מיתוסים בתזונה

[יונתן.ב.]

הסוכר ענבים זה משהו מיוחד או שגם פחמימות מפירות - תמרים לדוגמא - יהיה בסדר?

[-Bk]

זה פחמימות ... לא בטוח אם מפירות בעיקרון זה סוכר מענבים חחח
תמרים זה גם כן פחמימה מהירה אבלל זה מוצק ואני לא בטוח שחכם לאכול אוכל מוצק אחרי אימון כי בכל זאת הדם הולך לשרירים אם אתה אוכל אוכל מוצק אחרי האימון דם מועבר גם לבטן שהיא תמעך את האוכל ...

[gal.T]

מצטער, רק עכשיו ראיתי את השירשור.
הייתי עסוק בעניינים שכרוכים ברמות גבוהות של אסטרוגן וטסטוסטרון ביחד emb2.
לכו לעזאזל, דווקא עכשיו אתם מביאים את המאמר הזה.

בגדול, עוד לפני הקריאה של המאמר שאנגלית, אני יכול לומר שאני ניתקל בהרבה מאמרים באתר הזה שמתיימרים לשבור מיתוסים, אבל בעצם לא אומרים כלום. בינתיים המצב נראה די תמוה.

עידאן, אני אגיב למה שאתה כתבת ובנוסף למאמר באנגלית.

1 - בכלליות, מה שאני מבין מהפסקה הזו, זה שהוא די מנסה לשבור את נושא 'חלון ההזדמנות' לאחר האימון. הוא נותן טיעונים נכונים שבאימונים אנאירובים מאגרי הגליקוגן לא מתרוקנים כמו לאחר ריצת מרתון שלגוף כבר יחסר אנרגיה (אימוני סיבולת).
הבעיה כאן היא, שאני לא ראיתי שום הוכחה מצידו שכאשר אני אספק לגוף רק חלבון, כאשר רמות הורמונים קטבוליים נמצאים בשמיים (בניהם גלוקגון וקורטיזול) והגוף מפרק אנרגיה בקצב מוגבר, שאותו חלבון יגיע למקום הרצוי ושהתהליכים הקטבוליים בגוף יפסקו. בסוף האימון אנו רוצים להפוך את 'מצב הפירוק המוגבר' ל 'מצב בנייה מוגבר'. כאשר תזונה מתאימה לא תגיע מיד, אותם הורמונים גלוקוקורטיקואידים ישארו בדם וימשיכו תהליכי הגלוקונאוגנסיס, ליפוליזיס וגלוקוגנסיס. זה די אבסורד מה שהוא מנסה להוכיח כאן, הוא נותן הסברים נכונים לנימוקים שלא מתחברים לתמונה הגדולה.

2 - הוא לא אמר יותר מדי, הוא ציטט כאן מאמרים של טיפטון על משקה לפני האימון ובזמן האימון וצידד אליו. זה גם מה שאני אמרתי כל הזמן (בוויכוחי עם קרלוס), שאינסולין ופחמימות באימון יגבירו את זרימת הדם לשרירים.

3 - חכם הבחור..., איך אני אוהב את הכותהים האלה של TMAG, איך הם תמיד דוחפים את הSurge הזה שלהם לתמונה, בנוסף לכמה תמונות של ארנולד.

4 - מה הפאקינג קשר. הוא מראה מחקרים (שאנו מדברים עליהם הרבה) המראים שלאחר האימון המאזן החנקתי בגוף גודל לכ-24 שעות, ולבסוף עוד מחקר שלפיו המאזן גדל לכ48 שעות. זה מה שאני מדבר עליו כבר הרבה זמן בנושא ה-HFT. אך הוא לוקח את זה כטיעון לנושא 'חלון ההזדמנות' שנמשך שעה (או יותר, לפי מאמרים מצויים). כמובן, אף אחד לא חשב שהכוונה שב'חלון ההזדמנות' היא לסינטזת חלבונים של שעה.
עידאן, מה שתירגמת בסעיף הזה גם קצת לא מובן.
סינטזת חלבונים ופירוק חלבונים מתרחשים כל היום בשוטף. אנו זקוקים לחומצות אמינו בדם על מינת שסינטזה (בנייה) תתרחש והדבר בלתי אפשרי כאשר לא נספק לגוף חלבונים (בחישוב כמותי לאורך היום).
המסר שהוא ניסה להעביר בקשר למשקה בבוקר הוא, שאותו משקה גם כן ישתתף בתהליכי הבנייה של השרירים (לאור זאת שהגוף עדיין במאזן חנקתי חיובי, כלומר אוגר חנקן\חלבון), אך זה לא שולל תזונה לאחר האימון (מחסור בתזונה יוריד את המאזן, שכן תהליכי הפירוק ימשכו, ללא בנייה עד הבוקר).

