צפיה בהודעה בודדת
ישן 29-10-12, 15:52   #1
ניגרי ענק
מנהל מקצועי - פיתוח גוף תחרותי
 
הסמל האישי שלניגרי ענק
 
תאריך הצטרפות: Oct 2005
הודעות: 8,664
כללי:: אביב עומר
גיל:: מר ישראל 2013 ibff, מקום 3 מר יוניברס 2015 ibff, מקום 5 לונדון פרו 2018 בקטגוריית משקל בינוני ifbb
עוסק ב:: כתב עיתונות. כמו סופרמן
ברירת מחדל בלעדי לישראלבודי: תמיר עבוד מדבר אחרי האליפות של ibff בסלובניה

תמיר עבוד נהנה לעשות דברים בשקט.
להגיד דבר כזה על מי שעוסק בפיתוח גוף תחרותי זה בערך כמו לומר על החברה שניגשים לגיבושים של הסיירת שהם פציפיסטים, אבל עדיין: זה האיש.
לא צנוע: שקט.
לא מחפש לבלוט. לא מעוניין לריב. לא רוצה להתערבב. מבקש להתקדם, בעיקר מול עצמו.
יחד עם זה, מודע לערכו.
אם איאל חסון שהכין את ליאור גייניש ואיתי בושרי אומר עליו שהוא מפתח הגוף שהגיע לאחוז השומן הכי נמוך שנמדד אצלו - צריך להבין את הפרופורציות.
לאחרונה יצא להתנסות לראשונה בתחרות בינלאומית, באיגוד החדש ibff שקיים אליפות בסלובניה, וחזר עם המקום ה שלישי מתוך 16 מתחרים, בקטגוריית "קלאסיק נמוכים".
כאמור, הבנאדם לא אוהב לדבר אלא לעבוד, אבל למרות זה הסכים להתראיין בפעם הראשונה, אולי לכבוד ההישג, ואולי בשל הכבוד ההדדי שיש בינינו.

"לא נכון שנעלמתי", הוא אומר, "תמיד הייתי בעניינים, זכיתי מקום ראשון בנוער זכיתי מקום ראשון בעד 75 ב ifbb זכיתי מקום ראשון בתחרות של המגזר, וחיפשתי הזדמנות לעשות משהו אחר. סטיב (סטיבן בדגר נציג ibff בישראל. א.ע.) פנה אלי, וחשבתי: למה לאץ יש לי גנטיקה טובה, אני יורד לאחוז שומן ממש נמוך, אז הכיוון צריך להיות להתנסות בחו"ל. תשמע, אני משקיע הרבה כסף, אני מכין את עצמי הרבה זמן ואז באים לי מתחרים חלשים בארץ, אז מה האתגר? פה היה לי אתגר. עלינו 16 איש, כולם יבשים, כולם מוכנים".

על הטענות שעלו פה בפורום כאילו התחרות באיגוד לא מוכר היא בזבוז כסף עונה עבוד: "הוצאתי 3000 שקל על כרטיס הטיסה וזהו. גם את זה אפשר היה לקבל בפרוצדורה מסוימת כהחזר מהמועצה, שניים מהמשלחת שלנו קיבלו, אצלי לא הסתדר אבל אני לא בוכה על זה. צריך להבין שרק כשאתה יוצא להתחרות בחו"ל אתה יכול להתקדם. אתה רואה איך זה נראה. אתה מבין מה מצפים ממך, אתה פוגש אנשים, אתה חווה את האווירה. זה אחרת לגמרי ואני חזרתי עם המון תובנות להמשך".

מבחינתו, הוא סבור שיכול היה להגיע כבד יותר לבמה ואולי להשתלב בקטגוריה של הבודיבילדינג ולא בקלאסיק כפי שקרה, אלא שההשקפה שלו קצת אחרת: "כל הקטע של המשקלים זה אגו. בארץ אני יכול להתחרות גם בעד 85, כשאתה עולה בחו"ל צריך לבוא בייבוש אחר. עשיתי גם חשבון שעדיף לי לרדת כדי להתמודד מול אנשים במאסה שלי ולא לעמוד מול אנשים שהם הרבה יותר גדולים ממני. ירדתי 6 קילו נוזלים ביום אחד, על המשקל יצאתי 72, עד התחרות העמסתי פחמימות, על הבמה הייתי 77 יבש מוות. 3 אחוז שומן, וזה מדוד. יכולים להגיד מצה שרוצים, איאל חסון שהכין אותי מדד את איתי בושרי ומדד את ליאור גייניש. הוא אמר שבספרים ולפי החישובים אין פענוח לתוצאה כזאת של תפיסת עור".

לגבי התוכניות לעתיד, תמיר מעדיף לשמור על מסתורין: "אני לא אוהב לדבר, אלא לפעול בשקט וכשמגיעה הזדמנות לתקוף. בעקרון אני רוצה לעשות עכשיו מאסה חזקה, אני לא עולה הרבה שומן בזכות הגנטיקה שלי, 9 אחוז זה הגג. אני צריך לשפר רגליים. אנשים לא יאמינו אבל בגלל בעיה בסחוס לא יכולתי להתאמן רגליים בשנתיים האחרונות. למרות זה הצלחתי להגיע במצב טוב מאוד יחסית לבמה. אבל אני רוצה להשתפר, בשבילי אם אין שינוי לטובה מפעם קודמת אין טעם לעלות עוד פעם. אני תמיד מסתכל על החסרונות שלי ולא על היתרונות כי היתרונות נשארים איתי, הם שלי לתמיד – אבל בחסרונות צריך לטפל".

__________________
מי שלא עבר חיטוב לתחרות - לא יכול להבין באמת מה זה באדיבילדינג מקצועי


ההבדל בין ספורטאי מתחרה(בכל רמה) לבין חובבן(בכל רמה) זה כמו ההבדל בין עזה לתל אביב: אין מקום להשוות

כל עוד שלא עלית לבמה, לפחות פעם אחת, לא עשית דבר וחצי דבר בספורט הזה

אני מעריך כל מתאמן, אני מעריך יותר את מי שמתמיד ומתקדם, אני מעריך הכי הרבה את מי שמעז- ומתחרה



סגן מר ישראל עד 82 קילו 2011, מר הצפון 2005 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2006 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2010

נערך לאחרונה על ידי ניגרי ענק, 29-10-12 בשעה 23:43.
ניגרי ענק מנותק   הגב עם ציטוט