ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי MagimiX
לא התייחסתי כי אני מנסה להבין לגמרה מה ה"תאוריה" שלך.
בכל מקרה אם המחקרים שהבאתה באים להראות שתפוסי אכילה שונים לא ממש משנים ומצד שני אתה אומר שלאחר אימון אכן צריך תזונה מיוחדת(תפוס מיוחס) אתה לא חושב שיש פה סתירה ? בנוסף אמרתה מיקודם שאין הבדל בין בודי בילדרים לבין אנשים רגלים ופה אתה אכן "מודה" שאחרי האימון הסביבה ההורמונלית משתנה ככה שכן יש הבדל(הבדל שלא נמשך רק בזמן האימון אלה גם לאחריו כי הסביבה ההורמונלית משתנה גם אחרי האימון ולא רק בזמן האימון). את ההבדל הזה המחקרים שנתתה לא לוקחים בחשבון ולכן לא ניתן להתייחס אליהם ברצינות בהקשר של פיתוח גוף.
כדי להעמיד דברים על דיוקם: בוא נגיד שאני לא אומר שאתה טועה(ואני אומר את זה כי אני עדיין לא בטוח מה ה"תאוריה" שלך). אבל מצד שני כמו שהכתבתי לך בהודעה הזאת אתה גם לא יכול להוכיח שאתה צודק(מכיוון שהמחקרים שנתתה לא נבדקו בסביבה של בודי בילדר).
|
אחרי האימון יש חשיבות לסתור את הקורטיזול, החשיבות היא לא לסינתזה של החלבון כמו שהיא לשינוי של המצב ההורמונלי. לכן החשיבות העיקרית לאחר אימון היא דווקא צריכת פחמימות ולא חלבון. אני לא "מודה" שבודיבילדר הוא מיוחד, זאת המלצה שהייתי נותן לכל מתאמן בכל ענף שהוא. כמו שהזברה ציין, ביום רגיל אין שום סיבה לשנות משהו. ביום של אימון, לא חובה להכניס חלבון אחרי האימון, מבחינתי תכניס פחמימה וזהו.
אתה צריך להבין - אני לא צריך לחקור בודיבילדרים בשביל להגיע למסקנה כיוון שהם חולקים את אותם התהליכים המטבוליים בדיוק עם כל שאר בני האדם.
ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי MagimiX
בכל מקרה אני לא מוצא כרגע מחקר שיוכיח שהדעה שלי היא הנכונה(אני צריך למצוא מחקר שבדק והוכיח שתפריט שמתפרס על מספר ארוחות יגרום למצב אנבולי יותר מאשר אותו תפריט שכולל רק ארוחה אחת בגוף של בודי בילדר וזה טיפה ספציפי מידי חח). אז אני הולך על הדרך ההפוכה- שלילה.
אני כן יכול להוכיח שארוחה של חלבונים ופחממות בעלות א"ג גבוהה לאחר האימון תביא למצב אנאבולי יותר. אני כן יכול להוכיח שהסביבה ההורמונלית של בודי בילדר שונה מזו של אדם רגיל(לאחר אימון). כלומר לא רק שבמחקר שמשה הביא(קראתי רק תראשון) אין שום זכר להרכב הגוף(אחוז שריר/שומן- שזה בעצם מה שמשנה לנו כמפתחי גוף ומהמחקר לא ניתן לדעת עם הרכב הגוך השתנה), לא ניתן גם להתייחס לזה ברצינות בהקשר של פיתוח גוף כי כמו שאמרתי(ומשה הסכים איתי) הסביבה ההורמנלית של בודי בילדר שונה מזו של אדם שלא מתאמן והמחקרים לא התבצעו בסביבה שכזאת.
בנוסף המסקנה מהמחקר הזה היא שארוחה אחת יכולה להיות יעילה יותר ממספר ארוחות וכולנו פה הסכמנו על כך שלאחר האימון התזונה היא שונה(כלומר צריך עוד ארוחה) והדבר הזה רק מראה עד כמה המחקר הזה לא נכון למפתחי גוף.
|
במדע אין הוכחה על דרך השלילה, זה לא שיעור גאומטריה בכיתה ח'. בשביל לשלול משהו צריכים להוכיח מחקרית שזה לא נכון.
במחקר הראשון כן הייתה התייחסות למבנה גוף, אתה בחרת שלא להתייחס משום מה. אני אשאל שוב - האם אתה יודע מהי המשמעות של הביטוי significant במחקר?
הסביבה ההורמונלית של בודיבילדר היא בדיוק כמו של כל אדם אחר ביום יום, פרק לזמן קצר לאחר האימון וההבדל הוא שוב כמותי ולא מהותי. בתור אתלטים, בודיבילדרים רוצים לשנות את הסביבה ההורמונלית שלהם לאחר האימון, וזה ברור. אם כך - הם יכולים לאכול את הארוחה היומית שלהם לאחר האימון. גם אם הם יוסיפו עוד ארוחה קטנה לאחר האימון, זה לא משנה את העובדה שביום רגיל הם לא חייבים לפזר את החלבון שלהם בצורה זו אחרת.
אני לא שולח אנשים לאכול פעם ביום כי אני מבין שזה לא פונקציונלי - כל היום הם יסתובבו רעבים, וכשהם כבר יאכלו הם יצטרכו לדחוף 3000 קלוריות בבת אחת. מה שאני כן אומר זה שאין צורך להיות פרנואידים ולבדוק עם סטופר מתי עוברות ה3 שעות ממנת החלבון האחרונה.
אתה לא קורא את המחקרים ולא מביא מחקרים משלך. אתה יכול לעזוב את הדיון אם אתה רוצה, אבל באמת שחבל לבזבז את הזמן על טעוני ה"נדמה לי" שלך.
ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי Moshe
m0she - איך יש לך סבלנות לענות להם כל פעם מחדש ולחפש ולהביא מחקרים :\
|
שאלה טובה
