בקצרה אני הייתי בשייפ אדיר על 73 קילו יבש מוות חמישה ימים לפני התחרות, וציפיתי לעלות בערך קילו באמצעות ההעמסה ולהתחרות בעד 80.
אבל שלושה ימים לפני התחרות הגוף שלי הגיב נורא למשתנים.
התחילו לי בחילות איומות, הקאתי את הנשמה בלי סוף.
גיל הורה לי להפסיק עם המשתנים, אבל זה כבר לא עזר.
המשכתי להקיא, ובמקביל לא יכלתי להכניס פירור, בזמן שהייתי אמור להכניס מלא פחמימות כדי לקבל עובי.
גם מה שכבר הצלחתי להכניס, הקאתי.
בדרך לתחרות הקאתי פעמיים, גם ברכב של האדמור...
בשקילה התברר שלא רק שלא עליתי במשקל אלא ירדתי למשקל גבולי של 71 פחות כמה עשיריות גרם וניתנה לי אפשרות להיכנס לקטגוריה של עד 70.
כבר לא הייתי בטוח שאני בכלל עולה, באותם רגעים הרגשתי כל כך חלש, כמעט שלא הייתי בהכרה.
גיל הצליח להרים אותי איכשהו בשיטות המיוחדות שלו, עם קצת יין תירוש וצימוקים, בסוף עליתי נתתי מה שהיה לי (שכחתי את הרוטינה שהכנתי הכל היה אלתור..), הבאתי את המקום השני, ומייד אחר כך התפרקתי בחדר ההלבשה.
נאלצתי לנסוע הבייתה ולא ראיתי אפילו את הקטגוריות שאחרי.
אני אחסוך לכם את מה שקה בדרך הבייתה וגם בבית.
זה היה סיוט איום ונורא, לקח לי שבוע בערך להתאושש ולהתחיל לאכול כרגיל.
|