לוליק: "פעם זלזלתי, היום אני יודע...

[zivgin]

פורסם במקור על ידי GMT+

אני אתייחס לשורה המודגשת.

בגדול אם ננסה לנתח את כל הדיון הארוך והמעניין שיש לנו פה, אני חושב שאנחנו יכולים לגעת בשורש הבעיה ובגרעין המהותי של הכעס לכאורה של אנשים העוסקים באימוני כוח על מפתחי גוף.
פעם גם הבילדרים עבדו בשיטות של הרמות כוח על מנת לצבור מסה איכותית שתראה לאחר מכן גם על הבמה, 3-4 חודשים אינטנסיביים של כוח, ואח"כ חזרה למס' חזרות גבוה על מנת להגיע להיפרטרופיה, לא היה כזה דבר ואני חוזר, לא היה כזה דבר bb שלא יודע מה זה סקוואט עמוק / דדליפט חוקי וכו', יעידו על כך סרג'יו אולביה ארנולד שוורצנגר לו פרינגו ועוד רבים אחרים מהאולד סקול באדיבילדינג שאימוני כוח היו חלק בלתי נפרד מסייקל האימונים באוף סיזן שלהם.
מה שהשתנה הוא דבר אחד - הצורה שבה מעלים מסת שריר, מאימוני כוח מועילים, לשימוש בתרופות ובממריצי סינתוז למינהם וכו'. ופה נעוץ שורש הוויכוח.

בעבר אם מישהו זילזל בארנולד וחבריו על כך שהם בעצם עוטים על עצמם גוף שהוא לא יותר מתחפושת וניפוח של שריר ללא כוח, דינו היה בצפיה בחבר'ה האלו מתאמנים באוף סיזן במשקלים מאוד גבוהים בתרגילי בסיס, היית יכול להיות בטוח שמה שאתה רואה הוא אמיתי וכך באמת היה, מסת השריר אכן תורגמה לכוח, כמו שצריך להיות, הרי בואו לא נשכח שמלכתחילה אימונים בחדר הכושר ועוד לפני שהיו מכשירים - אימוני מוט נועדו למטרה אחת - חיזוק הגוף והוספת כוח, מסת שריר לא היית הסיבה למה אנשים הזיעו שעות בחדר המשקולות (לפחות לא בתקופות המוקדמות).
והיום הכל שונה, מי שרוצה מסה לוקח סטרואידים ומתאמן ורואה תוצאות מעוררות התפעלות, העובדה שאין פה כוח אמיתי היא שולית והיא המקוממת, כי אדם שיש לו קצת מושג באימונים יראה במצג של bb אחיזת עניים ותו לא.

כאשר מתאמן כוח ממוצע פה מהפורום או PL בתחילת דרכו צופה בבחור בחדר הכושר שנראה כמו קרנף, על היד תלויות לו רצועות שרומזות כאילו הוא באמת הולך להוזיז משקל כבד, ועד שאתה מחכה לראות את מעשי הגבורה שבהרמת משקל כבד אתה מתאכזב עם שראגס של 100 ק"ג או עם דדליפט במשקל של 120 ק"ג עם רצועות והקפצה מהרצפה / סקוואט לא מלא עם רצועות ברכיים הדוקות מדיי וחגרות ניילון של נייק שלא מועילה בכלום.

הדברים האלו מרגיזים בתת מודע, אתה אומר לעצמך רגע, אני מתאמן חזק נאבק עם ה 160 סקוואט שלי והנה בחור שהתחיל להתאמן אתמול שם על עצמו 180 ועושה רבעי סקוואטים וזוכה להערצה עיוורת של אנשים שלא מבינים שהכל כאן זה אחיזת עניים, זה מרגיז בהתחלה אבל אז אנחנו נזכרים שאימוני כוח לא נועדו להערצה עיוורת, אם אתה עושה את זה ומשקיע בזה אתה אוהב את זה בכל כולך וזה לא מעניין אותך מה אנשים חושבים על איך אתה נראה ועל צורת האימונים שלך, הכבוד וההערכה העצמית הם המניע היחיד לפאוורליפטינג.

זה מהנקודת מבט שלי, סוף כל סוף אנחנו רק מדברים בנינו ואם אין את הפורום אין לנו איפה לשפוך את המחשבות שלנו, אז אני חושב שזה כן דיון מעניין ואני מסכים עם זיו, מי שלא רוצה כוח לא צריך להכריח אותו אבל שיהיה מודע לכך שהוא חלש מאוד יחסית לאיך שהוא נראה, היי אחרי הכל כוח זו לא המטרה שלו, ושישאל את עצמו אם זה עסק להחזיק פרארי שלא מגיעה ל 60 קמ"ש.

כל אחד צריך לדעת את מקומו ולהתייחס בכבוד למי שבחר בדרך אחרת.

ערב טוב.

מקובל עלי מה שאתה רושם.
וסוף סוף אחד שאומר את האמת, סה"כ, שורה תחתונה(ובלי להתגרות) אתם מתוסכלים...
מתוסכלים שאתם חזקים יותר(גם לא תמיד) והבודיבילדר הוא זה שזוכה בהערצה...
אבל אני לא מבין מה אתה רוצה, הרי בודיבילדינג זה דבר מוחצן, מן הסתם להתלך בגוף של בנאדם ששוקל 90 קילו+ עם 6% מינוס, זה מישהו שמחפש(בין היתר, לא רק!) צומת לב...

בעוד פאוורליפטרים לא בהכרח תמיד נראים חטובים\שריריים\גדולים...
אבל זה מה שאתה בחרת לעשות כי זה מה שאתה רואה לנכון...

יש כאלה שיגדירו "גבר גבר" כמישהו עם גוף שרירי, חטוב וחלק
ויש כאלה שיגדירו "גבר גבר" כמישהו עם כרס, שיער על החזה וחזק מאוד מאוד מאוד

כל כך וההגדרה שלו, כמו שישנם נשים שנמשכות לסוג A ונשים שנשמכות לסוג B.
זה לא סותר אחד את השני ואין "יותר טוב".

מעבר לזה, אי אפשר להגיד שבודיבילדרים הם חלשים, וגם לא ביחס למראה שלהם.
הכל תלוי למי אתה משווה אותם, לפאורליפטר עם היפרטרופיה מינימלית אבל כוח מקסימלי? אז כן...
למתאמן ממוצע מהחד"כ? ממש לא...

באותה נישמה, אני חוזר לעניין של ה"ערצה עיוורת", פאוור ליפטרים רציניים ומתחרים של "סטרונג מן" וכודמה, לרוב מתאמנים בכלל במוסך.. או בבית שלהם, או בחצר, או בחניה, ולא בחד"כ... ולא מחפשים את ההייפ סביבם...
אם זה מה שמפריע לך, אולי אתה בצד הלא נכון של הספורט...
בוא, תגלח את החזה ותצטרף אלינו