שלום לכולם,
אחרי כמעט שלוש שנים שלא כתבתי פה ואחרי שכולם בוודאי יודעים כמה לצערי אני רחוק מהתחום ושנשאר ממני רק שאריות של תאים שאינם שומן... אני רוצה להצדיע לאיש יקר ומדהים - לוליק!!!
את לוליק אני מכיר מאז היה בן 13, רזה וגבוה שבכלל נקרא אז שמואל, ילד חפרן אובססיבי לכל הקשור לחדר כושר, אדם ששם לעצמו מטרה להעלות מאסה והתחיל כבר אז לאכול במהלך יום לימודים בבית הספר שישה סנדביצ'ים ענקיים של חומוס עם פסטרמה, השקיע כל טיפת אנרגיה באימונים וסלל את דרכו עד פסגת העולם.
נחישות התמדה ואופי אמיתי שהובילו בן אדם להצלחות מסחררות חרף פציעות, קשיים, לחץ והקמת משפחה.
אתמול בערב, ביושבי בקהל אחרי שבאמת איבדתי את הקול (אני עדיין צרוד), אני מודה, קצת איבדתי תקווה ופחדתי להודות שאני חושש שעזרא ינצח את הקטגוריה, הכריזו על המקום השני וקפצתי ממקומי כמו ילד קטן, מרוגש עד עמקי נשמתי, גאה כמו אמא!!
למרות שלא היה לי חלק ומאית החלק בהכנתו של לוליק לתחרות, הרגשתי כמו בפעמים שאחי מישל זכה.. לוליק, זה המקום להוריד בפניך את הכובע ולהצדיע לך על היותך ספורטאי אמיתי, אלוף עולם ואלוף ישראל, תותח על, איש אשכולות וחבר מדהים. למרות שהייתי צריך לקום היום בשש לישיבה, שמחתי לשבת איתך אל תוך הלילה, לראות אותך חטוב ויבש עד העצם (בראש שלי אתה תמיד תהיה 150 ק"ג בחודש השמיני להיריון
), התגאיתי להיות בקרבתך!!
כבוד ענק!!! תמשיך!!!! חתיכת פאוורבילדר/באדיליפטר שכמוך!!
להתראות לכולם עד שנה הבאה!!