[האדמור]

פורסם במקור על ידי bodybuilder

אופיר, אם כול הכבוד (ויש כבוד) תרשה לי לא להסכים איתך, אל תתבלבל בין הכאב שאתה מרגיש בסט עצמו (הכאב שנגרם כתוצעה מהפמפינג שקיבל שריר,חומצות חלב, חמצן, דם - לא משנה מה..) לבין כאב שיש לך יום אחרי אימון כבד !

אם לקחת לדוגמה משקולת 5 קילו ולעשות איתה כפיפות מרפקים ל 50 חזרות, יכאב וישרוף, אבל לא יצא לך מזה שום דבר.
לעומת הכאב שיש לך יום אחרי אימון כבד, הרי מזה אימון ? זה כמו שכולם יודעים - הרס טעים, הרס טעים = כאב !

חברים אתם צריכים לזכור ש-b.b הוא לא מתאמן מהשורה, הוא מחוץ לתחום פעילות גופנית רגילה ועממית מה שמתקיימת לרוב בחדרי הכושר בארץ ובעולם. למה כל מי שמתאמן בחד"כ לא נראה גדול ועם מאסת שריר מעבר לנורמאלי?! בגלל שהוא לא מתאמץ מספיק!!! (כמובן שבנוסף לאימונים בחד"כ יש להקפיד על תזונה מתאימה ומנוחה הולמת) אני בתור מדריך חד"כ לא פעם ולא פעמיים כאשר בניתי תוכנית לאדם שרצה לגדול בקשתי ממנו לבצע 12 חזרות ב-rm12 עד לתשישות ומסתבר שצפיתי עליו מרחוק מבלי שידע ספרתי איתו את מספר החזרות שהוא מבצע ובסט הראשון הוא הפסיק כשהגיע ל-12 חזרות אז בסט השני השקפתי עליו מרחוק ושוב ספרתי איתו (מבלי שידע) וכשהגיע לחזרה ה-10 נגשתי אליו ובקשתי ממנו שימשיך (עם אותו משקל כמובן) עד לחזרה ה-20 והוא אכן ביצע את הסט עד לתשישות והצליח,(הוא צריך להרים את המשקל כמובן ל-RM-12) אז אני לא יודע מה איתכם אבל כאב ושריפה הם חלק מהאימון וחייבים לדעת לסבול אותם גם פיזית וגם נפשית על מנת להגיע באמת למיצוי יכולתו של השריר ולגרום להיפרטרופיה. יאיר להב בהרצה עם בראנץ' גם הזכיר את זה והרחיב בנושא ואני שמח שהם חושבים כמוני!
אני אומר ששני סוגי הכאב חייבים לבוא, גם סוג הכאב שנובע באימון עצמו וגם הכאב המאוחר שמעיד על קרעים מיקרוסקופיים ברקמת השריר.