אתה כמובן מאשש את ההנחה שלי ש 99 אחוז מהמתחילים בספורט הזה מפסיקים להתאמן מיד כאשר מופיע הקושי הראשון.
הכל תלוי באופי, בכמה אתה באמת מחוייב ואוהב את הספורט, אבל האמת היא שרוב רובם המכריע של המתאמנים הם חובבנים, שבשלב מסויים פשוט נדלקו על הקטע, אבל לאחר מכן הם נדלקים מקטע אחר.
עבורם זה עוד "שגעון חולף".
לג'ובניק אין שום בעיה להתאמן ואפילו להתקדם מעולה, בצבא יש אוכל בלי סוף, ועם קצת קומבינות עם הטבח אפשר להסתדר יופי.
מי שיוצא כל יום וחמשושים, אין שום סיבה שלא ימצא 4 ימים לבקר בחדר כושר, זה פשוט מגוחך לחשוב שיש פה בעיה.
באופן אישי אני התאמנתי גם בצינוק של כלא 6, וגם כשנאלצתי לעבוד ב 4 עבודות מהבוקר עד הערב (תקופה שתודה לאל שייכת לעבר), והתכוננתי לתחרות האחרונה עם תינוקת בבית, אבל אני פסיכופט, אני לא דוגמא.
מה שכן, ג'ובניק שחוזר כל ערב הבייתה וחושב שזו סיבה לא להתאמן, כנראה באמת לא שייך לענף הזה.
בכל אופן, שיהיה גיוס קל ונעים, הצבא זו חוויה בעיקר בפרספקטיבה של זמן. תשתדל ליהנות, בהצלחה.
__________________
מי שלא עבר חיטוב לתחרות - לא יכול להבין באמת מה זה באדיבילדינג מקצועי
ההבדל בין ספורטאי מתחרה(בכל רמה) לבין חובבן(בכל רמה) זה כמו ההבדל בין עזה לתל אביב: אין מקום להשוות
כל עוד שלא עלית לבמה, לפחות פעם אחת, לא עשית דבר וחצי דבר בספורט הזה
אני מעריך כל מתאמן, אני מעריך יותר את מי שמתמיד ומתקדם, אני מעריך הכי הרבה את מי שמעז- ומתחרה
סגן מר ישראל עד 82 קילו 2011, מר הצפון 2005 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2006 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2010
|