[maya]

לא יעדתי מה מייל שלך והעלתי את זה בהרבה נושאים כי לא ניתן היה להכניס את הכול בדף אחד יש הגבלת מיליים
פחמימות-
תפקידים-1)זהו מקור אנרגיה חיוני-ישנו מצב של ירידת סוכר בדם ולכן רוצים פחמימות,זהו מקור אנרגיה זמין ומיידי.2)נותנות הרגשה ותפקוד תקינים-ערנות.3)שימור מסת השריר-מסת השריר מורכבת מחלבונים,מים,גליקוגן,כשלא אוכלים מספיק פחמימות הגוף מחפש אנרגיה ולכן מפרק את מסת השריר,כשמאזן האנרגיה אינו תקין השריר מתפרק מהר מאוד.
הפחמימות מתחלקות ל2-
1)פחמימות פשוטות-מתפרקות מהר,פרות יבשים/טריים,מתחלקות גם הם ל2-
א)חד סוכריים-גלוקוז ופרוקטוז.
גלוקוז-מולקולת סוכר הכי נפוצה,מתפרקות/מתעכלות/נספגות מהר וכך מתקבלת אנרגיה מהירה(5-10 דק')וגם דועכת מהר.
פרוקטוז-מרכיבה את הפרי-הסוכר.
ב)דו סוכריים-סוכרוז,לקטוז,מלטוז,מתפרקות מהר,טיפה יותר מורכבות מחד סוכר.
לקטוז-סוכר שנמצא בדברי חלב,רגישות ללקטוז יכולה לעבור במהלך החיים.ילדים עד גיל שנה,מתבגרים וזקנים.הבעיה היא שלאותם אנשים חסר אנזים שנקרא לקטז שאחראי לפרק את הלקטוז כשהוא חסר הסוכר לא נספג בגוף-שלשולים.
2)פחמימות מורכבות-מס' יחידות של חד סוכר ודו סוכר,תהליך העיכול לוקח יותר זמן,נדרשת יותר אנרגיה לפירוק שלהם.פירוק לא מיידי בהדרגה.אנרגיה לטווח הארוך.
עמילן-פחמימה שיש בתירס הרבה,פסטה.
גליקוגן-אנחנו בונים גליקוגן-מולקולה רב סוכר,כשאוכלים פחמימה היא מתפרקת ליח' של חד סוכר-הגלוקוז,חלקו ישמר וחלקו יתפרק לאנרגיה(תמיד צריך אנרגיה-מוח ועצבים)שאר המערכות יודעות להשתמש בשומן ופחמימות.פירוק הגלוקוז-חיבור של יח' חד סוכר מצטבר למולקולת לגליקוגן שנמצא בשריר ובכבד,הגליקוגן זו אנרגיה פחמימתית שנשארת בגוף,כשצריכים אנרגיה היא מתפרקת יחסית מהר ומספקת צרכים מיידים.כל גרם של גליקוגן בגוף סופח אליו 3 מ"ל מים.
סכרת-יש שני סוגים:
1)סכרת נעורים-מגיעה בגיל צעיר,חסר באינסולין,בעיה בהפרשה ולא בייצור,אוכלים פחמימות ורמת הסוכר בדם שלהם עולה ואין מה שיוריד אותה.התמודדות-הזרקת אינסולין.היפו גליקמיה-חוסר סוכר.
2)type 2- מאפיינת בעיקר מבוגרים,יש לה רקע תורשתי,גנטיקה והשפעה סביבתית,צריך להקפיד על תזונה נכונה.הבעיה שאין רצפטורים שיקלטו את האינסולין.יש להם אינסולין וסוכר גבוהים בדם.-היפר גליקמיה-עודף סוכר.
היפו גליקמיה-חוסר סוכר-ילד חולה סוכרת לוקח מנת אינסולין אוכל ואח"כ עושה פעילות גופנית-זהו גורם חיצוני נוסף לאינסולין שעוזר לו להכניס את הסוכר לתאים-חוסר בסוכר-התעלפות.
היפר גליקמיה-לא מסכן את האדם באופן מיידי,הדם נהיה סמיך יותר,זרימת דם קשה,גורם לנמקים,בעיות ראייה,פגיעה ביברים,הדם לא מגיע לאזורים מסוימים.
מדד גליקמי-glycemic index –העלייה היחסית ברמות הגלוקוז לאחר אכילת מזון המכיל כמות פחמימות שהשוואה לעלייתו לאחר גלוקוז באותה כמות.גלוקוז= 100%.
ניסו להראות מה קורה בדם כשאוכלים מזונות מסוימים.
סוג מזון מדד גליקמי סוג מזון מדד גליקמי
תפוח אדמה 90-95 לחם מקמח מלא 50
לחם לבן 95 פסטה מקמח מלא 40
דגני בוקר 70 דברי חלב 30
בננה 60 סויה 15
פסטה 55 ירקות ירוקים פחות מ-15
ככל שיורדים במדד הגליקמי יש פחות פחמימות,פחות מעלה את רמת הסוכר בדם.
גורמים המשפיעים על הורדת המדד הגליקמי-הורדת הסוכר בדם.
1)פחמימות מורכבות-העלייה ברמת הדם מווסתת יותר,מתפרק בהדרגה ולכן מעלה פחות את רמת הסוכר בדם.2)סיבים תזונתיים-מזון עשיר בסיסם.3)שילוב של פחמימות,חלבונים,שומנים-פירוק מדורג.
מדד גליקמי נמוך-בינוני-גורם לעליה מתונה ברמת הסוכר בדם.נעדיף לאכול מזונות אלו במהלך היום.
מדד גליקמי בינוני-גבוה- עדיף לאכול סביב הפעילות הגופנית,שעה לפני,מיד לפני או במהלך הפעילות,בתום הפעילות.הגוף מנצל את הפחמימה עוד לפני שהגלוקוז נכנס לפעולה.העלייה ברמת הסוכר בדם בפעילות גופנית מנוצלת למהלך הפעילות.
בתום הפעילות הגופנית הגוף נמצא בגירעון אנרגטי ולכן מנסים לאושש אותו כמה שיותר מהר(עד שעה וחצי)הוא יודע לפרק את המזון יותר טוב ולנצל אותו.
הערה-כשאוכלים פחמימה פשוטה במדד גליקמי גבוה רמת הסוכר בדם תעלה מהר,מופרש אינסולין רב כדי להכניס את הסוכר לתאים ולכן יש ירידה דרסטית ברמת הסוכר-גורם לרעב ואז אוכלים שוב-השמנה.