חומצות אמינו מתחלקות לשני נתיבים, תלוי בסוגן;
ח.א גלוקוגניות - עם גורל של הפיכה לגלוקוז. השלד הפחמני שלהן מתפרק לפירובט, או לאחד מ5 הנתיבים הפחמנים של מעקל קרבס. כל אחד מהנתיבים הללו יכולים לייצר גלוקוז.
ח.א קטוג'ניות - לא יכולות להפוך לגלוקוז. השלד הפחמני שלהן מתפרק לאצטיל קו אנזים, או לחומצת אצטואצטט. כלומר שהן יכולות להכנס למעגל קרבס (רק יש צורך באוקסלואצטט מח.א גלוקוגניות\גלוקוז), להפוך לחומצת קטו, או לשומן.
אז במצב גליקוגן רווי, חומצות האמינו הקטוג'ניות ייצרו קטונים\יחומצנו במעגל קרבס, ככל הנראה, ובמצב מדולל הן לא יעשו זאת ויהפכו לשומן. הגוף אוגר כלכך הרבה אצטיל קו אנזים מהשומן שהוא לא מפרק במלואו, ככה שאין לו צורך בעוד (מח.האמינו הקטוג'ניות).
ביוכימיה עושה כאב ראש, נראה לי שנעזוב את זה לעתה.
גל.
|