5 - הסעיף הזה הוא די בעייתי. לפי מיטב הבנתי הוא ניסה להשוות כאן בין מחקר אחד של טיפטון ורמוסן למחקר אחר של שניהם. דבר שהוא די מוזר מלכתחילה מפני שזה מגוחך לנסות להשוות בין מחקרים של אותם חוקרים ולנסות להגיע למסקנות שונות. עלי לציין שבאף אחד מהמחקרים לא רשום את הקביעה שלו לגבי הבדל ה30%.
המחקרים בכלל באו לבדוק מטרות שונות לגמרי, אחד מהם (2001) בא לבדוק את ההבדל בין משקה לפני האימון לבין משקה אחרי. http://ajpendo.physiology.org/cgi/co...ull/281/2/E197
והשני בא פשוט לבדוק את ההשפעה של משקה חלבון\פחמימה על חלבוני השריר לאחר האימון.
http://jap.physiology.org/cgi/content/full/88/2/386
בכל אופן, יכול להיות שהוא ניסה בעקיפין לבדוק נתונים משני המחקרים ולהשוות בניהם, אך העניין די מוזר.

6 - באמת כבר אין לי כוח להכנס לזה, לקרוא את המחקר ולנסות להבין מאיפה הוא קיבל את הרעיון הזה.
מוזר, אני גם לא מוצא את המחקר בסימוכין שלו.

7 - גם אני לא כלכך הבנתי, הוא אומר שהמיתוס כאן הוא שinsulin sensitivity נמשך לשעה לאחר האימון, והוא "שובר" את המיתוס בכך שהוא מציין כי הרגישות נמשכת להרבה יותר מכך. ממש זיעזע את עולמי. איך הוא עלה על זה שאימונים גורמים לשיפור הרכב הגוף מבחינת רגישות תאי הבטא בשרירים לאינסולין, the nutty proffesor.
בכל מקרה, מה שנמשך לתקופה לאחר האימון זה בעצם הסבילות לגלוקוז ולאינסולין, עקב כך שרמותם בדם יורדת במהלך האימון, רמת הורמוני הלחץ עולה, וכמויות גבוהות של גלוקוז לא "יקפיצו", כלשון העם, את רמות האינסולין לגג, אלא פשוט לנורמה, או למצב שאינו 'מזיק' כמו הפוטנציאל בשעות המתות שבמהלך היום.

8. בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בל בלבלבב בב ההה.
קיצור, למען שלום עולמי ומניעת נסיונות חוזרים לטחון מים, אני לא אכנס לנושא הקזאין מול מי-גבינה.



בגדול, מר' טימאג רוצה שניתרכז בארוחות שלפני האימון, נתאמן, נצום שעה, נשתה קזאין, נחכה שעה, נישתה עוד פעם קזאין, נשתכר, נעשן סמים, ונקנה Surge.
איך אני אוהב את התעמולה הענקית הזאת מאחורי המאמרים שלהם, הם חושבים שהם שוברים את כל המיתוסים בעולם ועושים היסטוריה, כאשר בעצם רק קוקוריקו יוצא להם מהפה.

בקשר לסינטזת החלבון אחרי אימון, גם אני ידעתי שהיא נמשכת עד 48 שעות אחרי אימון (התאוששות השריר בעצם) אבל תמיד חשבתי שככל שהזמן עובר הסינטזה "דועכת" כביכול ולכן יש חלון הזדמנויות של שעה אחרי אימון כדי לקבל תוצאות מקסימליות. אז מסתבר שזה בכלל לא משנה אם נחכה שעה או אפילו שעתיים אחרי אימון

לאחר האימון הגוף מתחיל לשחזר את רקמות החלבון הפגומות, אני בספק אם שעה שעתיים ללא תזונה יגרמו להרבה הרבה יותר פירוק מבנייה. ז"א שלאחר האימון אנו נכנסים למאזן חנקתי חיובי, כלומר הגוף מבצע פיצוי היסף, יותר סינטזה מתרחשת מאשר פירוק. לכן, אם תזונה מתאימה לא תגיע, ימשיכו תהליכי הפירוק ללא בנייה. איך אתה חושב שיראה המאזן החנקתי בסוף היום במצב הזה.

נקודה מעניינת בקשר לקורטיזול, לא חשבתי על זה. אבל אני זוכר שעומרי אמר לא מזמן שהקורטיזול מופרש רק לאחר 45 דקות אימון. ככה שאם נגביל את האימון ל-45 דקות הפרשת הקורטיזול תהיה מזערית כנראה.
אז מה עושים?

קורטיזול הוא לא ההורמון היחיד שמזיק, לאחר שעה היחס בין קוטיזול\טסטוסטרון משתנה (אתם יודעים לטובת מי). גם זה לא כזה חוק קובע ותלוי בהרבה גורמים.
מה לדעתכם יקרה אם רמות הגלוקגון בדם ישארו גבוהות (אינסולין בפלסמה צונח) ונספק לגוף רק חלבונים (משהוא בכיוון של גלוקונאו...).

בכלל, אם חושבים על זה, צריכה של פחמימות בתום האימון הרי לא תביא שום נזק מן הסתם נכון? אפילו אם זה לא יעיל - זנק זה לא יביא. אז מה אכפת להם??

