בגדול, כאשר אני שומע שהיו רק שישה מתחרים, אין לי אלא לשמוח שלא נסעתי עד תל אביב ובמקום זה אני ואלכס נסענו לבית איל, המכון הנהדר שהאדמור משמש בו כמאמן ראשי - ועשינו אימון גב פראי ונפלא.
בעקרון, אני כן בעד זה שאי אף בי בי מקיים תחרויות אזוריות.
אני חושב שזה דבר טוב, למרות ששישה מתחרים בלבד זה קצת לא נעים: כל תחרות, כל חשיפה, כל אדם חדש שזוכה לראות, לטעום במשהו מהספורט הזה - הרי שזה מבורך.
כאמור לא הייתי, אבל את רוב הח'ברה אני מכיר היטב.
גדי אורן, כשהוא בשייפ, קשה מאוד להתמודד מולו - ולא פלא שלקח.
צריך גם לזכור שיש לו מעמד חזק מאוד באיגוד, לעיתים הוא משמש שופט, ככה שנותנים לו כבוד בדרך כלל.
סרגי הוא באדי בילדר מעולה, אבל כמעט אף פעם לא מגיע מוכן לגמרי.
לגבי יוסי כהן, ראיתי אותו בטבריה, אני חושב שיש לו פוטנציאל מעולה, בתנאי שישפר את הרגליים.
תודה על העידכון, ומעניין אותי עוד פרט: מה לגבי הקהל? כמה צופים היו ואיך הייתה האווירה?
__________________
מי שלא עבר חיטוב לתחרות - לא יכול להבין באמת מה זה באדיבילדינג מקצועי
ההבדל בין ספורטאי מתחרה(בכל רמה) לבין חובבן(בכל רמה) זה כמו ההבדל בין עזה לתל אביב: אין מקום להשוות
כל עוד שלא עלית לבמה, לפחות פעם אחת, לא עשית דבר וחצי דבר בספורט הזה
אני מעריך כל מתאמן, אני מעריך יותר את מי שמתמיד ומתקדם, אני מעריך הכי הרבה את מי שמעז- ומתחרה
סגן מר ישראל עד 82 קילו 2011, מר הצפון 2005 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2006 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2010
|