|
|||||||
| פיתוח גוף תחרותי בפורום זה יהיו שיחות על תחרויות, אירועים, ומפתחי גוף בארץ ובעולם. |
|
|
הגדרות אשכול | אפשרויות הצגת נושא |
13-07-09, 22:49
|
#1 |
|
חבר ותיק (מועמד לחבר VIP)
תאריך הצטרפות: Mar 2007
הודעות: 9,084
עוסק ב:: מנגן על עצבים בחסד עליון
חדר כושר: נאוטילוס
|
"סיזיפיות " מאמר בלעדי לפורום
 שבת בבוקר יום יפה,אמא שותה המון קפה,אבא קורא המון עיתון,ואני במכון עוד שניה מקיא אחרי סט של דדליפט ש"קצת" נסחפתי בו. בזמן שאני נלחם בגל השיבולת שועל וביצים שמנסה לפלס דרכו במעלה הגרון שלי במדרף אחר חופש עולה בראשי כרגיל השאלה "למה?"...למה כל פעם לעבור את זה? למה ללכת עם הראש בקיר? בשביל מה ? עוד קילו? פחות קילו? עוד פס פה ועוד וריד שם ? לא עדיף לפרוש למטקות? גם בדיוק עידן קנה TOP SPIN לWII.התשובה כמובן היא לא מהדהד ונחרץ.למה הלא הזה כל כך נחרץ? כי כשאני מרים ראש מהריצפה ומסתכל במראה אני יכול להיות גאה בעצמי,אני יכול לחייך בהבנה שזה לא לחינם ושזה לא עבודה סיזיפית ומיותרת,אני מסתכל על המראה ואני רואה בעייני רוחי עומד לידי אותו ילד בן 16 שמחפש מה לעשות עם העובדה שהוא נראה כאילו הוא העביר את הקיץ בדאכו ואני מבין איזו דרך ארוכה עברתי.   בתמונות למעלה מתואר השינוי שעברתי,והוא מתאר הרבה יותר משינוי פיזי,זה מתאר שינוי מוחלט בהלך הרוח שלי ולאורך התהליך ההוא הבנתי שכל אספקט ואספקט בחיים שלי הוא נטו בידיים שלי ,כי כמו ששיניתי את הגוף שלי אני יכול לשנות את שאר החיים שלי.אני מסתכל על התמונות האלו ואני גאה בתהליך שעברתי כי רק אני יודע כמה דם יזע ודמעות הושקע בין שתי התמונות האלו,אני מסתכל על התמונות האלו ומחייך כי הגעתי מנקודה א' לנקודה ב' לא כי אני עילוי גנטי ולא כי הגעתי לשם בדרך קסם,המסע מא' לב' היה כרוך בשעות על גבי שעות באימונים ועל ההליכון ,בימים אין ספור שהייתי קם שעה מוקדם יותר ממה שאני צריך כדי להכין את אוכל לכל היום לבית הספר ומאוחר יותר לבסיס. אדם שקורא את זה מהצד עלול לחשוב שאני חולה בשיגעון גדלות ובטוח אומר לעצמו "למה בשם אלוהים הוא נותן את עצמו כדוגמא? הוא סתם ממוצע" וזאת בדיוק הנקודה. אני נותן את עצמי כדוגמא בדיוק בגלל שאני ממוצע וזה אומר שלנקודה שאני נמצא בה (ממוצעת ככל שתהיה) כל אחד שרוצה להגיע אליה יכול להגיע אליה,עבדתי קשה כמו כולם,ירקתי דם כמו כולם,ואם אני הממוצע עשיתי את המסע מא' לב' אז כולם יכולים. זה לא דורש יותר מדי,זה דורש רק את היכולת להקריב,בפיתוח גוף אף אחד לא מקריב את בנו הבכור בשביל הספורט,אבל זה אוסף של הקרבות קטנות שיוצרות תמונה אחת גדולה של חתירה למצויינות. בסופו של יום נשאלות רק שתי שאלות ,מה אתם מוכנים להקריב ? ועד כמה חשוב לכם המסע מהא' שלכם לב' שלכם?
__________________
 לפניות ,מענות ,טענות ובקשות ...לחץ כאן מאמן חדר כושר מוסמך מטעם קמפוס "שיאים" אוניברסיטת ת"א |
|
|
תצוגה בשכבות