ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי MagimiX
שום דמגוגיה, אין לי רווח אישי אם אני יוכיח שאני צודק(גם לא למשה) ואין לי שום דבר אישי נגד משה. ההפך הוא הנכון - מציאה של ה-תשובה הוא אינטרס משותף לשתינו. ככה שהוויכוח הוא ידידותי 
בכל מקרה אני לא מוצא כרגע מחקר שיוכיח שהדעה שלי היא הנכונה(אני צריך למצוא מחקר שבדק והוכיח שתפריט שמתפרס על מספר ארוחות יגרום למצב אנבולי יותר מאשר אותו תפריט שכולל רק ארוחה אחת בגוף של בודי בילדר וזה טיפה ספציפי מידי חח). אז אני הולך על הדרך ההפוכה- שלילה.
אני כן יכול להוכיח שארוחה של חלבונים ופחממות בעלות א"ג גבוהה לאחר האימון תביא למצב אנאבולי יותר. אני כן יכול להוכיח שהסביבה ההורמונלית של בודי בילדר שונה מזו של אדם רגיל(לאחר אימון). כלומר לא רק שבמחקר שמשה הביא(קראתי רק תראשון) אין שום זכר להרכב הגוף(אחוז שריר/שומן- שזה בעצם מה שמשנה לנו כמפתחי גוף ומהמחקר לא ניתן לדעת עם הרכב הגוך השתנה), לא ניתן גם להתייחס לזה ברצינות בהקשר של פיתוח גוף כי כמו שאמרתי(ומשה הסכים איתי) הסביבה ההורמנלית של בודי בילדר שונה מזו של אדם שלא מתאמן והמחקרים לא התבצעו בסביבה שכזאת.
בנוסף המסקנה מהמחקר הזה היא שארוחה אחת יכולה להיות יעילה יותר ממספר ארוחות וכולנו פה הסכמנו על כך שלאחר האימון התזונה היא שונה(כלומר צריך עוד ארוחה) והדבר הזה רק מראה עד כמה המחקר הזה לא נכון למפתחי גוף. |
העבודה היא שהוא ביסס את הטענה שלו על מספר מחקרים ואתה לא, ולכן אני לא מבין למה אתה ממשיך להתווכח
__________________
And most importantly: Everytime you squat above parallel, Rip drowns a kitten in milk
Patience + Persistence = Progress. (Bill Starr, The Strongest Shall Survive)
