ד"ר אריה רוטשטיין,
מרצה בנושאי פיזיולוגיה וביוכימיה של המאמץ במכללה לחינוך גופני
ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט ובאוניברסיטת חיפה
אילו מזונות עשויים לתרום לעלייה במאגרי השומנים בגוף?
כאשר אדם מצוי במאזן קלוריות חיובי, עודף הקלוריות מן המזון נשמר בגוף כמאגרי אנרגיה. האדם יכול לאחסן מאגרי אנרגיה לשעת הצורך רק בצורה של פחמימות ושומנים. בגוף האדם אין למעשה מאגר משמעותי של חלבונים, כיוון שכמעט לכל חלבון המצוי בגוף יש תפקידים פיזיולוגיים ייחודיים, כגון בניית רקמת שריר, אנזימים, נוגדנים ועוד. לכן לא יהיה נכון להתייחס אל החלבונים בגוף כאל מאגר אנרגיה.
פחמימות ניתן לאגור בגוף בכמויות קטנות יחסית: כ- 90גרם בכבד ועוד כמה מאות גרמים בשרירים. כאשר מאגרים אלו מתמלאים, כל עודפי הפחמימות המתקבלים מן המזון הופכים לשומן ונאגרים ברקמת השומן. שומנים, לעומת זאת, ניתן לאגור ברקמת השומן בכמות בלתי מוגבלת כמעט. אנשים שמנים יכולים לאגור עשרות קילוגרמים של שומן בגופם.
אם כן, השומנים הנאגרים ברקמת השומן מקורם בשומני המזון או בפחמימות, וחלבונים הנאכלים בעודף יוצרים מאזן קלוריות חיובי והופכים בתהליכי חילוף החומרים לשומן. במילים אחרות: כל רכיבי המזון בעלי ערך קלורי עשויים להפוך לשומנים ולהיאגר ברקמת השומן
__________________
mmm
|