"באתי לעבוד" מאמר בלעדי לפורום...

arbel2 · 12-10-08, 01:38

באתי לעבוד
מאת ארבל צפרירי

ריכוז הופך את העולם להרבה יותר פשוט,מכל הכאוס שסובב אותך בחוץ נשאר שילוש קדוש אחד, אתה, נגן MP3, ומוט אחד עמוס ברזל.מלבד לזה העולם כולו בפאוזה.זאת הסיבה שהפסקתי להתאמן עם שותף אימונים,בגלל שחיפשתי את הפאוזה הזאת.
אני לא רוצה לשמוע בין סטים שחברה שלך עזבה אותך ,אני לא רוצה לשמוע כמה הבוס שלך בעבודה מרגיז ,אני לא פה בשביל להיות הפסיכולוג שלך ,פה אני בשביל לתת עבודה וללכת,אם אתה רוצה לקשקש ? בשביל זה אלוהים(או איזה סיני כלשהו) המציא את הפלאפון.במכון על אני MUTE ,הכי הרבה שתשמעו ממני זה אותי מדקלם לעצמי איזה פזמון ממה שאני לא שומע באותו רגע בMP3 ,וככה זה צריך להיות .

לעולם אני לא אבין את אלו שמגיעים למכון ומתנהגים כאילו מדובר במועדון פנויים פנויות,במקום לתת אימון וללכת (שבשביל זה הם משלמים כסף אם הם שכחו ) הם עסוקים בלנהל דיונים מעמיקים על האם הציצי של הבחורה על ההליכון אמיתי או לא,ולציין כמובן מה היו מעוללים לה שכן הם כולם אחד אחד אשפי זיונים וכוכבי פורנו בפוטנציה ,התנהגות הזאת היא טבע אנושי ,שכולנו חוטאים בו ,אבל למה דווקא במקום היחידי שאתם באמת באים כדי לתת מעצמכם בשבילכם אתם עדיין מתעסקים בזוטות והבלים ?
אני לא ככה ,וככה גם לא אף אחד אחר שרציני בתחום ,בשביל כוסיות יש את חוף הים והאינטרנט ,ובשביל לקשקש עם חברים אני צריך רק לרדת לשכונה למטה ,פה זה לא אמור להיות ככה ,פה באים לעבוד.

בנימה קצת אחרת,מאחר ויום הכיפורים מאחורינו ,כולנו צריכים להתנצל על משהו ,אז גם תורי הגיע להתנצל ,אני מתנצל בפני הסובבים אותי שאני מרוכז ואובססיבי,אני מתנצל בפני כל מי שבא לפעמים מקום שני אחרי המשחק הבלתי נגמר הזה עם הברזל ,אני מתנצל בפני עצמי שאני לא דובק תמיד במה שאני מטיף ועל זה שאני מוותר לעצמי לפעמים במקום לסחוב עוד קצת דרך קושי ,אני מתנצל על הרבה דברים ,אבל לא מתחרט על כלום ,כי כל ההחלטות והמעשים שקיבלתי ולקחתי ,הם אמצעים למטרה ,והמטרה שלי מקדשת את כל האמצעים.

מתנצל ולא מתחרט,בטח ובטח שלא משתנה ,יש לי את המטרות שלי ובשבילם צריך להקריב ובעיקר לעבוד קשה.אתם מסוגלים לעבוד בשביל המטרות שלכם ?

12-10-08, 01:38	#1
arbel2 חבר ותיק (מועמד לחבר VIP) תאריך הצטרפות: Mar 2007 צפה באלבומי התמונות של arbel2 הודעות: 9,084 עוסק ב:: מנגן על עצבים בחסד עליון חדר כושר: נאוטילוס	"באתי לעבוד" מאמר בלעדי לפורום... באתי לעבוד מאת ארבל צפרירי ריכוז הופך את העולם להרבה יותר פשוט,מכל הכאוס שסובב אותך בחוץ נשאר שילוש קדוש אחד, אתה, נגן MP3, ומוט אחד עמוס ברזל.מלבד לזה העולם כולו בפאוזה.זאת הסיבה שהפסקתי להתאמן עם שותף אימונים,בגלל שחיפשתי את הפאוזה הזאת. אני לא רוצה לשמוע בין סטים שחברה שלך עזבה אותך ,אני לא רוצה לשמוע כמה הבוס שלך בעבודה מרגיז ,אני לא פה בשביל להיות הפסיכולוג שלך ,פה אני בשביל לתת עבודה וללכת,אם אתה רוצה לקשקש ? בשביל זה אלוהים(או איזה סיני כלשהו) המציא את הפלאפון.במכון על אני MUTE ,הכי הרבה שתשמעו ממני זה אותי מדקלם לעצמי איזה פזמון ממה שאני לא שומע באותו רגע בMP3 ,וככה זה צריך להיות . לעולם אני לא אבין את אלו שמגיעים למכון ומתנהגים כאילו מדובר במועדון פנויים פנויות,במקום לתת אימון וללכת (שבשביל זה הם משלמים כסף אם הם שכחו ) הם עסוקים בלנהל דיונים מעמיקים על האם הציצי של הבחורה על ההליכון אמיתי או לא,ולציין כמובן מה היו מעוללים לה שכן הם כולם אחד אחד אשפי זיונים וכוכבי פורנו בפוטנציה ,התנהגות הזאת היא טבע אנושי ,שכולנו חוטאים בו ,אבל למה דווקא במקום היחידי שאתם באמת באים כדי לתת מעצמכם בשבילכם אתם עדיין מתעסקים בזוטות והבלים ? אני לא ככה ,וככה גם לא אף אחד אחר שרציני בתחום ,בשביל כוסיות יש את חוף הים והאינטרנט ,ובשביל לקשקש עם חברים אני צריך רק לרדת לשכונה למטה ,פה זה לא אמור להיות ככה ,פה באים לעבוד. בנימה קצת אחרת,מאחר ויום הכיפורים מאחורינו ,כולנו צריכים להתנצל על משהו ,אז גם תורי הגיע להתנצל ,אני מתנצל בפני הסובבים אותי שאני מרוכז ואובססיבי,אני מתנצל בפני כל מי שבא לפעמים מקום שני אחרי המשחק הבלתי נגמר הזה עם הברזל ,אני מתנצל בפני עצמי שאני לא דובק תמיד במה שאני מטיף ועל זה שאני מוותר לעצמי לפעמים במקום לסחוב עוד קצת דרך קושי ,אני מתנצל על הרבה דברים ,אבל לא מתחרט על כלום ,כי כל ההחלטות והמעשים שקיבלתי ולקחתי ,הם אמצעים למטרה ,והמטרה שלי מקדשת את כל האמצעים. מתנצל ולא מתחרט,בטח ובטח שלא משתנה ,יש לי את המטרות שלי ובשבילם צריך להקריב ובעיקר לעבוד קשה.אתם מסוגלים לעבוד בשביל המטרות שלכם ? __________________ לפניות ,מענות ,טענות ובקשות ...לחץ כאן מאמן חדר כושר מוסמך מטעם קמפוס "שיאים" אוניברסיטת ת"א