[gad57]

לחץ דם גבוה - דיאטה דלת מלח?


המלח ידוע בכינויו הכימי - Nacl - נתרן כלורי. הנתרן ביחד עם האשלגן מסדירים את משק הנוזלים בגוף האדם. האשלגן נמצא בנוזלים בתוך התא והנתרן נמצא בנוזלים מחוץ לתא. כדי שהגוף יפעל בצורה תקינה צריך היחס בין שני המינרלים להשאר קבוע. אכילת מלח גורמת להפרת האיזון בין שני המינרלים ולהצטברות נוזלים חוץ תאיים, להגדלת נפח הדם ולבסוף לעלייה בלחץ הדם. לכן מי שצורך הרבה מלח ובלי להגדיל במקביל את כמות האשלגן מסתכן בעליית לחץ דמו.
אבל, לא כל לחץ דם גבוה נגרם מעודף מלח. יש לחץ דם תורשתי, ויש לחץ דם גבוה הנגרם ממתח נפשי והפתרון שלו הוא רגיעה נפשית. יש לחץ דם הנובע ממחסור בויטמיני B ובמיוחד כולין ו - 6.b יש גם לחץ דם גבוה הנוצר ממתן קורטיזון הגורם לאיבוד אשלגן.
וישנו גם לחץ דם הנגרם מהשמנה יתרה אותו אפשר להוריד על ידי הרזייה.
רוב מקרי לחץ הדם אינם נגרמים כתוצאה ממלח והסיבות האמיתיות אינן ידועות.
אכילה מופרזת של מלח היא דבר מזיק. אין ספק בכך. למי שיש לחץ דם גבוה ויודע שהוא לא צרכן כפייתי של מלח שלא ינסה להוריד את כמות הנתרן במזון ל - 0 בתקווה להורדת לחץ הדם.
מחסור בנתרן גורם לשקיעת סידן, להסתיידות עורקים, להפרעות בעיכול, ליצירת גזים במערכת העיכול, לעצירות, להצטברות חומצה הגורמת לארטריטיס, ראומטיזם וכאבי עצבים. בקיצור, לא נעים.
אז, במקום להיהפך לפנאטים ולהוריד את הנתרן ל - 0 עדיף להגדיל את האשלגן. האשלגן נמצא בפירות יבשים כמו מישמש, תמרים ותאנים, שעועית, גרעיני חמניות וכל משפחת האגוזים, חיטה , כוסמת, אבוקדו, תפוח אדמה, ירקות שונים כמו ברוקולי, כרוב, קולרבי, אפונה, סלק , גזר ומלון.
בנוסף יש לדאוג לאספקה סדירה של ויטמיני B שייתכן ומחסור בהם הוא הגורם לעליה בלחץ הדם. ויטמיני B אפשר למצוא בחיטה מלאה, אורז מלא, ביצים, דגים, כבד, או בצורה מרוכזת בנבט חיטה ושמרי בירה.
מינרל נוסף המשתתף בוויסות לחץ הדם הוא הסידן. מחסור בו עלול לגרום לעליית הלחץ ולכן יש לדאוג גם לאספקה סדירה שלו. פרטים מלאים על הסידן בפרק על בריחת סידן.
יחד עם הסידן יש להגביר את צריכת המגנזיום.



חלב - דל שומן?

