|
אימונים תוכניות אימונים, ביצוע תרגילים, שיטות אימונים ועוד.. |
![]() |
|
הגדרות אשכול | אפשרויות הצגת נושא |
|
![]() |
#1 |
חבר ותיק (מועמד לחבר VIP)
|
![]() טוב שיקו, קראתי סוף סוף את האבסטרקטים. עם המחקר הראשון יש לי בעייה רצינית בהבנה שלו. דבר ראשון, כתוב שבדקו את הכוחות על הברך עם עומס של הקוואדס בלבד ועם עומס משולב של קוואדס/האמס של 400/200 N. לא ברור לי מה ההגיון פה אם מלכתחילה הם יצרו עומס כפול של הקוואדס לעומת ההאמס.
![]() דבר שני, לא הבנתי איך הלחץ שמופעל בין המפרקים הטיביו-פמורלי והפטלו-פמורלי קשור לנושא שלנו, על אחת כמה וכמה שבשורות שהדגשת מצוין כי לאחר כיווץ קונצנטרי של ההאמס, הלחץ גבר (על מה זה מעיד למעשה הלחץ בינהם?) אגב, אני גם לא חושב שהבנתי בדיוק מה ההבדל בין שני המפרקים הללו (טיביו-פמורלי ופטלו-פמורלי). לגבי המחקר השני, אין פירוט לגבי איך ביצעו את הבדיקה. יכול להיות שבדקו גם מצבים של סקוואט אבל זה לא כתוב באבסטרקט, כתוב רק שבדקו מצבים של הליכה. כמו כן אם הבנתי נכון עשו את המחקר הזה כמו הקודם על ברך מכנית או משהו כזה (?), אז שוב, אין פירוט מלא (הם ביצעו כפיפה בברך ע"י לחץ, אבל מה עם כוחות מנוגדים?) המחקר האחרון ששמת מעניין, דווקא בגלל שהואסטוס מדיאליס והלטראליס לא הראו שינוי משמעותי, אני דיי מופתע האמת. בכל אופן לגבי ההאמסטרינג, בדקו רק את הפעילות של הבייספס פמוריס (לא מצוין אגב אם מדובר בראש הקצר, הארוך או שניהם), הסמיממברנוסוס והסמיטנדינוסוס לא נבדקו.
__________________
מדריך חדר כושר, מוסמך וינגייט
|
![]() |
![]() |
![]() |
#2 | |
חבר פעיל
|
![]() ציטוט:
What the fuck was that? |
|
![]() |
![]() |
![]() |
#3 | |||
IsraelBody VIP - חבר יהלום
|
![]() ציטוט:
אם היה נמדד יחס של 1:1 בין הקוואדס להאמסטרינגס עומסי הדחיסה במפרק הפטלו-פמורלי היו אפילו גדולים יותר. המפרק הפטלו-פמורלי הוא, כשמו, המפרק של הפטלה עם הפמור. במפרק הזה יש שני כוחות שפועלים על הפטלה בשני כיוונים שונים. מצד אחד הקוואדס מושך לכיוון מרכז הגוף ומן הצד השני הגיד של הפטלה מפעיל כוח לכיוון הנגדי (מתח פסיבי). כאשר הברך פשוטה מרב הכוח מופעל על ידי הקוואדס שמושך כלפי מעלה משום שהגיד של הפטלה לא "מתוח" וההתנגדות מצדו היא נמוכה מאוד. ככל שהכפיפה בברך גדלה הגיד של הפטלה "מתארך" ומפעיל כוח לכיוון הנגדי (עקומת אורך מתח פסיבית - המרכיבים האלסטיים של השריר), הכוח השקול שלו ושל הקוואדס דוחס את הפטלה לכיוון הפמור. במצב של דיפ סקוואט שני הכוחות האלה כמעט מקבילים אחד לשני ומכאן שהכוח שדוחס את הפטלה גדל עוד יותר. בנוסף לכך, כמו שהראו במחקר, ככל שכיוון המשיכה לאחור של האמסטרינגס יהיה גדול יותר המתח הפסיבי שהגיד של הפטלה יוצר יגדל בכדי להתנגד לתנועה של הטיביה לאחור וכתוצאה ישירה מכך הכוח שדוחס את הפטלה יגדל גם כן. ציטוט:
ניתן להבין שבוצעו בדיקות בכמה מצבים שונים של הברך מהסיכום של האבסטרקט שמוצג בצורה יחסית (In deep flexion, the peak stresses were significantly larger by over 80%). ציטוט:
בכל מקרה המחקר פורסם ב Journal of strength and conditioning research שזה הז'ורנל של NSCA ככה שאין סיבה לחשוב שהמחקר לא עבר ביקורת רצינית לפני שהוא פורסם. תוספת קטנה בנוגע להבדלי פעילות בין הוסטוס מידיאליס לוסטוס לטראליס. גם אם נבדקה הפעילות של הוסטוס מידיאליס לונגוס ולא של האובילק אין לזה חשיבות רבה שכן ההבדלים בפעילות הגדולה יותר של הוסטוס מידיאליס לקראת סוף התנועה הם מינוריים (ולטענת כמה מחקרים שיצא לי לראות גם לא קיימים), הם נובעים אם אני לא טועה מרוטציה של הפמור/טיביה (תלוי אם מדובר בשרשרת קינמטית סגורה/פתוחה) ב 20 מעלות האחרונות שלפני פשיטה מלאה של הברך (screw home mechanism).
__________________
|
|||
![]() |
![]() |
![]() |
הגדרות אשכול | |
אפשרויות הצגת נושא | |
|
|