פורסם במקור על ידי נעל
לא רק קשור לקורס, אני ב5 יחידות ביולוגיה ו5 יחידות רפואה.
ואני אצוטט ממה ששלחת, [המאמר נכון כמובן פשוט התבלבלת כנראה..]
על מנת להיות מסוגלים להמשיך בפעילות עצימה וארוכה ממספר שניות, יש להמשיך ולייצר מולקולות של atp. האנרגיה לפעילויות אלה נובעת בעיקר מפירוק גלוקוז וגליקוגן בתהליך הגליקוליזה.
-הוא מתכוון כמובן למעבר 10 שניות,אבל זה לא אומר שבריצה של שעתיים רוב האנרגיה באה מגליקוגן, במרתון יש ניצול של כ100 קלוריות לקילומטר מגליקוגן אבל האנרגיה מגיעה גם מחמצן ומשומן בעיקר, אחרת מאגרי הגליקוגן היו מגיעים לסוף תוך מעט מאוד זמן.
ישנו דופק מסויים בו הגוף מנצל מבחינת אחוזים, את מרבית האנרגיה משומן[זה בד"כ הדופק המומלץ לריצה,יש נוסחה כזאת]
דרך אגב, מה שמצחיק אותי עכשיו זה שהמאמר ששלחת, הוא של המרצה שלי לפיזיולוגיה, דרור שגיא, הוא זה שרץ 80 ק"מ.
ומה שאמרתי קודם היה שילוב של הידע שלי עם מה שלמדתי מיאיר להב ומדרור שגיא, שום מידע שגוי לא אמרתי, ככה שבטח שאסכים איתך שמה שהוא אומר נכון, יש לי תספר שלו פה לידי.
נקצר את זה ככה.
מה מנצל אנרגיה:
במנוחה: בעיקר המעגל האירובי, חמצן שומן פחמימות ומעט חלבון.
פעילות אירובית 2דק+ בעיקר חמצן שומן ופחמימות.[כלומר גם גליקוגן,הוא לא העיקרי(חמצן,שומן)]
פעילות של 10+ שניות עד 2דק בעיקר פחמימות [דהיינו גליקוגן].
פעילות של עד 10 שניות= atp-cp.
דרך אגב קיבלתי אצלו 100 בקורס.
ודרך אחרת להסביר, בהליך גליקוליזה אירובי אתה מקבל פי כמה וכמה יותר מולקולות atp מאשר בתהליך גליקוליזה אנאירובי, לכן אתה תנצל הרבה יותר גליקוגן על מנת להשיג את אותה כמות אנרגיה בתהליך האנאירובי [כלומר תצטרך 18 גרם סוכר בערך בתהליך האנאירובי כדי לקבל את אותה אנרגיה של 1 גרם בתהליך האירובי].
ולכן תשתמש יותר בגליקוגן בתהליכים אנאירובים.
אבל עקב זאת שפעילות אירובית היא ארוכה מאוד, אתה יכול להגיע למצב של דלדול מוחלט של גליקוגן גם במצב כזה, אך באופן יחסי עיקר האנרגיה מגיעה מתהליכים אירוביים שמנצלים פחות גלוקוז מהליכים אנאירובים, ומשומן וכו'.
באופן עקרוני להגיע לדלדול הכי מהר, יהיה לבצע תהליכים אנאירובים ללא מנוחה, משהו כמו ספרינטים[אינטרוולים] וכד'.
|