כולם יודעים שהשומן במוצרי החלב הוא שומן רווי ולכן יש להמנע ממנו ע"י צריכה של מוצרי חלב דלי שומן. כמה זה דל שומן? 20%? 10%? 5%? 0%?. היסטרית השומן הביאה לידי מוצרים של 0% שומן בחלב ובא לציון גואל. עכשיו אין בעיה אפשר לאכול בלי לחשוש.
בתזונה הטבעית הקלאסית כל מוצר מתחת ל - 10% שומן נחשב לדל שומן. אבל, במקום לסמוך על הרפואה הטבעית או לחליפין על ההיסטריה של השואפים לרזות, נלך למקור ונבדוק מה קורה שם. המקור של החלב הוא הפרה ו/או חלב אם. בואו נבדוק מהו אחוז השומן בשני סוגי החלב האלו. למרבה ההפתעה מתברר כי בשני סוגי החלב ישנה כמות זהה של שומן והיא 3.8% . ומה זה אומר? בתור התחלה זה אומר שהטבע מספק לנו 3.8% שומן גם בחלב אם וגם בחלב פרה. אם נצא מההנחה שהטבע אינו טועה והשומן חיוני לתינוק הרי הוא גם חיוני למבוגר כי ההבדל בין תינוק למבוגר הוא בצורך לגדול ולשם כך ישנם החלבונים בחלב ולא השומן. ובאמת, כמות החלבון בחלב פרה גדולה פי 3 מאשר בחלב אם כי העגל צריך לגדול בקצב גבוה ובזמן קצר.
אז בעצם למה יש 3.8% שומן? בחלב יש ויטמין A וכן ויטמין D אשר נקלטים בגוף רק בנוכחות של שומן. ה - 3.8% שומן היא הכמות האופטימלית של שומן כדי להביא לקליטת הויטמינים. לכן גם כל מוצרי החלב שהם סביב ה- 4% שומן הם הטובים ביותר : גבינה 5% , חלב 3% , יוגורט 3% וכו'.
הסידן שנמצא בחלב דורש נוכחות של ויטמין D וכן מעט שומן כדי שייספג בגוף.
אז מה קורה בגבינות 0%? הויטמין A - לא נספג ויוצא ממערכת העכול.
הויטמין D - לא נספג והולך בדרכו של A.
הסידן מחפש את D והולך גם הוא לדרכו האחרונה.
אז במקום גבינות 0% עדיף להוריד טיח מהקיר לערבב עם מים מינרלים. יש אומרים שזה גם יותר טעים.


בריחת סידן - חוסר בסידן ?

מחלת האוסטיאופורוזיס - בריחת סידן ודלדול העצם נחשבת למחלה הנגרמת ממחסור בסידן. אבל התפריט המערבי כולל כמות סידן מכובדת ביותר ביחוד בתוך מוצרי החלב.
אז מה פה קורה פה ?
99% מכמות הסידן נמצאת בעצמות. הסידן נמצא עם הזרחן ביחס של 2.5 חלקים של זרחן על כל חלק אחד של סידן. כאשר התזונה כוללת כמות גבוהה של זרחן מתרחש תהליך של איבוד סידן. הדבר דומה לקשר שבין הנתרן והאשלגן. אם הסידן הולך לאיבוד בגלל כמות גבוהה של זרחן אז היכן יש הרבה זרחן ? לא בפנסים המאירים בלילה אלא האשם הוא הבשר. הבשר מכיל כמות של פי 40 יותר זרחן מסידן. והכוונה היא לכל סוגי הבשר. כמות הבשר שאנחנו אוכלים גבוהה מדי. לפי הנתונים בספרות כמות החלבון שעל האדם לצרוך היא גרם על כל קילו משקל, לא כולל השומנים בגוף. לגבי אדם ממוצע זה אומר בערך
70 - 50 גרם חלבון בכל יום. התפריט הממוצע שלנו כולל בסביבות 120 גרם חלבון ליום כאשר רובו חלבון מן החי. עודפי החלבון אינם נאגרים בגוף אלא מופרשים החוצה דרך הכליות דבר שגורם עומס על הכליות. בנוסף על כך ריבוי החלבון והזרחן גורם לעלייה ברמת החומציות בדם דבר שמאלץ את הגוף לסתור את החומציות הזו על ידי משיכת מינרלים בסיסיים מן הגוף. המינרל הראשון שנמשך הוא הסידן כי כמותו רבה ביותר ולכן קל לגוף למשוך אותו. מינרלים אחרים שהולכים לאיבוד הם הנתרן האשלגן והמגנזיום. ידוע כי צמחונים שאינם אוכלים בשר לא סובלים מבריחת סידן. גם ביפן וסין שם לא אוכלים מוצרי חלב בכלל , אין בריחת סידן. כל זה בגלל שאת הבשר הם החליפו בסויה. הסויה מכילה סידן וזרחן ביחס נכון ואינה משבשת את מאזן החומציות. בסויה יש חומר הנקרא פיטואסטרוגן שהוא הצורה הצמחית של ההורמון הנשי אסטרוגן. החומר הזה
עוזר למנוע בריחת סידן בגיל המעבר כמו גם הקטנת הסיכון לסרטן השד.
החלבון מן החי הוא צרה צרורה. לא רק בריחת סידן אלא גם מחלות לב, לחץ דם גבוה, וסרטן נגרמים בגללו. הגיע הזמן להוציא את בשר הבקר מן התפריט לחלוטין. יש לנו מספיק חלבון גם בלעדיו. רצוי גם לצמצם את בשר ההודו והעוף ובמקומם להעדיף דגים או חלבון מן הצומח שאינו גורם לחומציות יתר בדם.
חלבון טוב מן הצומח יש בסויה, דגנים מלאים כמו חיטה מלאה, אורז מלא, כוסמת ותירס, קטניות כמו חומוס, שעועית, אפונה וכמובן משפחת האגוזים הכוללת אגוזים, שקדים וגרעיני חמניות ודלעת. גם טחינה מכילה חלבון טוב. מי שחושב שהמאכלים


