מצטער, רק עכשיו ראיתי את השירשור.
הייתי עסוק בעניינים שכרוכים ברמות גבוהות של אסטרוגן וטסטוסטרון ביחד emb2.
לכו לעזאזל, דווקא עכשיו אתם מביאים את המאמר הזה.
בגדול, עוד לפני הקריאה של המאמר שאנגלית, אני יכול לומר שאני ניתקל בהרבה מאמרים באתר הזה שמתיימרים לשבור מיתוסים, אבל בעצם לא אומרים כלום. בינתיים המצב נראה די תמוה.
עידאן, אני אגיב למה שאתה כתבת ובנוסף למאמר באנגלית.
1 - בכלליות, מה שאני מבין מהפסקה הזו, זה שהוא די מנסה לשבור את נושא 'חלון ההזדמנות' לאחר האימון. הוא נותן טיעונים נכונים שבאימונים אנאירובים מאגרי הגליקוגן לא מתרוקנים כמו לאחר ריצת מרתון שלגוף כבר יחסר אנרגיה (אימוני סיבולת).
הבעיה כאן היא, שאני לא ראיתי שום הוכחה מצידו שכאשר אני אספק לגוף רק חלבון, כאשר רמות הורמונים קטבוליים נמצאים בשמיים (בניהם גלוקגון וקורטיזול) והגוף מפרק אנרגיה בקצב מוגבר, שאותו חלבון יגיע למקום הרצוי ושהתהליכים הקטבוליים בגוף יפסקו. בסוף האימון אנו רוצים להפוך את 'מצב הפירוק המוגבר' ל 'מצב בנייה מוגבר'. כאשר תזונה מתאימה לא תגיע מיד, אותם הורמונים גלוקוקורטיקואידים ישארו בדם וימשיכו תהליכי הגלוקונאוגנסיס, ליפוליזיס וגלוקוגנסיס. זה די אבסורד מה שהוא מנסה להוכיח כאן, הוא נותן הסברים נכונים לנימוקים שלא מתחברים לתמונה הגדולה.
2 - הוא לא אמר יותר מדי, הוא ציטט כאן מאמרים של טיפטון על משקה לפני האימון ובזמן האימון וצידד אליו. זה גם מה שאני אמרתי כל הזמן (בוויכוחי עם קרלוס), שאינסולין ופחמימות באימון יגבירו את זרימת הדם לשרירים.
3 - חכם הבחור..., איך אני אוהב את הכותהים האלה של TMAG, איך הם תמיד דוחפים את הSurge הזה שלהם לתמונה, בנוסף לכמה תמונות של ארנולד.
4 - מה הפאקינג קשר. הוא מראה מחקרים (שאנו מדברים עליהם הרבה) המראים שלאחר האימון המאזן החנקתי בגוף גודל לכ-24 שעות, ולבסוף עוד מחקר שלפיו המאזן גדל לכ48 שעות. זה מה שאני מדבר עליו כבר הרבה זמן בנושא ה-HFT. אך הוא לוקח את זה כטיעון לנושא 'חלון ההזדמנות' שנמשך שעה (או יותר, לפי מאמרים מצויים). כמובן, אף אחד לא חשב שהכוונה שב'חלון ההזדמנות' היא לסינטזת חלבונים של שעה.
עידאן, מה שתירגמת בסעיף הזה גם קצת לא מובן.
סינטזת חלבונים ופירוק חלבונים מתרחשים כל היום בשוטף. אנו זקוקים לחומצות אמינו בדם על מינת שסינטזה (בנייה) תתרחש והדבר בלתי אפשרי כאשר לא נספק לגוף חלבונים (בחישוב כמותי לאורך היום).
המסר שהוא ניסה להעביר בקשר למשקה בבוקר הוא, שאותו משקה גם כן ישתתף בתהליכי הבנייה של השרירים (לאור זאת שהגוף עדיין במאזן חנקתי חיובי, כלומר אוגר חנקן\חלבון), אך זה לא שולל תזונה לאחר האימון (מחסור בתזונה יוריד את המאזן, שכן תהליכי הפירוק ימשכו, ללא בנייה עד הבוקר).
5 - הסעיף הזה הוא די בעייתי. לפי מיטב הבנתי הוא ניסה להשוות כאן בין מחקר אחד של טיפטון ורמוסן למחקר אחר של שניהם. דבר שהוא די מוזר מלכתחילה מפני שזה מגוחך לנסות להשוות בין מחקרים של אותם חוקרים ולנסות להגיע למסקנות שונות. עלי לציין שבאף אחד מהמחקרים לא רשום את הקביעה שלו לגבי הבדל ה30%.
המחקרים בכלל באו לבדוק מטרות שונות לגמרי, אחד מהם (2001) בא לבדוק את ההבדל בין משקה לפני האימון לבין משקה אחרי.
http://ajpendo.physiology.org/cgi/co...ull/281/2/E197
והשני בא פשוט לבדוק את ההשפעה של משקה חלבון\פחמימה על חלבוני השריר לאחר האימון.
http://jap.physiology.org/cgi/content/full/88/2/386
בכל אופן, יכול להיות שהוא ניסה בעקיפין לבדוק נתונים משני המחקרים ולהשוות בניהם, אך העניין די מוזר.
