ברור.
מסתכלים עלינו כמו על פסיכים (ואני כולל בזה אנשים קרובים אלי), פעם אתה גדול פעם אתה כחוש, פעם אתה אוכל כמו משוגע פעם אתה מרעיב את עצמך למוות.
אתה עולה על המשקל בחיטוב ומתחנן למחוג שיירד למעטה.
אתה עולה עליו באוף סיזן, ואתה משווע לראות עליה, אפילו בחצי קילו קיבינימט.
אבל "אנשים רגילים"? אין דבר יותר משעמם מ"אנשים רגילים".
|