פורסם במקור על ידי djta
מהו שבר מאמץ?
"שבר מאמץ" (stress fracture), או "שבר עייפות" (“fatigue fracture”), הוא סוג פציעה. בסלנג הצבאי קיבל את הכינוי "שבר הליכה", משום שהוא נפוץ בקרב טירונים של יחידות חי"ר, ונגרם לרוב ברגליים עקב המסעות המפרכים שהם עוברים.
שבר מאמץ נגרם משחיקת העצם כתוצאה מעומסים רציפים המופעלים עליה בתחום יכולתה. זאת להבדיל משבר רגיל שנגרם מהפעלת כוח חד פעמי שגדול ממה שהעצם מסוגלת לשאת.
שברי מאמץ מופיעים כאשר השרירים עייפים ואינם יכולים לספוג מאמץ נוסף, ואז מעבירים השרירים את העומס לעצם הקרובה שעליה הם נאחזים. העצם לא מצליחה להסתגל לעומס המוטל עליה ונגרמים בה שברים זעירים.
בדרך כלל השבר הוא תולדת מאמץ יתר שנוצר בחיבור שבין הגידים לעצם, בגלל העמסת העצם בציר האורך שלה. השבר הוא שבר אורך, שמוריד שכבה קטנה , שבב , של עצם.
העמסת יתר היא דבר יחסי. העומס שמסוגלות לספוג עצמות של אדם אחד שונה מהעומס שמסוגלות לספוג עצמות של אדם אחר.
אצל אנשים בריאים, שאין להם בריחת סידן, מחלות מטבוליות (של חילוף חומרים) אחרות, או דפורמציות של כף הרגל - נגרם שבר המאמץ כתוצאה מהפעלה מהירה מידי של עומסים גבוהים על העצם. כך שיעור שחיקת העצם גבוה מקצב השיקום והחיזוק שלה על ידי הגוף. שבר המאמץ לא נגרם מעומס סטטי שפועל על הגוף, אלא מהפעלת עומסים בתנועה על משטחים קשים. בלי תנועה, העצם יכולה לשאת עומסים גבוהים מאד, גם של מאות ק"ג. אלמנט התנועה הוא שמחליש את העצם. העצם מתעייפת, נחלשת ונסדקת.
שבר מאמץ הינו תוצר של:
1. העלאת העומס והתדירות של הפעילות הגופנית מהר מדי וחזק מדי.
2. מאמץ חוזר וממושך של השרירים המחוברים לעצם, שגורם לכיפוף העצם ולשבירת קליפת העצם.
3. יצירת לחץ במינון גבוה על העצם, גם אם עצמתו חלשה – למשל, ריבוי ניתורים.
4. עייפות יתר של האדם ושל האיבר - התעייפות השרירים ואובדן כושר בלימת הזעזועים שלהם, ועקב כך מעבר של כל הלחצים לכיוון העצם.
5. משטח קשיח כמו אספלט, בטון, שטח סלעי ואדמה קשה.
6. משטח לא חלק – למשל, שטח סלעי – שם המאמץ לייצוב הרגל הוא גדול.
7. שינוי פני השטח שעליו מתבצעת הפעילות הגופנית (מעבר מריצה על משטחים רכים כדרכי עפר, לריצה על משטחים קשים ככביש).
8. נעלים לא מתאימות לסוג הפעילות הגופנית, נעליים לא גמישות מספיק, נעליים בלי בלימת זעזועים או בעלי בלימת זעזועים שאינה מספקת.
9. ביצוע מאמצים ללא מדרסים איכותיים המותאמים למאמץ.
10. בעיות הורמונליות, במיוחד אצל נשים. למשל, וסת לא סדירה, הפרעות אכילה, אוסטאופורוזיס.
11. מתח נפשי.
12. היתכנות לחולשה מובנית.
הסכנה הגדולה בשברי מאמץ שהשברים הזעירים בעצמות עלולים להתפתח לשבר פיזי , לכן עדיף
לבצע בירור אצל אורטופד. גם יכול להיות מצב שיש לך דלקת קטנה בכתף שמצריך טיפול. בכל מקרה
שלושה חודשים זה כבר מספיק זמן בשביל לפנות לרופא מקצועי
|