כעקרון כל תנועה ניתן לחלקה לשני שלבים:השלב הקונצנטרי והשלב האקצנטרי.יש תנועות שבהן שני השלבים יותר ברורים לעין ולא ניתן להביא את האחד על חשבון השני.בסקוואט ,לדוגמא,השלב האקצנטרי ללא השלב הקונצנטרי (העלייה) תגרור הישארות בתחתית הסקוואט.לעומת זאת בדדליפט,זה קצת שונה כי הדגש בתנועה הינו בשלב הקונצנטרי,קריא המשיכה מהרצפה עד לפשיטה מלאה של הירך והברך.הרבה פעמים נהוג לראות מתאמנים שמסיימים את המשיכה ועוזבים את המוט,ללא החזרתו לרצפה באופן מבוקר (השלב הקונצנטרי) דבר אשר בעייתי ממספר סיבות:1.יישום קיניזיולוגי -אנו רוצים לרכוש תבניות מוטוריות,תוך שמירה על יציבות אופטימלית של הסגמנטים הפעילים לאורך טווח תנועה מלא,שכאמור כולל עבודה בשלב הקונצנטרי והאקצנטרי כאחד.2.יישום אתלטי - תנועות רבות בעולם הספורט כוללות בלימה,האטה ושינויי כיוון אותם ניתן ללמוד בין היתר דרך עבודה על שלב האקצנטרי של הדדליפט שעובד על השרשרת התנועתית האחורית.3.יישום מתחום היציבה - במשקלים כבדים,ניתן לראות תופעה של שחרור המשקל תוך רפיון של הגו,וכתוצאה מכך נוצרת תבנית של כפיפת עמ"ש תוך משקל שמושך אותך מטה,דבר המעלה את הסיכון לפציעה.שוב זה לא אומר שזריקת המשקל תגרור פציעה,אך חוסר תשומת לב ורפיון עם ההגעה לפשיטה עלול להיות פקטור שצריך להיות ערים אליו.4.יישום נוירואנדוקריני - יש גם נימוקים מתחום ההיפרטורפיה,כגון שחרור gh וigf-1 בשלב האקצנטרי של תנועות,קל וחומר בתנועה שמערבת מספר רב של שרירים,עם חתך רוחב עבה (גלוטאוס,המסטרינגס,זוקפי גו וכו')
|