בדיוק, זה כמו הוויכוח שהיה לי עם עומרי. גם גלוקוז בזמן האימון לא יעשה נזק (גם ח.אמינו), אז מה יש להפסיד.

מצטער, רק עכשיו ראיתי את השירשור.

הכוונה כמובן לשעה שרשומה פחות השעתיים שלקח לי לקרוא הכל ולכתוב (אפילו בקצב כתיבה המהיר שלי).
זה היה מפרך...
שיהיה לכולם לילה טוב ואצבעות מוחזקות לראש הממשלה.



גל.

[Avi]

גל, מה אתה אומר לגבי זה שהם רושמים שאחרי השייק שלאחר אימון עדיף עוד שייק מאשר ארוחה מוצקה?

[OMRI-TURBO]

גל מסכים עם כל מה שאתה רושם חוץ מזה שלדעתי אין צורך בלהקפיץ אינסולין בזמן אימון כיון שאתה תגרום לסוכר להיכנס לתאים -אנבוליזם ואנחנו רוצים בזמן הימון ההפך, קטבוליזם של הסוכר למטרת אנרגיה
אם קראת קצת על ההורמונים האלה בכל מקום רשום שהם סוטרים אחד את השני.. עכשיו גם תגיד שזה לא קרייטי וכל זה,תסכים איתי שברגע שאתה מקפיץ אינסולין מפחמימות GI גבוה מאוד אתה תרסק אותו מהר מאוד ותשאר עם פחות אנרגיה ממה שהתחלת, זאת סיבה למשל שמשקאות וג'לים של אנרגיה מכילים גם GI נמוך בינוני ולא רק גבוה. בכל אופן אין שום סיבה לחשוש מריקון המאגרי גליקוגן כי מדובר באימון משקולות של שעה, שאתה תוציא אולי 400 קלוריות מתוך מאגר של 1600... ולכן הם מדברים שם ב-T-NATION
שאין צורך מיידי למלא גליקוגן, אני רק יכול להגיד שפה זה טעות כיון שאחרי אימון אנחנו רוצים לסתור קורטיזול ולצאת מהתהליך הקטבולי לכן פה דווקא נירצה פחמימות GI גבוה כמו סוכר ענבים.

לבחור ששאל את השאלה של הבלבול, אתה אוכל ארוחה מוצקה מלאה,אחרי זה אימון ,אחרי זה שייק עם סוכר ענבים ישר אחרי אימון ואחרי זה ארוחה מוצקה שום דבר לא השתנה.

[gal.T]

עוד פעם עומרי, אני לא אומר שזה לא קריטי, אך אתה מתעקש על הסבר שהוא לא נכון.

נכון שאין צורך בגלוקוז בזמן האימון מפני שלגוף אין חוסר באנרגיה (כמו שלאחר האימון אין צורך מהסיבה הזאת). אני יודע טוב מאוד את תפקידו של האינסולין, אך בזמן האימון, בהתייחסות לשאר ההורמונים בפלסמה, אותו גלוקוז המסופק לאו דווקא יאגר (יש צורך בו), האינסולין יחזור לרמות הנורמה ואותו גלוקוז ישומש למטרות אנרגיה.

תסכים איתי שברגע שאתה מקפיץ אינסולין מפחמימות GI גבוה מאוד אתה תרסק אותו מהר מאוד ותשאר עם פחות אנרגיה ממה שהתחלת

לא לא ולא, אני לא מסכים, חבל שאתה מתעקש שאני אסביר זאת שוב ושוב.
באמצע היום, אצל מישהוא עם רגישות נמוכה לאינסולין (או אי סבילות גבוהה לגלוקוז), כמות גבוהה של סוכרים פשוטים בעלי אינדקס גליקמי גבוה תגרום לעלייה חדה באינסולין לדם, לכמות גבוהה מאוד של גלוקוז בו זמנית, שתאגר במהרה, ותצנח לאחר מכן לרמות שעלולות להיות מסוכנות (עוד פעם, תלוי בגנטיקה). ז"א לרמות של מינימום גלוקוז לתיפקוד מוחי, או מתחתיו (כאשר הנורמה בצום היא קצת מעל מעל הרמה המינימלית). בין היתר, חלות תופעות של ירידה באנרגיה ועייפות כללית.
בזמן האימון רמות האינסולין והגלוקוז צונחות (מסיבות שציינתי בעבר) ללא צריכה של גלוקוז, לכן, רמות הגלוקוז שיכולות להוביל לתופעה המדוברת הן עצומות ביותר ממה שאנו מכירים (גם גנטיקה). לכן, אין המלצה לשתות 70 גרם גלוקוז במכה, אלה בלגימות במהלך האימון. בצורה הזאת האינסולין רק יחזור כל פעם לנורמה עם כל לגימה במהלך האימון. זה כמובן תלוי במתאמן, ולכן באה ההמלצה הכמותית לפי משקל הגוף.



גל.

[גולן]

sticky baby!!!

