[benwin21]

הנה מידע על אומגה 3



אומגה 3 ושריפת שומן:

ובכן, אומגה 3 משפיע על הרכב הגוף בכמה דרכים.

ראשית, היא מגבירה את חמצון השומן (שריפת שומן).

דיאטה עשירה באומגה 3 מונעת ייצור של acetyl-CoA carboxylase , ולכן מצמצמות בנייה וייצור שומן. בנוסף לכך, אומגה 3 מקטינה את הרגישות של CAT 1 ל- malonyl CoA, ובכך מגבירה חמצון שומן.

אומגה 3 מגבירה גם חמצון שומן בעת פעילות גופנית! נראה שארוחה עשירה באומגה 3 לפני האימון יכולה להועיל לאלו המעוניינים לשרוף שומן.

דרך שנייה לכך שדיאטה עתירה בחומצות שומן מסוג אומגה 3 (n-3) מותירה לנו לשרוף יותר שומן היא שהם "מקפיצים" את מנגנוני שריפת השומן. מספר מחקר הראו על כך שדיאטה עתירה באומגה 3 מגבירה את ייצורם ופעילותם של כמה אנזימים מיטוכונדריים המעורבים בפירוק ושריפת שומן


חומצות שומן מסוג אומגה 3 מאיצות אקטיביות ותפעול של חמצון ופירוק השומן של הפרוקסיסומים ,

ולסיום, בנוסף לשריפה וחמצון שומן מירביים, חומצות שומן מסוג אומגה 3 מגבירות את קצב חילוף החומרים!

אומגה 3 והרגישות לאינסולין

אומגה 3 מגבירה את הרגישות לאינסולין והסבילות לגלוקוז. אפילו יותר מרגש, אצל מכרסמים היא גורמת לתאי השומן (adipocytes) להפוך חסינים לאינסולין ומגבירה את הרגישות לאינסולין בשרירים ובכבד.
זהו התסריט המושלם לבודי בילדר ולמתאמן המעוניין בהרכב גוף אופטימלי, ובמיוחד עבור אלו הטוענים שהם "משמינים מפחמימות"! כולנו מודעים להשפעה האנאבולית החזקה של האינסולין בתאי השריר.


שמן דגים מגביר את הרגישות לאינסולין, הסבילות לגלוקוז וחמצון השומן, מקטין את התגובה האינסולינמית (ובעקבות כך ליפוגנזיס), ומקטין חמצון גלוקוז וגליקוגנוליזיס (פירוק והמרה של גליקוגן לגלוקוז).

אומגה 3 ולפטין

לפטין הוא הורמון המיוצר והמופק בעיקר ע"י תאי השומן. הוא מקטין רעב ומגביר את קצב חילוף החומרים ושריפת השומן. אצל אדם בריא, ככל שאחוזי השומן עולים, רמות הלפטין בדם עולות. בכל מקרה, מכרסמים אשר צרכו דיאטה עתירה בשומן מסוג אומגה 3 היו בעלי רמות לפטין גבוהות ובעלי רגישות גבוהה להורמון זה!בכל מקרה, עליכם לזכור שכאשר מתבצעת ירידה במסת השומן (adipose tissue) תתבצע גם, לרוב, ירידה בריכוז הלפטין.


אומגה 3 ובלוטת יותרת הכליה (אדרנל)

הפתעה, רבותי. בנוסף לכל היתרונות שרשמתי, שמן דגים יכול להוריד את רמות הקורטיזול בבני אדם, ולהקטין את התגובה האדרנלית ללחץ מנטלי ונפשי. זאת אומרת, ששמן דגים יכול לבלום קטבוליזם ולעודד אנאבוליזם. נהדר, לא?

כפי שלרובכם ידוע, אנדרוגנים מושפעים גם מכמות השומן בתפריט. יותר מרגש מכך, כמה מחקרים תומכים בכך שאומגה 3 מגבירה ייצור טסטוסטרון!

חשוב לציין שגורם נוסף המשפיע על רמות הטסטוסטרון הוא היחס בין שומן רווי לרב-בלתי רווי


אומגה 3 וביצועים ספורטיביים

ובכן, מאחר ולאומגה 3 השפעות אנטי-דלקתיות והורמונליות, דיאטה עתירה בחומצות שומן אלו יכולה להאיץ התאוששות ושיקום ולשפר את הביצועים הגופניים!

בכל מקרה, אני מאמין שבעתיד הקרוב נראה הרבה מחקרים אשר יעסקו בנושא.

אומגה 3 והפרופיל הבריאותי

אני מניח שרובכם מודעים להשפעות החיוביות של שמן הדגים על הפרופיל הבריאותי. דיאטה עתירה באומגה 3 מורידה את הסיכון למחלות לב, מחלות קרדיו-ווסקלריות, סוכרת מסוג II, סוגי סרטן רבים, אלצהיימר, אסטמה, דלקת פרקים, דכאון, משפרת את פעילות המוח והזכרון ובריאות העור, מורידה את רמות הטריגליצרידים בדם, לחץ דם, וכו'. החלטתי שלא להרחיב במאמר זה על ההשפעות הללו.

אומגה 6 ו-3

אולי גורם חשוב יותר מכמות האומגה 3, הוא היחס בין אומגה 3 ו-6. אומגה 6 (חומצה אלפא לינואלית – LA) גם היא חומצת שומן רב בלתי רוויה וחיונית, אך נפוצה מאוד בדיאטה המודרנית.

למעשה, יחס בלתי-מאוזן של אלו מנטרל את השפעותיה הרבות של האומגה 3.

התפריט של ימינו מכיל יותר מדי אומגה 6 ומעט מדי אומגה 3 (16:1). חדשות רעות ביותר, מפני שיחסים שכאלו תורמים למחלות קרדיו-ווסקלריות ומחלות לב, סרטן, דלקות, סוכרת מסוג II, עלייה באחוזי השומן וכו'.

אומגה 6 עשירה בעיקר בשמנים צמחיים, שמן תירס, חמניות, סויה, חריע, כותנה, מוצרי שומשום ובוטנים, וזרעים למיניהם.

מהו היחס האופטימלי? לא ברור, אך אמליץ על יחס דומה ל-1:1. נשיג זאת ע"י צריכה מוגברת יותר של חומצות שומן מסוג אומגה 3 ולצמצם ככל שניתן במקורות לאומגה 6. בדרך זו, תשפרו את הפרופיל הבריאותי, הרכב הגוף ואפילו את הביצועים הספורטיביים.




סיכום

במאמר זה, פירטתי והרחבתי על יתרונות שמן הדגים והאומגה 3, והסברתי כיצד הם יכולים להגביר שריפת שומן, להקטין אגירת שומן, להגדיל את המסה הרזה והשרירית, לתרום למערכת אנדוקרינית טובה יותר, וכמובן, לפרופיל בריאותי טוב יותר.

אני מקווה שבעזרת המידע הנ"ל תשפרו את הרכב גופכם, בריאותכם ואפילו את ביצועיכם.

קרדיט לישראל בודי וליואב אליצור שרשם את זה