שלום חברים יקרים.
קודם כל אני משאיר את כל הפוסטים כאן לא-מחוקים.
אינני יודע מה החתולים השחורים שעברו בין האנשים כאן (אני אפילו לא יודע למה גלעד לא כותב בפורום בד"כ), והאמתי שאני מנסה להמנע מזה. מבחינתי כולם מכובדים וכולם תורמים לספורט במידה זו אחרת והלוואי שהיתה התנהגות יותר מפרגנת כאן בארץ.
לגבי הרעיון,
יואב היקר ... בכמה תחרויות היית בארץ? עשרות, אני משער. בכל תחרות שאני הייתי תמיד נפגשנו, ויש לך עוד רקורד בתקופה שהייתי בחיתולים. כמה אנשים ראית, במקסימום של המקסימום, שמתעניינים בספורט? שנה שעברה בנאבא היו אולי אלף איש, וגם זו הערכה אופטימית, ולמיטב ידיעתי זו התחרות הגדולה שנערכה מבחינת קהל.
האם אתה חושב שיש צידוק כלכלי מצד מישהו להרים תחרויות בסדרי גודל כאלו כאשר כל הקהל בארץ לתחרות אחת "משוגעת" כזו תהיה 2000 איש בהערכה אופטימית?
האם יש צידוק מצד היבואנים הבודדים שמייבאים לארץ לשלם דמי ספונסר? כולם מכירים אותם, בייחוד הקהל שהולך לתחרויות פיתוח גוף. גם אם הם יחליטו להשקיע בפרסום, לא עדיף להם לפנות לקהל "הרגיל" של אנשי חד"כ, אלו שלא חשופים אליהם בד"כ?
באדיבילדינג הוא באמת אחד מענפי הספורט הזניחים בארץ. נכון, יש המון מתאמנים בארץ, אבל מעט מאד באדיבילדרים. נפגשתי עם עשרות רבות של אנשים מגודלים ממני שנראים כאילו הם משקיעים הרבה מאד מזמנם בחדר כושר, מאמנים ותיקים וכו', וכולם הרימו גבה שבכלל הזכרתי את הספורט הזה של באדיבילדינג. לא מעט מהם יכלו להתמודד ראש בראש עם כל מתחרה בארץ והם בחרו שלא. וכאן אני מדבר עוד על מאמנים ומתאמנים של שנים...
אי לכך ובהתאם לזאת, כמו שאומרים, לדעתי לא נראית התפתחות אמיתית באופק. יש תותחים שמחליטים ללכת נגד כל הסיכויים ולסחוב "עליהם" את כל המימון והם הטופ של הטופ בארץ, אם הם אי פעם יחליטו שהם בנויים לספורט הזה באמת הם צריכים לעזוב את הארץ. יש פה קצת סיפור של ביצה ותרנוגלת, כי הם יצאו מהארץ לחפש ספונסר, ויתמדדו עם עשרות ומאות רבות של אנשים ברמה דומה.
ולשאלה הקונקרטית - אני עוד לא ראיתי בעיניים משהו שמזכיר את מקס שמעיה guest posing בשנת 2005, שמעתי שדודי ששון ושי הררי היו בסקאלה דומה ומעולם לא זכיתי לראות אותם על במה. חוץ מזה ליאור גולדשטיין נראה מעולה באותה שנה (או שזה היה שנה אחרי זה?) וכמובן סטס שנראה אדיר בשנה שעברה ולפי התמונות הוא צבר מאז עוד המון.
אז מקס, סטס ואחריו ליאור? משהו כזה