[Red_Hot]

אז רגע גל תן לי פה איזה bottom line. בעצם לא השתנה כלום והוא סתם מזיין בשכל?
אוכלים כמו תמיד? ישר אחרי האימון ארוחה נוזלית ככל האפשר (פחמימות וחלבונים) ואחרי ככה שעה עוד ארוחה רגילה?
אני מדבר בעיקר על סעיף 5. ואגב זה מה שחשבתי שהוא עשה שם. לקח משני המחקרים שני נתונים שלא היו קשורים בכלל לסעיף הזה והגיע למסקנה משלו.

מתן.

[NIRAN]

ועוד בקשה גל, האם סוכר ענבים עוזר לקריאטין להיספג בדם?

[-Bk]

לפי מה שאני הבאנתי אז גל אמר שצריך כל האימון לשתות את הסוכר ענבים קצת קצת
ובסוף האימון חלבון + הסוף של הסוכר ענבים

[OMRI-TURBO]

גל אתה מפספס את הנקודה...
מה המטרה של לשתות את הסוכר ענבים באמצע האימון , לפי מה שהם טוענים ב-TNAION גם אחרי האימון זה לא הכרחי, אתה מפספס את הנקודות העקריות בזה שאתה משלב דברים דמיונים שלא קיימים,
אימון זה פעילות קטבולית אימון לא יכול להיות אנבולי אפילו אם אתה על סטרואידים, אופן הפעולה והדרישות של הגוף זה לפרק לא לבנות.. מצידי תשתה קילו סוכר ענבים מזה יתן לך? הגוף יבנה שרירים בזמן אימון? שהמטרה הראשית היא פירוק? אתה מנסה לשלב פה בין 2 מצבים ואין כזה דבר אתה יכול לשאול כל תזונאי ספורט ברמה בכירה(קרני ,להב) או כל תזונאי קליני אחר כולם יגידו לך אותו דבר.
המטרה באימון -פירוק! פירוק סוכר וליפוליזה. גם פירוק שומן וגם פירוק סוכר לא יקרה בצורה טובה עם אינסולין הרי מטרתו לאגור !
מה מטרת גלוקגון? שמירת רמת הגלוקוז בדם במצבים שונים (צום, רעב, בין הארוחות, בזמן פעילות גופנית) על מנת למנוע מצבים של היפוגלקמיה.
אנטגוניסט לאינסולין זה הקטע החשוב.
שוב , יש לנו 2 מטרות, לפני אימון למלא את מאגרי הגליקוגן-אינסולין ובזמן פעילות לשמור על רמת הגלוקוז בדם-גלוקגון
הצורך למנוע נזק ע"י גלוקונזה של חלבון משריר השלד הכרחי רק שהגעת לנקודה שדיללת גליקוגן כמו שהם אומרים ב-TNATION רץ מרתון או מתאמן אירובי, הסיבה שאני מזכיר את TNATION כל הזמן זה כדי שלא נשכח שזה נושא הפוסט המיתוסים שלהם כי משום מה אנחנו שוב ניכנסים לאותה "דילמה" שהיתה בפוסט אחר לפני כמה ימים וזה לא הנושא פה.
בוא נתייחס לנושא הפוסט בבקשה, 10 "המיתוסים"

יחס אנטיגוניסטי אינסולין-גלוקגון:

[OMRI-TURBO]

פורסם במקור על ידי Red_Hot

אז רגע גל תן לי פה איזה bottom line. בעצם לא השתנה כלום והוא סתם מזיין בשכל?
אוכלים כמו תמיד? ישר אחרי האימון ארוחה נוזלית ככל האפשר (פחמימות וחלבונים) ואחרי ככה שעה עוד ארוחה רגילה?
אני מדבר בעיקר על סעיף 5. ואגב זה מה שחשבתי שהוא עשה שם. לקח משני המחקרים שני נתונים שלא היו קשורים בכלל לסעיף הזה והגיע למסקנה משלו.

מתן.

כן לא השתנה כלום

[gal.T]

עמרי, כל הכבוד על הנחישות והידע שאתה לומד עכשיו, אתה אומר דברים נכונים, רק אתה מפספס כמה דברים.

אימון זה פעילות קטבולית אימון לא יכול להיות אנבולי אפילו אם אתה על סטרואידים, אופן הפעולה והדרישות של הגוף זה לפרק לא לבנות.. מצידי תשתה קילו סוכר ענבים מזה יתן לך? הגוף יבנה שרירים בזמן אימון? שהמטרה הראשית היא פירוק? אתה מנסה לשלב פה בין 2 מצבים ואין כזה דבר אתה יכול לשאול כל תזונאי ספורט ברמה בכירה(קרני ,להב) או כל תזונאי קליני אחר כולם יגידו לך אותו דבר.

