ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי P-a-n-1-c
כמו שאמרתי לך, תביא לי מישהו דוגמא שבא לגיל ועשה 1 ל1 מה שהוא אמר לו, ולא הגיע לתוצאות, תביא לי דוגמא!
|
אני לא יכול להביא לך דוגמא כי אני לא מכיר את הלקוחות של גיל, ומין הסתם אני לא אתחיל לתחקר אותו על הלקוחות שלו. חוץ מזה שאני לא מבין מה אתה מנסה להוכיח? איך ההצלחה של גיל קשורה לזה שאפשר להתקדם גם בדרך אחרת? אם יצאו מהאוניברסיטה העברית רק משפטנים מצליחים, האם זה אומר בהכרח שמאוניברסיטת חיפה לא יצאו משפטנים מצליחים? אין קשר בין השניים.
אנחנו הולכים סחור סחור, אתה עדיין לא הבנת את הנקודה שלי. לצורך העניין על אותו משקל שלך, תביא לי דוגמה למתאמן שלא הגיע לתוצאות ועשה את כל מה שצריך לעשות כדי לעלות במסה. שזה אומר לאכול את
כל הקלוריות שהוא צריך, לא משנה בכמה ארוחות, והתאמן כמו שצריך, דבר שאמור לבוא לידי ביטוי בעליה במשקלי העבודה לאורך זמן.
עכשיו בוא ננסה לקצר תהליכים ונצא מנקודת הנחה שאתה עכשיו אומר לי, "מה קרה לך, אני מכיר מלא אנשים שאוכלים רק 3 ארוחות ביום ולא עולים גרם אחד". אתה יודע למה? כי זה פשוט קשה לדחוף את כל הקלוריות ל-3 ארוחות. אפשרי - אבל קשה. ואנשים משום מה מתקשים להבין את הנקודה הזאת: הכל עניין של כמות קלוריות ואיך אתה מצליח לדחוף אותן. אם אתה אוכל 3 ארוחות אבל 500 קלוריות פחות אז מן הסתם שהסיבה לחוסר התקדמות זה ה-500 קלוריות פחות ולא ה-3 ארוחות. יש פה 2 משתנים תלויים: ככל שתאכל יותר ארוחות, כנראה שתצליח להכניס יותר קלוריות. מכאן אנשים מסיקים את המסקנה השגויה ש-3 ארוחות זה לא יעיל. אבל אם יש מישהו שכן יצליח לדחוף את כל הקלוריות ל-3 ארוחות, אז מבחינתו זה כן יהיה יעיל.
הטענה כאן לא היא על עליונותה של שיטה כזאת או אחרת, אלא על העובדה שצריכה של 3 ארוחות לא פחות אפקטיבית מ-6 כל עוד סך הקלוריות נשאר זהה. הבעיה שאף אחד מהמתנגדים כאן לא ניסה את זה תוך כדי
בידוד שאר המשתנים , ולכן הוא לא יכול להפריך את הטענה.