אני אקרא לשרשור הזה "חרדת החלבונים"
.
הגוף לא "זורק" חלבונים והם בהחלט לא הולכים פארש בשם מצב.
כל עוד ביום נתון הכנסתם לגוף שלכם כמות מספקת של חלבון, שתתאים למאזן חנקתי חיובי, אזי לגוף יהיה מספיק חלבון על מינת לבצע היפרטרופיה. חלבון מהיר, חלבון איטי, הרבה בארוחה, קצת בארוחה.... זה לא משנה.
ציטוט:
הבנתי שיש חלבון מי גבינה שנקרא פרו קומפלקס ,שבעצם משלב גם חלבון מהיר וגם איטי
מכאן גם נבעה שאלתי בעניין...
הרי שנגיד ואדם בעל משקל כלשהו,ונתונים כלשהם,צריך לקבל מנת חלבון של 40 גרם אחרי אימון...
ונספק לו מנה של 30 גרם חלבון מי גבינה,ו30 גרם חלבון מגבינת קוטג'
אז השאלה שלי ,אם סתאם נצרך כאן חלבון ? או שבאמת הגוף יבצע את התהליך שבו הוא ישתמש ב30 כדי לספק לשריר את הדרוש לו לאימון,ואת ה30 האיטיים יותר הוא ישמש לשמירת מצב אנאבולי לזמן שאחרי?
או שפשוט מאוד 20-30 גרם הלכו פרשששש...
|
דבר ראשון; לא רק השרירים צריכים חלבון.
דבר שני; הגוף יספוג את החלבון המהיר ובאטיות יותר את החלבון האיטי.
ציטוט:
קוטג לא מומלץ בכלל אחרי אימון לא משנה מה..כי הוא חלבון איטי ..מתעכל יותר לאט..
חלבון מי גבינה מתעכל הכי מהר ..הכי יעיל אחרי האימון.
|
וואו... כמה מחקרים אני יכול לשים כאן בלי לדבר. אני אתייחס רק לנושא של הקוטג' (קזאין). חלבון מצויין ביותר לאחר האימון, מאוד אנטיקטבולי. ישנם מחקרים המשווים צריכה של חלבון מי-גבינה, אל מול חלבון הקזאין ומראים על עליונותו. צריך להיות לי איפשהו..., אם תרצה תגיד.
ציטוט:
עדיין לא ידוע כמה חלבון הגוף יכול לספוג, בלי קשר אם הוא איטי או מהיר...
ידוע שיש מגבלה לגוף לספוג כמות מסוימת של חלבון, אבל לא ידוע כמה. פשוט אין מחקרים כאלה לפי מיטב הבנתי...
|
לגבי כמה הגוף יכול לספוג... אם אתה מתכוון לכמות היומית אז זה נכון, אך אם לכמות בארוחה... אז תפרד יפה לשלום מהמיתוס.
ציטוט:
מה שרשום שם על האבקה נראה לי קצת הזוי לא יודע.
"מי-גבינה נעלם אל מחזור הדם לעומת אלבומין שנספג לאט וממשיך לזרום בדם גם מספר שעות אחרי צריכת החלבון".
לא נראה לי שזה כל כך משמעותי העניין הזה.
|
מה נשמע כלכך הזוי כאן?...
תבינו, כאשר נאכל ארוחה גדולה המכילה אפילו כמות של 30 גרם קזאין, הגוף יתמודד עם הארוחה הזאת מספר שעות טובות לאחר אכילתה. משמע, שחומצות אמינו יגיעו לדם כ 6 שעות אפילו לאחר הארוחה. ארוחה גדולה המכילה מספר גדול של מזונות ואבות מזון תקשה על הקיבה, יהיה עיקוב של הפירוק של החלבונים מפני שהגוף מתעסק לא רק בהם.
גם כן, הגוף לא נהיה קטבולי ומתחיל לפרק שרירים כלכך מהר, זו פראנואידיות לשמה.
עוד דבר,
בעת אכילה של כמות גדולה של חלבון בארוחה, או אפילו צמצום של שתי ארוחות לארוחה אחת, מה שיתקבל זה עיקוב ספיגתן של חומצות האמינו. בעצם החלבון ישאר בקיבה לאחר Gastric Emptying, ויפורק במשך זמן יותר ארוך לגוף. ללא גליקונאוגנסיס (המרת ח.אמינו לגלוקוז) via גלוקגון כמו שכולם חושבים שיקרה בין רגע. זה נכון שלאכילת כמות גבוהה של חלבון ישנה השפעה על הלבלב להפריש את ההורמון, אך זה לא ישנה יותר מדי (תזכרו שגלוקגון לא ממיר רק ח.אמינו לגלוקוז).
גל.