נכון, אימון הוא פעילות קטבולית, אלא אם כן נזריק לעצמנו כמות סוכר בלתי רציונלית, הגוף עדיין יפרק ולא יעבור למצב של בניה. לכן, רמות הגלוקוז המדוברות לא יהיו אנאבוליות, לא יבנו שום דבר (לא בצורה משמעותית), אלא רק ימנעו מהגוף לפרק גליקוגן. בשום מקום לא אמרתי שהמטרה שלי היא סינטזה במהלך האימון, גם כאשר הדבר יכול להתרחש והוא בוודאי שלא יזיק.
אתה צריך לשים את התמונה בפרופורציות, הגוף מבצע פירוק ובנייה בשוטף במהלך היום, אתה חייב שיהיה לך חומצות אמינו וגלוקוז בדם ברמה כלשהיא המהלך האימון, לכן אתה אוכל ארוחה 90-120 דקות לפני. בצורה הזאת, אנו נאכל את הארוחה 180 דקות לפני (שתזרים במהלך האימון רכיבים לדם) ונכניס ארוחה נוזלית במהלך האימון, איני חושב שתהליכי הבנייה יהפכו לדומיננטיים במהלך האימון, אך בצורה הזאת אנו פשוט משנים את המאזן לטובתם.
שמע עומרי, עזוב מה יקרה\לא יקרה, העניין הוא שנזק לא יכול להגרם מכך. אני ועוד רבים מסביב לכדור שותים דקסטרוז וח.אמינו בזמן האימון כבר זמן רב, עד היום, אני לא שמעתי או נתקלתי בטענות נגד הנושא.
חבל סתם לשבור את הראש על זה.

המטרה באימון -פירוק! פירוק סוכר וליפוליזה. גם פירוק שומן וגם פירוק סוכר לא יקרה בצורה טובה עם אינסולין הרי מטרתו לאגור !
מה מטרת גלוקגון? שמירת רמת הגלוקוז בדם במצבים שונים (צום, רעב, בין הארוחות, בזמן פעילות גופנית) על מנת למנוע מצבים של היפוגלקמיה.
אנטגוניסט לאינסולין זה הקטע החשוב.

המטרה באימון היא לא פירוק, הגוף לא חייב לפרק כדי לקבל אנרגיה. דיברנו על כך מספיק בעבר..., זה נכון שהגוף לא יפרק גליקוגן (גליקוגנסיס) כאשר הוא מקבל גלוקוז (אולי בכמות קטנה), אך שירפת שומן (ליפוליזיס) אכן תתבצע במקביל, כך נבדק במחקרים על משקה בזמן האימון.
אינסולין הוא אנטגוניסט לגלוקוגון, זה נכון, אנטגוניסט = מבצע פעולה הפוכה. אך אני נתקלתי בהרבה מקרים ומחקרים על שהשניים מתקיימים ביחד, כמו במצב של hyperaminoacidemia וhyperinsulinemia בצריכה גבוהה של פחמימות וחלבונים ביחד.

הצורך למנוע נזק ע"י גלוקונזה של חלבון משריר השלד הכרחי רק שהגעת לנקודה שדיללת גליקוגן כמו שהם אומרים ב-TNATION רץ מרתון או מתאמן אירובי

נכון, השרירים יהפכו למקור אנרגיה חילופי (בנוסף לשומן) כאשר מאגרי הגליקוגן ריקים. לכן, באימון אנאירובי ממוצע לא יתרחש פירוק עיקרי של חלבונים למטרת אנרגיה.
כל הנושא כאן לא דן בפרופורציות כאלו, כל העניין הוא למקסם את המאזן החנרתי החיובי, על ידי מניעה מירבית של פירוק והתמקדות בבנייה.

בגדול...
נזק לא יגרם, הנושא רק יעזור להכניס יותר קלוריות בזמנים הכי נוחים וכמובן יש את היתרונות שאנו מדברים עליהם כל היום.

אנו מדברים ומדברים כלכך הרבה על פחמימות, כאשר אנו שוכחים שללא חומצות אמינו ברמות סבירות בדם, היפראינסולינמיה לבדה תהיה קטבולית.
יש על כך הרבה מחקרים, בזמן האימון אנו רוצים שיהיו לנו חומצות אמינו ביחד עם גלוקוז בדם.
הנה מחקר אחד בנושא;
בעצם לקחו כאן 4 קבוצות, כאשר (1) רמות אינסולין גבוהות עם רמות נמוכות של ח.אמינו בדם, (2) רמות אינסולין גבוהות עם רמות בסיסיות של אמינו בפלסמה, (3) היפראינסולינמיה והיפראמינואסידמיה, ו(4) רמות גבוהות של חומצות אמינו ובסיסיות של אינסולין.
התוצאות הראו שבקבוצה (1) סינטזת החלבונים בשרירי השלד ירדה (על ידי מדד איתור לאוסין) ופירוק החלבונים הוגבר, ולעומת זאת בקבוצה (3) סינטזת החלבונים בשרירים עלתה משמעותית והפירוק ירד משמעותית.

לכן, אני עדיין חושב שיש יתרון בצריכת ח.אמינו וגלוקוז בזמן האימון, וכמובן שאחריו בצורה נוזלית וקלה לעיקול.

