החלוקה לסיבים אדומים ולבנים היא לא נכונה כיוון שבשני הסוגים של רקמות השריר ניתן למצוא גם סיבים אדומים וגם לבנים. עדיף להבחין ביניהם במהירות הכיווץ שלהם ובמקור האנרגיה.
Slow Twitch Oxidative Fiber (נקרא גם Type I)
בסיבים אלה נעשה שימוש בפעילויות אירוביות כמו ריצה, אופניים וכו'. הכיווץ שלהם הוא איטי וכיוון שמקור האנרגיה שלהם הוא חמצן, יקח להם הכי הרבה זמן עד להתשה (fatigue)
Fast Twitch Glycolytic Oxidative Fiber (נקרא גם Type IIA)
סוג של "סיב מעבר" אם נקרא לזה ככה, בין שני קצוות הסקאלה. כיווץ יותר מהיר מ-Type I אבל יותר איטי מ-Type IIB, משתמש באנזימים שהם גם גליקוגנים וגם חמצניים. רוב העבודה שלו היא במאמצים אנאירוביים ארוכים שדורשים הפעלת כוח מירבי למשך זמן, כמו ספרינט של 200/400 מטר.
Fast Twitch Glycolytic Fiber (נקרא גם Type IIB
הסיב עם הכיווץ הכי מהיר והפוטנציאל הגדול ביותר להפעלת כוח מירבי לפרק זמן קצר מאוד, במיוחד בהרמות, בעיטות, ספרינטים קצרים, קפיצות וכו'.
אחרי שסגרנו את הפינה הזאת, אפשר לומר שעיקר ההתחזקות והעלייה במשקלים אצל מתאמן מתחיל שרק התחיל את התוכנית SS, היא לא בעלייה במסת שריר (שבאה בהמשך אך היא לא מיידית) או עבודה על סוגי סיבים ספציפיים אלא בהתאמה עצבית של הגוף לתנועות המורכבות (סקוואטים וכו'). תינוק שרק עכשיו נולד הוא לא בעל יכולת מוטורית מפותחת ולא מסוגל למשל לצייר את הספרה 8 באוויר עם היד או מטלות בסגנון הזה כי שהמוח שלו עדיין לא מיפה את הדרך העצבית שבה ניתן לבצע פעולה כזו. מתאמן מתחיל הוא כמו תינוק שאין לו ניסיון בתנועות מורכבות כיוון שמערכת העצבים עדיין אינה יודעת להתמודד באופן אופטימלי ולייעל את "הפקודות העצביות" שהיא שולחת לשרירים בזמן המאמץ שכרוך בתנועה.
|