6 - באמת כבר אין לי כוח להכנס לזה, לקרוא את המחקר ולנסות להבין מאיפה הוא קיבל את הרעיון הזה.
מוזר, אני גם לא מוצא את המחקר בסימוכין שלו.
7 - גם אני לא כלכך הבנתי, הוא אומר שהמיתוס כאן הוא שinsulin sensitivity נמשך לשעה לאחר האימון, והוא "שובר" את המיתוס בכך שהוא מציין כי הרגישות נמשכת להרבה יותר מכך. ממש זיעזע את עולמי. איך הוא עלה על זה שאימונים גורמים לשיפור הרכב הגוף מבחינת רגישות תאי הבטא בשרירים לאינסולין, the nutty proffesor.
בכל מקרה, מה שנמשך לתקופה לאחר האימון זה בעצם הסבילות לגלוקוז ולאינסולין, עקב כך שרמותם בדם יורדת במהלך האימון, רמת הורמוני הלחץ עולה, וכמויות גבוהות של גלוקוז לא "יקפיצו", כלשון העם, את רמות האינסולין לגג, אלא פשוט לנורמה, או למצב שאינו 'מזיק' כמו הפוטנציאל בשעות המתות שבמהלך היום.
8. בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בל בלבלבב בב ההה.
קיצור, למען שלום עולמי ומניעת נסיונות חוזרים לטחון מים, אני לא אכנס לנושא הקזאין מול מי-גבינה.
בגדול, מר' טימאג רוצה שניתרכז בארוחות שלפני האימון, נתאמן, נצום שעה, נשתה קזאין, נחכה שעה, נישתה עוד פעם קזאין, נשתכר, נעשן סמים, ונקנה Surge.
איך אני אוהב את התעמולה הענקית הזאת מאחורי המאמרים שלהם, הם חושבים שהם שוברים את כל המיתוסים בעולם ועושים היסטוריה, כאשר בעצם רק קוקוריקו יוצא להם מהפה.
ציטוט:
|
בקשר לסינטזת החלבון אחרי אימון, גם אני ידעתי שהיא נמשכת עד 48 שעות אחרי אימון (התאוששות השריר בעצם) אבל תמיד חשבתי שככל שהזמן עובר הסינטזה "דועכת" כביכול ולכן יש חלון הזדמנויות של שעה אחרי אימון כדי לקבל תוצאות מקסימליות. אז מסתבר שזה בכלל לא משנה אם נחכה שעה או אפילו שעתיים אחרי אימון
|
לאחר האימון הגוף מתחיל לשחזר את רקמות החלבון הפגומות, אני בספק אם שעה שעתיים ללא תזונה יגרמו להרבה הרבה יותר פירוק מבנייה. ז"א שלאחר האימון אנו נכנסים למאזן חנקתי חיובי, כלומר הגוף מבצע פיצוי היסף, יותר סינטזה מתרחשת מאשר פירוק. לכן, אם תזונה מתאימה לא תגיע, ימשיכו תהליכי הפירוק ללא בנייה. איך אתה חושב שיראה המאזן החנקתי בסוף היום במצב הזה.
ציטוט:
נקודה מעניינת בקשר לקורטיזול, לא חשבתי על זה. אבל אני זוכר שעומרי אמר לא מזמן שהקורטיזול מופרש רק לאחר 45 דקות אימון. ככה שאם נגביל את האימון ל-45 דקות הפרשת הקורטיזול תהיה מזערית כנראה.
אז מה עושים?
|
קורטיזול הוא לא ההורמון היחיד שמזיק, לאחר שעה היחס בין קוטיזול\טסטוסטרון משתנה (אתם יודעים לטובת מי). גם זה לא כזה חוק קובע ותלוי בהרבה גורמים.
מה לדעתכם יקרה אם רמות הגלוקגון בדם ישארו גבוהות (אינסולין בפלסמה צונח) ונספק לגוף רק חלבונים (משהוא בכיוון של גלוקונאו...).
ציטוט:
|
בכלל, אם חושבים על זה, צריכה של פחמימות בתום האימון הרי לא תביא שום נזק מן הסתם נכון? אפילו אם זה לא יעיל - זנק זה לא יביא. אז מה אכפת להם??
|
בדיוק, זה כמו הוויכוח שהיה לי עם עומרי. גם גלוקוז בזמן האימון לא יעשה נזק (גם ח.אמינו), אז מה יש להפסיד.
ציטוט:
|
מצטער, רק עכשיו ראיתי את השירשור.
|
הכוונה כמובן לשעה שרשומה פחות השעתיים שלקח לי לקרוא הכל ולכתוב (אפילו בקצב כתיבה המהיר שלי).
זה היה מפרך...
שיהיה לכולם לילה טוב ואצבעות מוחזקות לראש הממשלה.
גל.