ציטוט:
|
ברור שיש גבול עליון ליכולת של הקיבה להכניס אוכל , כי היא לא תעביר כל הזמן אוכל הלאה. אבל בכל זאת , צריכה של מזון משפיעה על העיכול גם בארוחות הקודמות.
|
כמובן, על זה אין ספק.
כשהאוכל מגיע למעי, הוא נותן פידבק למעיים ע"י ה'ileal brake mechanism' (תגובת לולאה אנדוקרינית המופעלת כשמזון מגיע למעי העקום) להאט את קצב התרוקנות הקיבה (gastric emptying). שעור התרוקנות הקיבה מושפע גם מרמות הגלוקוז בדם, מהווליום, תכולת האנרגיה, צפיפות האוכל, וכמובן שבמיוחד מגודל התכולה בקיבה. ארוחה גדולה בסמיכות למשקה "המהיר" שיצרך לאחר האימון תגרום להתרחבות דפנות הקיבה, להתרקונות יותר מהירה, וכך דווקא לעוד מזון להכנס למעי וליותר גלוקוז להגיע לדם. בנוסף, אוכל נוזלי לעומת מוצק יראו הבדלים בGE, ואף כאשר הם נצרכים יחדיו המזון הנוזלי יפונה מהקיבה מהר עקב הפעולה בחלק הדיסטלי לעומת הפרוקסימלי (1).
אני חושב שנכנסתם כאן למקום מסויים, ברמה של 'עובי הקורה', שהוא אינו מקום שצריך להכנס אליו. אני איבדתי בדרך את מהות חילוקי הדעות כאן, מי טוען מה ואיך זה מתקשר לתזונה שלאחר האימון.
ח.א עדיין עוברות לדם מארוחות קודמות, ועל כן הדגש שאנו תמיד מוסיפים ונראה במחקר הידוע של טיפטון (המדבר על היעילות של משקה חלבון\פחמימה לפני האימון אל מול אחרי - אך בבוקר לאחר צום), שלמעט אחרי צום, אין עליונות לחלבונים שמתפרקים מהר ע"פ חלבונים המתפרקים לאט.
קצב הספיגה מדבר על "ההתנהגות הגרפית" של חומצות האמינו בדם, והראתי גם טבלה כזו בעבר, שהבדלי ההגעה לזרם הדם הינם של 20 אל מול 30 דקות בערך, אך משך השהייה וההתנהגות (רמות גבוהות לזמן קצר\נמוכות לזמן ארוך) שונים (7 שעות לקזאין, ו4 שעות למי הגבינה -למתן של 30ג' חלבון לאחר צום). תוסיף לזה אוכל, וחומצות אמינו יראו בדם למשך הרבה שעות לאחר הארוחה.
***
1. Role of the proximal and distal stomach in mixed solid and liquid meal emptying. PJ Collins, LA Houghton, NW Read, M Horowitz, BE Chatterton, R Heddle and J Dent. Department of Nuclear Medicine, Royal Adelaide Hospital, South Australia.