[gal.T]

התקלה קטנה.
מישהו הצליח להבין למה מאזן השומן בסופו של דבר נשאר זהה, בין מאגרים מדוללים\מלאים בגליקוגן?. הרי כמו שהסברתי כבר כמה פעמים, דילול גליקוגן מייעל את ניצול השומן ע"י האנזים CPT. כלומר שהגוף שורף יותר שומן במהלך היום, פחות גליקוגן ופחות חלבונים. מה מאזן את זה בסוף היום?

פורסם במקור על ידי gal.T

אם כמות הפחמימות היומית נמוכה ביותר, הגוף "לא יתמודד" עם שריפת השומן הגבוהה, ייצר קטונים, ויפנה לחלבונים ולמאגרי הגליקוגן לעזרה בשריפת השומן (אוקסלואצטט). ככל שמאגרי הגליקוגן יהיו יותר מדוללים, הוא פחות ישתמש בהם לאנרגיה, יותר בשומן, ופחות בחלבונים, וההפך. כשהם מלאים, הוא ישתמש ביותר גליקוגן לאנרגיה, פחות שומן, אך גם יותר בחלבונים(נספק לו כמות חלבון שתפצה על כך). כך או כך, כמו שהסברתי כמה פעמים, מאזן השומן מתאזן (תחשוב על זה חזק ותבין).
זה ההסבר מאחורי היעילות של דילול גליקוגן לייעול הירידה בשומן. למרות שמאזן השומן היומי נשאר זהה, אנו במצב של רגישות לאינסולין מאוד נמוכה, פירוק רק של שומן במהלך היום (וחלבונים עודפים מהתזונה) ובעצם רמות FFAs מטורפות בדם, וכך, במצב אידיאלי לפירוק וניוד שומן. בעיקר שומן "עקשן".

משה, גולן, מישהו?...