[tomerA]

אני אגיד ממש בקצרה מה שהוא רוצה להגיד.
נעשה מחקר על הP RATIO שזה כמה אחוז של מסה רזה אתה מעלה מתוך המסה שהעלת בכללי.
בדקו את העניין וראו שאנשים רזים מעלים יותר מסה רזה כאשר הם מעלים משקל ומאשר אנשים שמנים. 60%-70% לרזים ו30%-40% לשמנים. (זה כמה מסת שריר הם העלו מתוך כלל המסה)
אבל יש לו הסתייגות בין העלה שרזים טיבעית לאלה שהגיעו לאחוז שומן הנמוך מתוך דיאטה.
מי שהגיע לאחוז שומן הנמוך מאחוז שומן גבוה צריך להעלות המון מסת שריר כאשר הוא יעלה חזרה נכון? זה לא תמיד עובד ככה, מי שהset point שלו היא בן אדם שמן. קודם כול ימלא את המאגרי שומן שלו למצב ממנו הוא התחיל את הדיאטה. (זה תקף רק על מי שהset point שלו זה אחוז שומן גבוה).
באנשים רזים מה שנאמר בהתחלה תקף.
לסיכום:
הוא לא ממליץ למפתחי גוף לקחת את הדיאטה למעל 15% שומן מכיוון שמעל זה הגוף נוטה לצבור יותר שומן ופחות שריר.
תקרו את הפסקה הזאתי היא לא ארוכה ודי ממצא את העניין.
Meaning this: if you start a mass gaining phase at too high of a body fat percentage (say 12-15%), you’re going to gain some fat during that phase and end up in the high teens or worse. This makes dieting back to a non-fat assed body fat percentage a real hassle. Better to keep things in check by alternating periods of cutting and gaining.

As well, it seems empirically that once body fat gets to the 15% range or so for men, fat gains tend to accelerate during mass gaining phases. I suspect this is due to the development of systemic insulin resistance which causes calories to go into fat stores more readily. Keeping body fat levels below that may be helpful.