[maya]

2) חיזוק המערכת החיסונית-עדיף לקחת בקומפלקס,יש לזה יתרון,אומרים שלקיחתם יחד יוצרת עבודה יותר טובה.מי שיודע שרגיש עדיף לקחת ויטמין C-על בסיס של מניעה ולא כבסיס טיפול(באמצע מחלה).
3)ריפוי פצעים ותגובות אלרגיות
4)עוזר לשיפור ספיגת הברזל-ויטמין C מהמזון ולא כתוסף.
קהל מטרה- אוכלוסייה שאינה אוכלת מספיק פרות וירקות,ספורטאים,מעשנים,לא לתת לסובלים מאבנים בכליות.
מאזן האנרגיה בגוף-מצד אחד הכנסת אנרגיה שמתאפשרת ע"י הכנסת מזון ושתייה,והוצאת אנרגיה מתחלקת לחלקים-ירידה במשקל-הוצאת אנרגיה גדולה מהכנסת האנרגיה ולהפך בעליה במשקל.
מרכיבי הוצאת האנרגי:
1)קיום הגוף-bmr =חילוף חומרים= צריכת האנרגיה במנוחה,האנרגיה שהגוף זקוק לה ע"מ להתקיים.אנו זקוקים ל 50%-60% מסה"כ הוצאת האנרגיה הימית.והוא תלוי במשקל הגוף,גובה,הרכב גוף,מצב בריאותי,מצב נפשי,גנטיקה.כשאנו שרירים יותר הגוף צורך יותר אנרגיה במנוחה-מסת השריר מאוד מטבולית.
2)עיכול המזון-האנרגיה שהגוף צורך ע"מ לפרק לעכל את המזון,לאפשר לקיים את כל תהליכי העיכול,אנזימים שמפרקים את המזון,הספיגה.עומד על 10%-15%..אכילת מזונות עשירים בשומן וחלבונים לוקח להם הרבה זמן לפירוק ולכן נעדיף פחמימות לפני אימון.
3)פעילות גופנית-ככל שנעשה יותר פעילות גופנית הערך הזה יתפוס חלק נרחב יותר מהוצאת האנרגיה 30%-40% לספורטאים ו% ללא מאומנים.
שיטות להערכת הרכב הגוף-
שיטות האנתרופומטריות-תלוי במשקל,גובה,קפלי העור-ניתן לדעת באמצעותם את אחוזי השומן ומסת השריר.ניתן למדוד באמצעות מכשיר שנקרא קליפר-מדידה ידנית,נוח,מהימן,המלצה-לעשות תמיד אצל אותו מודד,עם אותו מכשיר ושהמודד יהיה מיומן,המדידה בעייתי אצל אנשים שמנים,קשה להפריד להם את השומן מהשריר.

שיטות עקופות-BIA-מראה אחוזי שומן ומסת שריר ,הזרמת זרם חשמל גוף,ברגע שהרקמה שרירית ועשירה בנוזלים הזרם יעבור וברגע שהרקמה שומנית וענייה בנוזלים הזרם ייעצר.כשמאזן הנוזלים בגוף אינו תקין-מיובשים,אחרי אימון,אכילת מזון מלוח זה ישפיע על תוצאות הבדיקה,יש לעשות אותה בצום לאחר שתית 2 כוסות מים בבוקר,עדיף בשכיבה,צריך לפחות 24 שעות אחרי פעילות.
BMI-זהו מדד להשמנה.(זהו לא מדד לאחוזי שומן)משקל לחלק (לגובה בריבוע),תוצאה תקינה בין 20-25,תוצאות גבוהות מאלו נחשבות להשמנה וסיכון מחלות.מה שלוקחים בחשבון זו מסת השריר,לא נכון לספורטאים(יכול להיות מסת שומן נמוכה ומדד גבוה,כתוצאה ממסת שריר גבוהה) ולילדים.
מקורות האנרגיה במזון-
1 גרם פחמימה= 4 קק"ל, 1 גרם חלבונים= 4 קק"ל, גרם שומנים= 9 קק"ל, 1 גרם אלכוהול= 7 קק"ל.
רקמת שומן לעומת רקמת שריר-
הבדלים-1)מרכיבי הרקמה-מרכיבי רקמת השריר הם: חלבונים,מינרלים,נוזלים וגליקוגן לעומת רקמת השומן שבנויה רק משומן,רקמה שלא סופחת אליה נוזלים.רקמת השריר דורשת יותר אנרגיה לתפקוד השוטף שלה למרות רקמת השומן שהדרישה האנרגטית שלה מאוד נמוכה,היא חסכונית-צריכת האנרגיה במנוחה קטנה יותר.2)צפיפות הרקמה-צפיפות-משקל ליח' נפח שתופסת.מסת השריר שוקלת יותר ממסת השומן,היא יותר צפופה.3)הדרישה הקלורית.
מינרלים-
קבוצת חומרים אנאורגניים שחיונית לבנייה של מרכיבי הגוף ולתפקודו התקין.מצויים במזונות מן החי והצומח.מידת הספיגה תלויה בסוג המינרל,כמותו בגוף וכמויות מינרלים אחרים בתפריט.
סידן-

