לאור המצב הקשה של עולם תכניות האימון בישראל

[shraga]

החלטתי להאיר את עיניהם של חלק מהמתאמנים המתחילים-מעט מנוסים, שבוחרים להתאמן לפי תכניות אימון בעלות אותו עיקרון כה נפוץ, אותו עיקרון שאינו מתאים לקהל היעד הנרחב שבו הוא פועל כרגע.
במילים פשוטות- התכנית הנפוצה לגדילה והתחזקות, המפוצלת לשניים (ab) ודוגלת במס' סטים של כ-9-12 לשריר קטן וכ-6-8 לשריר גדול אינה מתאימה לכל אחד, ולמרות שימושה הנרחב והשרשתה ב"תרבות האימונים" אין אני מוצא סיבות למדוע היא נפוצה מלכתחילה מלבד לטבע האנושי והאפקט הפסיכולוגי.

הגוף האנושי מגיב לגירויים. הוא "יודע" מתי עליו לתחזק את עצמו ואת מע' התנועה על מנת לשפר את מנגנון ההשרדות שלו ולהיות "מוכן למתקפה הבאה".
הבעיה היא שהגוף עדיין רגיש ביותר. הוא ידע לזהות גירוי נרחב של סיבי השריר, אך בו בעת גירוי גדול מדי עלול לשבש את המע' ולגרום למעין עומס, שבסופו של דבר יוביל לאימון יתר. במצב כזה הגוף לא יצליח להתגבר על הנזק שנגרם לשריר, ופיצוי הסף יאחר לבוא.

איך זה מתקשר?
העומס המופעל על השריר והפיצוי על כך תלוי בגודל השריר, בתדירות הגירוי (ומכאן ההתאוששות) וכו'. בעת ש"שריר קטן" יקבל גירוי גדול מדי, הוא כמובן ימנע מלהתפתח. הגירוי הנוסף שהוא מקבל מתרגילים מורכבים (רב-מפרקיים) יוסיף חטא על פשע ואף יגרע מהתפתחות "השריר הגדול"! בסופו של דבר, ההשקעה היתרה והמאמץ הנוסף ירד לטמיון ואף יגרע מהתקדמות המתאמן.

אחרי כל ה"חפירות" וה"מריחות", נאמר כי בסופו של דבר השקענו יותר- קיבלנו פחות. למרות שציפינו, מבחינה הגיונית ביותר אגב, שבעקבות 20 הסטים שהוענקו לבייספס בשבוע נגדל יותר, בסופו של דבר הוא לא יגדל??!! האם מוסיקאי המתאמן 3 שעות ביום על אותה המנגינה לא יבצע אותה באופן מושלם בסופו של דבר?
המסקנה המתקבלת היא כי יש להפריד את ההגיון הבריא המלווה אותנו ביומיום מהעקרונות עליהם פועל הגוף. לפענים המשפט less is more נראה נכון מתמיד.

הרבה פעמים הגיעו אליי לקוחות שעבדו במשך כל תקופת אימוניהם המוקדמות בתכניות הנפוצות. הם אכן התקדמו עם התכניות, אך גופו מתאמן מתחיל עדיין לא הסתגל לאימונים, וסביר להניח שבתקופה הזו יתקדם מכל תכנית שאינה חסרת הגיון לחלוטין. במקום להיות כשאר המאמנים, לספק להם תכנית שגויה, אך כזו ש"נראית טוב" (מס' סטים גדול לבייספס), הייתי נאמן לעקרונותיי וסיפקתי להם תכנית טובה ונכונה להם, כמתחילים (דוגמאות בהמשך). אכן חלק מהלקוחות נטשו אותי לטובת תכניות נוצצות אחרות, אך אלו שנשארו והאמינו, חוו את השיפור על בשרם. נכון לעכשיו, אני מסוגן לאמר בבטחון- התכניות שסיפקתי אני התעלו על אלו הקודמות.

אז למרות שאנו מרישים נפלא לאחר שכתשנו את הטרייספס וקיבלנו פאמפ של החיים, ונכון שג'יי קאטלר נותן 40 סטים לסיב התחתון בפינה של הדלתויד הקדמית, הרי שאם כולנו בני אדם פשוטים וממוצעים הרי שיש ללכת נגד ההיגיון.

אז מה אנחנו עושים? איך בונים תכנית ללא רוטאציה מדיאלית של הבוהן בכבל? מתבססים על התרגילים המרכזיים המורכבים, שמגרים את הגוף בצורה הטובה ביותר ומאפשרים גדילה והתפתחות.

תדירות של 3 פעמים בשבוע, חלוקה ל-full body או ab ןהשענות על תרגילים מרכזיים.

דוגמה:

תכנית ab (שכולנו אוהבים) בסגנון דחיקה/פשיטה:
סקוואט 5 סטים
לחיצת חזה 5 סטים
לחיצת כתפיים 3 סטים

דדליפט 5 סטים
חתירה בכפיפה 5 סטים
מתח 3 סטים


תכנית full body:
סקוואט 3 סטים
דדליפט 3 סטים
לחיצת חזה 3 סטים
חתירה בכפיפה 3 סטים
לחיצת כתפיים 1-2 סטים
מתח 1-2 סטים


מקווה שמתאמנים מתחילים יראו וישכילו.
לילה טוב.