עוד פעם, חבל על כל השירשורים הללו, כמה שאני נהנה לדבר על ביוכימיה ופיזיולוגיה אנו לא מגיעים לכלום.



גל.

[gal.T]

שכחתי;

Castellino P, Luzi L, Simonson DC, Haymond M, DeFronzo RA.
Division of Endocrinology/Diabetes, Yale University School of Medicine, New Haven, Connecticut 06510.
1987 Dec;80(6):1784-93.


Effect of insulin and plasma amino acid concentrations on leucine metabolism in man. Role of substrate availability on estimates of whole body protein synthesis.
We examined the effect of insulin and plasma amino acid concentrations on leucine kinetics in 15 healthy volunteers (age 22 +/- 2 yr) using the euglycemic insulin clamp technique and an infusion of [1-14C]leucine. Four different experimental conditions were examined: (a) study one, high insulin with reduced plasma amino acid concentrations; ( study two, high insulin with maintenance of basal plasma amino acid concentrations; © study three, high insulin with elevated plasma amino acid concentrations; and (d) study four, basal insulin with elevated plasma amino acid concentrations. Data were analyzed using both the plasma leucine and alpha-ketoisocaproate (the alpha-ketoacid of leucine) specific activities. In study one total leucine flux, leucine oxidation, and nonoxidative leucine disposal (an index of whole body protein synthesis) all decreased (P less than 0.01) regardless of the isotope model utilized. In study two leucine flux did not change, while leucine oxidation increased (P less than 0.01) and nonoxidative leucine disposal was maintained at the basal rate; endogenous leucine flux (an index of whole body protein degradation) decreased (P less than 0.01). In study three total leucine flux, leucine oxidation, and nonoxidative leucine disposal all increased significantly (P less than 0.01). In study four total leucine flux, leucine oxidation, and nonoxidative leucine disposal all increased (P less than 0.001), while endogenous leucine flux decreased (P less than 0.001). We conclude that: (a) hyperinsulinemia alone decreases plasma leucine concentration and inhibits endogenous leucine flux (protein breakdown), leucine oxidation, and nonoxidative leucine disposal (protein synthesis); ( hyperaminoacidemia, whether in combination with hyperinsulinemia or with maintained basal insulin levels decreases endogenous leucine flux and stimulates both leucine oxidation and nonoxidative leucine disposal.

[OMRI-TURBO]

פורסם במקור על ידי gal.T

עמרי, כל הכבוד על הנחישות והידע שאתה לומד עכשיו, אתה אומר דברים נכונים, רק אתה מפספס כמה דברים.


נכון, אימון הוא פעילות קטבולית, אלא אם כן נזריק לעצמנו כמות סוכר בלתי רציונלית, הגוף עדיין יפרק ולא יעבור למצב של בניה. לכן, רמות הגלוקוז המדוברות לא יהיו אנאבוליות, לא יבנו שום דבר (לא בצורה משמעותית כמו שקיד אומר), אלא רק ימנעו מהגוף לפרק גליקוגן. בשום מקום לא אמרתי שהמטרה שלי היא סינטזה במהלך האימון, גם כאשר הדבר יכול להתרחש והוא בוודאי שלא יזיק.
אתה צריך לשים את התמונה בפרופורציות, הגוף מבצע פירוק ובנייה בשוטף במהלך היום, אתה חייב שיהיה לך חומצות אמינו וגלוקוז בדם ברמה כלשהיא המהלך האימון, לכן אתה אוכל ארוחה 90-120 דקות לפני. בצורה הזאת, אנו נאכל את הארוחה 180 דקות לפני (שתזרים במהלך האימון רכיבים לדם) ונכניס ארוחה נוזלית במהלך האימון, איני חושב שתהליכי הבנייה יהפכו לדומיננטיים במהלך האימון, אך בצורה הזאת אנו פשוט משנים את המאזן לטובתם.
שמע עומרי, עזוב מה יקרה\לא יקרה, העניין הוא שנזק לא יכול להגרם מכך. אני ועוד רבים מסביב לכדור שותים דקסטרוז וח.אמינו בזמן האימון כבר זמן רב, עד היום, אני לא שמעתי או נתקלתי בטענות נגד הנושא.
חבל סתם לשבור את הראש על זה.


המטרה באימון היא לא פירוק, הגוף לא חייב לפרק כדי לקבל אנרגיה. דיברנו על כך מספיק בעבר..., זה נכון שהגוף לא יפרק גליקוגן (גליקוגנסיס) כאשר הוא מקבל גלוקוז (אולי בכמות קטנה), אך שירפת שומן (ליפוליזיס) אכן תתבצע במקביל, כך נבדק במחקרים על משקה בזמן האימון.
אינסולין הוא אנטגוניסט לגלוקוגון, זה נכון, אנטגוניסט = מבצע פעולה הפוכה. אך אני נתקלתי בהרבה מקרים ומחקרים על שהשניים מתקיימים ביחד, כמו במצב של hyperaminoacidemia וhyperinsulinemia בצריכה גבוהה של פחמימות וחלבונים ביחד.


