ישיבת המוות/עומר מכלוף
הביטו מעלה אל השמיים-
מנצנצים שם שמונה כוכבים חדשים.
דמעות מלוחות נזרקות אל המים
אוי שמונה כוכבים קדושים ..
הביטו מטה אל האדמה-
מכוסה היא בדם קרובים
כאב מתנגש בדממה
בשדרה שבה קבורים אהובים.
הביטו הצידה אל העם-
מבט מפוחד מובלע בפניו
זעקת יגון שמופנה למרומים
מפי עם ששכל שמונה מבניו..
ובתוך ענן של עצב כבד
נעוצות שאלותיו של נער נשכח-
עוד כמה חיים נאלץ לאבד
עד בוא השקט המובטח?
האם עוד נביט למרומי-המרומים
ונזעק על נשמות נלקחות?
ואל אדמה שטופת דמים
עוד נפנה דמעות מלוחות?.
ומתי נרים ראשינו ונקיץ מחלום מזוייף?
עוד מקשה הנער ושואל
נבטח אך ורק בעצמנו
ויחיה עם ישראל.
נכתב לזכרם של:
נריה כהן
שגב פניאל אביחיל
יהונתן יצחק אלדר
אברהם דוד מוזס
רועי רוט
יוחאי ליפשיץ
יהונדב חיים הירשפלד
דורון מהרטה
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים ויהי זכרם ברוך.