לסיכום, אם נבחן את שני המחקרים (5,6) נראה כי יש ירידה בביצועים בשבוע-שבועיים ראשונים של הגבלת פחממות, ולאחר מכן הכושר האירובי חוזר לקדמותו. בשני המחקרים שבדקו משתתפים משתי קצוות הכושר האירובי (בטטות כורסא, ספורטאי סיבולת לובשי לייקרה) לא נראתה ירידה בצריכת החמצן המירבית למרות חוסר פחממות בדיאטה. הכושר הגופני לא היה יכול להשתמר אילולי הייתה פגיעה במסת השריר או במיטוכונדריות השריר או במרכיבים אחרים. שני מחקרים(7,8) על בע"ח שבדקו ביצועים גופניים כתוצאה מהסתגלות קטוג'נית הניבו תוצאות מתאימות לשני המחקרים(5,6).
ראינו כי מתקיימת סתירה בין המחקרים הגורסים שדיאטה דלת פחממות פוגעת בביצועים ספורטיביים, לבין המחקרים הגורסים שדיאטה דלת פחממות לא פוגעת בביצועים ספורטיביים.
שני קבוצות המחקרים צודקים, אך רק מן המחקרים בקבוצה השניה ניתן להסיק מסקנות, ואילו המחקרים בקבוצה הראשונה אינם משקפים. ישנם 3 סיבות לכך:
1) הסתגלות
פשוט מאוד, המחקרים הראשונים(1-2) מדדו זמן קצר מדי. מיומנו של פרדריק סצ'ווטקה ניתן להבין שדרוש זמן הסתגלות למחסור בפחממות. נכון לשנת 2004, לא נערך מחקר שבדק כראוי את הזמן המדוייק הדרוש להסתגלות אבל ידוע על הזמן הזה 3 דברים:
- הוא יותר משבוע, ופחות מ3-4 שבועות.
- ההסתגלות מתרחשת באותה מהירות אצל אנשים מאומנים וגם אצל אנשים לא מאומנים.
- דרושה התנזרות מפחממות למשך כל זמן ההסתגלות. דבר כמו העמסת פחממות עלול לקלקל את ההסתגלות לדיאטה דלת פחממות.
2) נתרן ואשלגן
כמויות מתאימות של נתרן ואשלגן נדרשות לתפקוד מיטבי ושמירה על מסת השריר בדיאטות דלות פחממות. האינואיט חיו בקרבת חופי ים, ומאכל נפוץ אצלם הוא מרק בשר במי-ים, וייתכן שמי הים הוו מקור למלחים בתזונתם. וכאשר הם לא היו בקרבת חוף ים הם תיספו את המרק שלהם בדם ראם (מקור עתיר נתרן). בעזרת המקורות הטבעיים הללו למלחים, האינואיט יכלו לשמור על מאזן מלחים תקין. רמת מלחים נאותה בתפריט מאפשרת לחץ דם תקין, ושמירה על מסת שריר.
3) צריכה מספקת של חלבון
צריכה מספקת של חלבון בכל דיאטה הכרחית לשימור מסה רזה. כאשר חלבון בטווח של 1.2-1.7 גרם לקילו וצריכת המינרלים נאותה, פירוק השריר יהיה מינימלי (,114,5,9), כאשר צריכת חלבון בטווח נמוך מ1.2 גרם לקג גורמת לאיבוד מסת שריר, וירידה בביצועים גופניים (10).
ולסיכום, ראינו כי למרות העדר פחממות בדיאטה, ביצועי ספורט אירוביים, מסת השריר נשמרים בצורה טובה כל עוד נותנים מספיק להסתגל לדיאטה הקטוג'נית, מספקים מספיק מינרלים וחלבון. שימוש טיפולי בדיאטות קטוג'ניות לא מוגבל על ידי עבודה פיסית או פעילות גופנית לשם בידור, אולם יש לקחת בחשבון שביצועים של פעילות אנאירובית (כגון הרמת משקולות או ספרינטים) נפגמים כתוצאה מרמות הגליקוגן הנמוכות בשריר הנגרמות מהעדר הפחממות, ולכן דיאטות קטוג'ניות אינן מומלצות לספורטאים מתחרים.
ברצוני להודות לStephen D Phinney, כותב הסקירה, 17 אוגוסט 2004.
Ketogenic diets and physical performance
|