קטן ודורש הרבה עבודה ספציפית - זה לא קורה בתכניות כוח.
רחב גבי - גם לא מקבל מספיק נפח, הוא שריר ענק שדורש המון נפח ועבודה ספציפית.

מה לדעתך הדרך הטובה לשפר אחיזה ?

1. אתה לא עשית את התכנית, בטח לא by the book
2. אתה לא מכיר את כל המאתנים מהטופ, זה שאנשים לא עושים את התכנית בשם הזה לא אומר שהם לא לוקחים 50 אחוז מהאלמנטים שלה לפחות.
3. מרימי משקולות הם דווקא דוגמא מצוינת ללמה הCONJUGATE METHOD עובדת, אתה בחרת להסתכל רק על השוני ולא על הדמיון. (1. מהירות 2. הבולגרים למשל עבדו עם 40 תרגילים שונים. 3. תדירות, יש עוד).

4. הtransition מהרמת משקולות לפאוורליפטינג הוא מאוד קל, בן אדם מהיר הוא ברוב הפעמים גם חזק, או לפחות אחד שיפתח כוח במהירות. תנועות הפאוורליפטינג הן תנועות איטיות לכן הADJUSTMENT הוא יותר קל בהרבה, אבל אתה לא תראה מקרים הפוכים, בטח לא ברמה עילית.

*זאת אומרת שעם יהיה בנץ' פרס כל אימון, הכל יהיה מושלם?
*לפי מה שכתבת בהודעות קודמות זה לא יעזור לעשות סקוואט כל אימון ולא תהיה התקדמות ממושכת.

אני מתכוון לזה שאתה טוען שלא צריך "לשרוף את עצמך" ב5x5,
ממה שאני רואה (אינטרנט כמובן) הtop (שאליו כיוונתי) עושה נפח בתרגילי הבסיס.
לא, אני לא מתנגד לתרגילי עזר ולגיוון בתרגילים.

אתה מבין מה שאתה רוצה להבין.

כדי להיות סקוואטר טוב התכניות כח טובות.
כדי להיות טוב בשאר, לא.

ואגב אני רוצה לראות מישהו נשאר באותו משקל בליניאריות למינהן ומתחזק.
הן בנויות על high caloric excess שגורם לעליה במאסה ואיתו גם עלייה במשקלים, זה לא שיש איזה קסם.

גם בווסטסייד עושים נפח בתרגילי הבסיס
אבל לא בצורה הרגילה שלהם

סקוואט דינמי (עם שרשראות\גומיות\מוטות שונים)
בנץ' דינמי (גומיות או שרשראות)
דדליפט דינמי (מבוצע גם כמעט כל שבוע, בעזרת גומיות ושרשראות)


הם מבססים את ההתקדמות ואת השיפור בחיזוק נקודות חלשות ולא בלהמשיך לחפור עד שמוצאים טיפת נפט בצד השני של העולם.

יש הבדל בין דינמי לבין 5x5