נכון, השרירים יהפכו למקור אנרגיה חילופי (בנוסף לשומן) כאשר מאגרי הגליקוגן ריקים. לכן, באימון אנאירובי ממוצע לא יתרחש פירוק עיקרי של חלבונים למטרת אנרגיה.
כל הנושא כאן לא דן בפרופורציות כאלו, כל העניין הוא למקסם את המאזן החנרתי החיובי, על ידי מניעה מירבית של פירוק והתמקדות בבנייה.

בגדול...
נזק לא יגרם, הנושא רק יעזור להכניס יותר קלוריות בזמנים הכי נוחים וכמובן יש את היתרונות שאנו מדברים עליהם כל היום.

אנו מדברים ומדברים כלכך הרבה על פחמימות, כאשר אנו שוכחים שללא חומצות אמינו ברמות סבירות בדם, היפראינסולינמיה לבדה תהיה קטבולית.
יש על כך הרבה מחקרים, בזמן האימון אנו רוצים שיהיו לנו חומצות אמינו ביחד עם גלוקוז בדם.
הנה מחקר אחד בנושא;
בעצם לקחו כאן 4 קבוצות, כאשר (1) רמות אינסולין גבוהות עם רמות נמוכות של ח.אמינו בדם, (2) רמות אינסולין גבוהות עם רמות בסיסיות של אמינו בפלסמה, (3) היפראינסולינמיה והיפראמינואסידמיה, ו(4) רמות גבוהות של חומצות אמינו ובסיסיות של אינסולין.
התוצאות הראו שבקבוצה (1) סינטזת החלבונים בשרירי השלד ירדה (על ידי מדד איתור לאוסין) ופירוק החלבונים הוגבר, ולעומת זאת בקבוצה (3) סינטזת החלבונים בשרירים עלתה משמעותית והפירוק ירד משמעותית.

לכן, אני עדיין חושב שיש יתרון בצריכת ח.אמינו וגלוקוז בזמן האימון, וכמובן שאחריו בצורה נוזלית וקלה לעיקול.

עוד פעם, חבל על כל השירשורים הללו, כמה שאני נהנה לדבר על ביוכימיה ופיזיולוגיה אנו לא מגיעים לכלום.



גל.

גל אנחנו יכולים לדון בזה עוד ימים רבים בעקרון העמדה שלך זה לשתות באמצע האימון מה שנוגד כל תזונאי קליני/תזונאי ספורט. הדעה "שלי" זה דעה שרכשתי מלימודים ע"י אנשי מקצוע כבר אמרתי מאמרים יש הרבה וכל מאמר אומר משהו אחר וכל אחד יכול לכתוב מאמר.. החוכמה היא לדעת ממי ללמוד אני מציע שתדבר עם תזונאים קלינים והם יבהירו לך את העניין ,תתפלא בתואר ראשון לתזונה קלינית לומדית שנה שלמה רק כימיה-ביולוגיה-פיזיקה.. את הסטאג' אחרי ה-4 שנים לימודים עושים בבית חולים עם רופאים ומטפלים באנשים עם מחלות ששם כל "שטות" לא במקום יכולה להרוג..חלק מהמטופלים הם חולי סכרת גם.
מה שאני מנסה להגיד לך זה שאל תקשיב לי אם אתה לא רוצה תדבר עם תזונאיים קלינים אמיתיים חוץ מלקורא באינטרנט סה"כ בן אדם לא יכול להיות מקצועי מרק לקורא חומר באינטרנט.

בכל אופן אני לא מסכים עם המורה שלי לחשבון הוא אומר לי ש-1+1 זה 2 , הוא שקרן! לפי דעתי זה 3.. אבל אני מאמין לו.

הודעה הבאה גל, קשורה לנושא 10" המיתוסים" הנושא זה קשור לפוסט של השייקים שפתחתי בזמנו(נעוץ)

[gal.T]

גל אנחנו יכולים לדון בזה עוד ימים רבים בעקרון העמדה שלך זה לשתות באמצע האימון מה שנוגד כל תזונאי קליני/תזונאי ספורט

שלא מכירים את המחקרים?, כן!...
עמדה שלי?, לא..., זה פשוט מה שאני מכיר ממחקרים של תזונאים קליניים מרחבי העולם.
אני רוצה שתתדפיס את השירשורים שלנו ותראה אותם ליאיר להב, אני בספק אם הוא יגיד שזה יכול להזיק. תדפיס לו מחקר שנעשה על משקה בזמן אימון ועל יתרונותיו ונראה אם הוא יגיד שתתרחש כאן היפוגליקמיה. נו באמת, זה קל להסתתר מאחורי וינגייט, אם אתה רוצה להכריז שהם חושבים אחרת תציג בפניהם את כל העובדות.
באמת, אתה לא יודע שוינגייט מיושנים, אתה לא זוכר את התזונאית שקרלוס התווכח איתה, אתה לא מודע לתפיסה בארץ?.חבר שלי מהמכון, לא שותה אבקות חלבון מפני שרופא אמר לו שזה יכול להעמיס לו על הכליות, בגלל שהוא מגיע הביתה ואוכל ארוחה מוצקה ישר. אנחנו מודעים טוב מאוד לכל זה.

