[אליאב קרייסלר]

פורסם במקור על ידי Antonator1

היום כולם עושים את אותו פוזינג. לחלק זה יוצא בסדר, לחלק מגוחך. הפוזינג של רוני הוא בדיחה, הפוזינג של מרקוס הוא בדיחה, ג'יי ואפילו דארם צ'ארלס גם בכלל לא משהו. תראו קטעים מהאולימפיות של 1980 עד 1990, תראו את בוייאר קו, איך הפוזינג שלו שונה מיוסופ וילקוש, איך הפוזינג של וילקוש שונה מזה של מקאווי, מקאווי שונה מהייני וכו... כולם מיוחדים ומה גם ששולטים בכל תנועה ותנועה. תראו למשל את האצילות של שילוב התנועות של פרנק זאיין, תוך כדי שהוא משתמש בפוזות שיבליטו עוד יותר את התכונות הבולטות שלו, וכל זה תוך כדי שמירה על הבעת פנים סימפטית ורגועה. עכשיו תשוו את זה להשתטות של רוני וההליכות שלו מקצה אחד של הבמה לקצה השני עם כל הכרס בחוץ והחיוך המזוייף והמאומץ של ג'יי.

לא יכולתי להתבטא יותר טוב מזה