לפעמים אני צופה בתחרויות באדיבילדינג ביוטיוב מהמעט שיש בישראל ואני פשוט מעלה גיחוך קל של רחמים, זה לא זלזול חס ושלום, אנשים עולים על במה עם מאסת שריר שלא מרשימה אף אחד (אולי רק אותם) עושים פוזין, דאבל בייספס מצחיק שבא לבכות, כנל רגליים כנל עוד חלקים בגוף, הם מגיעים מחוטבים אבל בלי מאסה, אני לא מדבר על כולם יש כמה טובים מאוד כמו האשם, אלברט, מאור זרדז, סטס וכו' אבל להגיד שכולם ככה יהיה בדיחה.
bb בלי ממתקים חסר כל טעם, יש כאלה שיחלקו עליי אבל זוהי המציאות, כל העניין פה זה הגודל והחיתוך, זה לא מעניין אף אחד מי משתמש ומי לא, התוצאה על הבמה זה מה שמעניין.
רוני, בראנץ', ג'יי וכל התותחים הם באמת אלופים שלקחו את זה עד הסוף ומגיע להוריד בפניהם את הכובע על ההישגים שלהם בbb את ההופעות שלהם על הבמה באמת מעניין לראות, בייחוד בגלל העובדה שיש מה לראות.
על זה אני מדבר -
איזה יופי איזה גודל איזה עוצמה