ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי SiX PACK
בננה זה פחמימה מהירה, שמספקת אנרגיה לגוף במידה מסויימת, ניתן לאכול גם באמצע אימון או בין אימון ארובי לאנארובי.
|
אכילת פחמימות "מהירות" לפני אימון, לא רק שלא מועילה, אלא גם יכולה להזיק במידה מסויימת.
אכילת פחמ' מהירות לפני האימון תגרום לירידת GH וטסט' במהלך אימון.
כמו כן לאחר שתיים - 10 דקות בהן תרגיש אנרגטי, תתרחש נפילת סוכר.
לכן אם ברצונך להרגיש אנרגטי יותר, רצוי לצרוך את הפחמ' המהירות במנות קטנות במהלך האימון (לדוגמא לערבב סוכר ענבים במים) ולשתות שייק חלבון לפני האימון.
שוב, אתה לא צריך את זה אם אתה אוכל ארוחה גדולה לפני האימון..
תקרא
פה
והחלק שרלוונטי לדיון..
. תזונה מתאימה לפני האימון
* ספורטאי שהחל את אימון הכושר לאחר צום של 3 - 4 שעות, יהיה בעל רמת סוכר תקינה בדם ורמת אינסולין נמוכה. בתנאים אלה, הפרשות הורמון הגדילה והטסטוסטרון יתחילו כ-10 דקות לאחר תחילת אימון הכושר, ויגיעו לשיא כ-45 דקות לאחר מכן ( ראה איור 1 ).
* על מנת להעלות לרמה גבוהה יותר את הפרשת שני הורמונים אלה, מומלץ לקחת זמן קצר לפני תחילת האימון משקה של כ-50 גרם חומצות אמינו ובעיקר מסוג BACC.
* לא מומלץ לקחת לפני האימון "טבליות אנרגיה" שמכילות פחמימות בריכוז גבוה מכיוון שטבליות אלו יגרמו לעליית רמת האינסולין והסוכר בדם. מצב זה כפי שכבר ציינו, מדכא את הפרשת הורמון הגדילה, הטסטוסטרון והגלוקגון וכמות השומן שהגוף שורף בעת אימון. יש לציין ששריפה של חומצות שומן עדיפה על זו של הסוכר (הסבר יבוא בהמשך).
* סיבה נוספת להימנעות מפחמימות היא שרמה גבוהה של סוכר בדם גורמת לעליה ברמת חומצה אמינו טריפטופן (חומר ממנו נוצר הסרוטונין במוח). זה מסביר מדוע פחמימות יכולות להשפיע באופן שלילי על רמת המוטיבציה והאנרגיה המנטלית של הספורטאי ולגרום לו לחוש בעייפות גופנית הקשורה למאמץ. חלבוני מסוג BACC יכולים למנוע תופעה זאת.
* לכן, ההנחה הרווחת בין הספורטאים הגורסת שעליה ברמת הסוכר בדם לאחר אכילת הפחמימות לפני האימון או במהלכו יכולה להגביר את היכולת לבצע מאמץ ממושך, אינה נכונה. לקיחה פחמימות לפני מאמץ מתאימה רק לפעילות גופנית קצרה שנמשכת עד שתי דקות בלבד (ראה איור 2). הסיבה לכך היא שהגליקוגן המצוי במחסני השריר או הכבד (הכבד יכול לאגור כ-160 גרם גליקוגן זמין בלבד), מספיק רק עבור מאמץ לטווח קצר. הפחמימות גורמות לירידה ברמת הפרשת הורמון הגדילה במאמץ ומפחיתה את פירוק השומנים.
איור 2.
ספורטאי שמתאמן במשך זמן ארוך ורצוף יותר, זקוק לאספקה ממושכת של מקורות אנרגיה אחרים בנוסף לסוכר. אנרגיה זו מצויה בשפע בתהליך פירוק השומן והפיכתו לגליקוגן.
תהליך זה מתקיים רק כאשר יש רמה גבוהה של הורמון הגדילה והטסטוסטרון (שני הורמונים מפרקי שומן) בדם. יש לציין שהורמונים אלה אינן משפיעים על מטבוליזם של הסוכר.