ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי הזברה
טוב, אין לי הרבה זמן להגיב כרגע(מבחן מחר!!), אבל ,בלי קשר לשאר, יש כאן נקודה דקה שאולי תפוספס ושכדאי לשים לב אליה: מה הכוונה בארוחה של לפני האימון?
שייק מייד לפני ? ארוחה גדולה שלוש שעות לפני? ארוחה ענקית 17 שעות לפני? באבסטקרקט לא כתוב אם העניין הוא גם הורמונלי ,כי אני לא רואה סיבה ,שאם אדם אכל ארוחה גדולה מספיק , גם הרבה זמן לפני האימון, שריכוז חומצות האמינו בשריר\בדם לא יהיה זהה למקרה שבו אדם אכל ארוחה קטנה לפני בתזונה ממוצעת(מה שנראה לי שנבדק שם זה בעיקר הקשר בין חומצות האמינו הזמינות ,לסינטזת החלבון, מה שהיה ,כנראה, שונה בשני המקרים). חסר באבסטרקט אגב, מידע על האם האנשים במחקר היו בצום לפני הניסוי והנתונים ההתחלתיים של הערכים בדם.
בכל אופן, זה כבר התגלגל להיות, ויכוח די תאורטי ממעשי. הויכוח המקורי שהתחיל כאן היה בעיקרון על כך שהתזמון של הארוחות הוא לא קריטי מבחינת פרוק החלבון בגוף ואני חושב שאתה כבר מסכים ,שלא סביר שיהיה הבדל בין שלוש ארוחות לדוגמא לשש. כדרך אגב, אפשר איכשהוא לאכול את כמות הקלוריות היומית בשתי ארוחות, חייתי כך בלית ברירה, במהלך הסמסטר ושקלתי בסביבות ה90 קילו(אחר כך מופתעים שאני טוחן המבורגרים ענקיים).
|
בקשר למחקר שהבאתי: מדובר על שייק/ארוחה ממש לפני האימון("EAC consumed immediately before exercise"). ואולי אתה לא רואה סיבה אבל הנה במחקר הוכח שסינטזת החלבון אכן גבוהה יותר אם תצרוך שייק/ארוחה כזאת ממש לפני אימון(וזה בהשוואה לאחרי אימון ככה שלתזמון כ-ן יש השפעה לטובה על סינטזת החלבון).
לגבי החלק השני של ההודעה שלך- אכן אני מסכים עכשיו שתזמון הארוחות לא קריטי מבחינת פירוק החלבונים בגוף(למרות שגם פה בטוח יש איזשהו סף מסויים. ז"א באיזשהו שלב זהכן אמור להשפיע. אני חושב שמה שצריך לדעת כדי לקבוע את זה זה את זמן מחצית החיים של החלבון בגוף). בכל מקרה הויכוח הזה גלש לאן שהוא גלש וזה מה שמעניין עכשיו. שוב פעם אני יציין שהויכוח הוא לא אני נגדנו(אין לי משהו אישי נגד משה) - אני חושב שזה ויכוח ששנינו יכול ללמוד ממנו משהו ובטח גם עוד אנשים בפורום.האינטרס שלנו משותף.