האלה משמינים שיעבור לפרק האחרון. חלבון טוב מן החי אפשר למצוא בביצים, בגבינות, בכבד ובדגים.
עד כאן איבוד סידן. גם קליטת הסידן בגוף היא בעייתית. לשם קליטה אופטימלית של סידן דרושים הויטמין D והמינרל מגנזיום.
הויטמין D מאפשר את ספיגת הסידן דרך דפנות המעיים וספיגתו מחדש מצינוריות הכליות. הוא גם מפקח על האנזימים הדרושים לשם השתקעות המינרלים בעצמות ובשיניים. קליטת הויטמין מתבצעת על ידי חשיפה לאור השמש ובנוכחות שומן. דיאטה דלת שומן גורמת לזרימת מרה לקויה וכתוצאה מכך לא נספג הויטמין. זו גם הסיבה שאין לצרוך מוצרי חלב עם אחוזי שומן נמוכים מדי. אחוז השומן הממומלץ הוא 5 - 3 .
למגנזיום תפקיד חשוב בקליטת הסידן. הוא צריך להמצא בגוף בכמות של חלק אחד על כל שני חלקים של סידן. אם המגנזיום חסר קליטת הסידן משתבשת.
ויטמין C נחוץ גם הוא כי הוא חיוני להווצרות רקמות חיבור.
סידן נמצא בכמות גדולה בשומשום, טחינה, חלבה , מולסה, שקדים ואגוזים, כוסמת, כרוב, פירות יבשים, שעועית ,ברוקולי, פטרוזיליה, גרעיני חמניות, חרובים, מוצרי חלב וסויה וכן בסרדינים.
מגנזיום נמצא בנבט חיטה, סויה, שקדים, אגוזים, מולסה, כוסמת, שומשום, שעועית ובמוצרי החיטה.
הסרדינים מומלצים כי הם מהווים חלבון מושלם, אוכלים אותם עם העצמות ולכן יש בהם סידן ויש בהם חומצות שומן חיוניות אומגה 3. יש לשפוך קודם את שמן הסויה שבו הם טבולים כי השמן שכח שהוא היה פעם סויה.
מולסה - את הסוכר מייצרים מקני סוכר. סוחטים את המיץ עד שנשארת פחמימה ריקה אותה אנחנו מכנים סוכר. המיץ שיצא נראה כמו שילוב בין צוף לדבש, יש לו טעם מתוק בגלל תכולת הסוכר שבו אבל יש בו גם כמות גבוהה של ויטמינים ומינרלים. הנוזל הזה נקרא מולסה. הויטמינים הבולטים הם ויטמיני B והמינרלים הבולטים הם סידן וברזל, בדיוק שני המינרלים הנחוצים לנשים באופן מיוחד. לכן מוצר זה מומלץ להמתקה תחליפית במקום סוכר. רק לא להתלהב יתר על המידה. את המולסה משיגים בחנויות טבע.
ודבר אחרון - פעילות גופנית שמעמיסה על העצמות והמפרקים לחצים שונים כמו מתיחה, לחיצה, כפיפה ופיתול, גורמת לעלייה משמעותית בצפיפות העצם. פעילות טובה לכך היא טיפוס על מדרגות והתעמלות עם משקולות.