מטבוליזם הסידן-רמה תקינה בדם-8.5-10.5.
הסידן מווסת ע"י 3 הורמונים-1)קאלציטרול-מיוצר מויטמין D בכליות,2)PTH-מיוצר בבלוטת הלימפה,3)קאלציטונון-מיוצר ע"י בלוטת התריס.
הגוף יעשה את המקסימום כדי שרמת הסידן בדם תהיה תקינה-אם חסר לוקח מהשלד.
3 גורמים הקובעים את רמת הסידן בדם-

1)ספיגת הסידן ממערכת העיכול-כמה אכלנו,הוצאנו.2)קליטה והוצאה של סידן מהשלד.3)הפרשת הסידן בשתן-רמות גבוהות בשתן לא טוב.
תפקידים-

1)משתתף בתהליכי הבנייה של הרקמות.2)מהווה מרכיב בחלק של העצם.3)מרכיב החלק הקשיח של השן.4)קו פקטור בתהליכים איזוטונים שונים.5)משתתף בתהליכי התכווצות שרירי הלב והשלד. 6)נוכחות חיונית לתהליך קרישת הדם.
גרף-



גברים
נשים



עד גיל 20 יש בנייה של מסת העצם-עד הגעה לשיא מסת העצם,מגיל 30 עד 50 יש תהליך של בנייה והתחדשות,יש מעין שמירה על מצב קיים.לאחר גיל המעבר יש יותר עבודה של האוסטיאוקלסטים-הרס העצם.אצל נשים הגעת השלב הזה הוא יותר מוקדם,הם מתחילות מנקודת התחלה נמוכה יותר ומגיעות לשיא מסת העצם מוקדם יותר,בנוסף הפסקת המחזור-העצם יותר פגיעה.לכן סיכוייה להגיע לשברים יותר גבוהה.ישנם אנשים שלא מגיעים לשיא מסת העצם נובע מתזונה לא נכונה,חוסר בפעילות גופנית.
גורמים בעלי השפעה שלילית על מסת העצם-מופעלים במהלך החיים.
1)מצבי תת ספיגה-אנשים שרגישים ללקטז-רגישות למוצרי חלב,מומלץ להם להימנע,להפחית-מוצרים אלו עשירים בסידן ולכן צריך להשלים ממקורות אחרים,מליאק-מחלה.
2)סוכרת נעורים.3)חסר בהורמוני מין-בנות שהמחזור שלהם לא סדיר.4)טיפול תרופתי כרוניץ5)עישון וצריכת אלכוהול.6)היעדר פעילות גופנית.7)הרגלי תזונה מוטעים.
נשים כקבוצת סיכון-

מסת עצם שיא נמוכה,נחשפות לתקופות של דרישה מוגברת של סידן(הריון,הנקה),מנפואזה-גיל המעבר,אין הפרשה של הורמוני מין נקביים,פעולה גבוהה יותר של האוסטיאוקלסטים לפירוק העצם.נשים מועדות יותר לחסר של סידן בתפריט באופן טבעי או מלאכותי –אוכלות פחות קלוריות מגברים ועושות הרבה דיאטות.
קצובת הסידן היומית המומלצת-

גיל-שנים
סידן-מ"ג
גיל-שנים
סידן-מ"ג
0-0.5
210
9-18-תקופת הגדילה
1300
0.5-1
270
19-50
1000
1-3
500
51-120-פעילות פירוק העצם עולה ולכן יש להעלות את המינון
1200
4-8
800