מה שאני מנסה להגיד לך זה שאל תקשיב לי אם אתה לא רוצה תדבר עם תזונאיים קלינים אמיתיים חוץ מלקורא באינטרנט סה"כ בן אדם לא יכול להיות מקצועי מרק לקורא חומר באינטרנט.

זה לא שאני המצאתי "שיטה", שאני צריך לברר עם תזונאים קליניים ולבצע מחקרים. הכל כבר נעשה, אני רק מסביר למה...
כשיגיע הזמן לתואר, הוא יבוא. בינתיים קריאה של ספרים ומחקרים לא כלכך מטעה לטעמי.

הודעה הבאה גל, קשורה לנושא 10" המיתוסים" הנושא זה קשור לפוסט של השייקים שפתחתי בזמנו(נעוץ)

הגבתי למה שכתבת לי, להבא נעבור לפוסט המתאים.

לגבי המיתוסים של T-NATION, אני לא חושב שיש שם חידושים שאנו צריכים לאמץ, אני כתבתי את דעתי בכל סעיף.



גל.

[HammeR3000]

ללא זלזול בכתבה אך זה ניראה לי שטות פשוטה....
הדברים שנכתבו רובם פשוט שוברים תוצאות של מחקרים שנערכו!
ובאים להראות את ההפך המוחלט לגמרי מכמה דברים שנרשמו!

[OMRI-TURBO]

פורסם במקור על ידי gal.T

נאכל את הארוחה 180 דקות לפני (שתזרים במהלך האימון רכיבים לדם) ונכניס ארוחה נוזלית במהלך האימון, איני חושב שתהליכי הבנייה יהפכו לדומיננטיים במהלך האימון, אך בצורה הזאת אנו פשוט משנים את המאזן לטובתם.







גל.

גל הבעיה היא שכל היסוד שלך מהתחלה מוטעה.. הגוף לא יבנה שום שרירים במהלך אימון! אימון זה מצב סטרס,מצב של פירוק, מצב שבו לא יתרחשו תהליכי בניה בגוף! ובטח שלא באימון עצים,
מה שאנחנו כן רוצים לעשות זה לשלוט ברמת הקורטיזול במשך 23 שעות היום הנוספות, לעשות וויסות לטובת ההורמונים האנבולים זאת אומרת לאפשר לקורטיזול לעשות את שלו לזמן מוגבל להשתדל לצממצם את משך האימון שלא יעבור את השעה ולדאוג במשך כל היום לחומצות אמינו וגלוקוז,דגש על ארוחה של לפני אימון וארוחה של אחרי אימון.
צירפתי קטע קריאה שתבין קצת למה פעילות הקורטיזול חשובה לנו באימון עד כמה שאנחנו שונאים את ההורמון הזה.בקטע המודגש רשום בדיוק למה לא לעצור/לנסות לעצור את פעילות הקורטיזול בזמן אימון סטרס




בקשר ליתר העניין אני אסכם בכמה מילים לכל נושא מדעי שתמצא יש 100 מחקרים שכל אחד מראה תוצאה אחרת זה עובדה.אני יכול למצוא מחקר שעמידה על הראש פעם ביום משפרת לך את תהליכי החשיבה במשך כל היום אז מה?
אתה בוחר להגיד שאין בעלי מקצוע שיודעים את העבודה שלהם ? סבבה אתה יכול לחשוב ככה, אבל בשביל לטעון את זה אתה צריך שפה משותפת והסמכה מקצועית זאת אומרת ללמוד 4 שנים תזונה קלינית,וללמוד כימיה וביולוגיה תואר 1, עד אז אתה והם לא יכולים לדבר באותה שפה.
אל תעלב ממני אתה יודע שאני חושב שאתה תותח אבל יש לקחת דברים בפרופורציות, בן אדם שקורא מאמרים באיטנרנט על רופאה למשל לא היית סומך עליו שיהיה הרופא שלך נכון? אותו דבר פה גלוש.
אני לא אתווכח איתך אתה חושב שאתה תבנה שרירים בבזמן האימון האינטסיבי בגלל ששתית סוכר ענבים סבבה אחי, במילא הנזק לטובה/לרעה שתעשה לא דרמטי במיוחד הגוף תמיד יעבוד איך שהוא יודע ואיך שהוא רוצה למרות המניפולציות שאתה חושב שאתה עושה לו.
בזה סיימתי להגיב בנושא הספציפי הזה, אם יש עוד דברים שקשורים למאמר של המיתוסים אני אגיב.
שבת שלום חברה

[gal.T]

אני אגיב בשרשור המתאים.

[NIRAN]

חברה מה נסגר עם קריאטין וסוכר ענבים??? צריך לצרוך איתו סוכר או לא?