חלב פרה - גורם ישיר לבריחת סידן - דעתכם.

[P-a-n-1-c]

האמת שהמאמר הזה [שיש לו די הרבה רנפרנטים] דוגל מאוד בתזונה טבעונית וכל השיט הזה [סויה, טופו וכו']. אבל עדיין יש לו די הרבה ביסוסים ומחקרים.

בריחת סידן -אילו מלים מפחידות !- היא מחלה של העולם המערבי, העולם שמוצרי חלב פרה תופסים חלק נכבד מהמקרר שלו. היא נדירה יותר במזרח ובארצות אפריקה, שם חלב פרה אינו מוכר. אם קצב העליה של שכיחות ''''מחלה'''' זו ימשיך בארצות המערב, תוך 20 שנה מספר האנשים עם פרק ירך שבור יעלה ב 100%. אלו נתונים מאנגליה, וממצאים קשים יותר מדווחים מפינלנד.
שכיחות השברים ביפניות ביפן נמוכה פי 2.5 מאשר באמריקיות. יפנית שחיה בארה''''ב ותאכל כמו האמריקאית, תשבר כמוה. ואם חשבתם שהיפנית ביפן אוכלת יותר סידן מאשר אנשי המערב, טעיתם. היא אוכלת ביום 400-500 מ''''ג סידן בלבד, ומקורו בעיקר בסויה
ובדגי ים. לא זו בלבד שהיפנית ''''נשברת'''' פחות, גם התמותה שלה בעיקבות השבר נמוכה פי 10 מאשר האמריקאית. נציין גם כי תוחלת החיים שלה היא הגבוהה ביותר בעולם.
נשות שבט הבנטו, בדרום אפריקה, הצורכות ליום רק 400 מ''''ג סידן ממש מהטבע -ולא מהפרה !-, אינן סובלות מבריחת סידן. והן, בצעירותן, ילדו כ 10 ילדים והניקו כל ילד כ 10 חודשים.
אז למה לא ברח להן הסידן ?
אז איך נסביר את העובדות על סמך הנתונים?
דווקא אוכלוסיות הצורכות חלב פרה ומוצריו, שמספרים לנו על עושרו בסידן, סובלת מעצמות מדולדלות סידן ומעליה מתמדת בשכיחות השברים. האם כדי לשפר מבנה העצם נחוצות גבינות מעושרות בסידן, יוגורטים עתירי בריאות, מסטיקים עם סידן, כדורי סידן, FOSALAN, וויטמינים למיניהם, והורמונים לכל אשה שביקרה אצל גניקולוג?
התשובה היא כן אם מאמינים לפירסומות. התשובה היא כן אם מאמינים בידיעות שבידי הרופא והתזונאית של היום, כי מחר הם עשויים לחשוב אחרת. התשובה היא כן אם לא מאמינים בתבונת הטבע, שברא את האדם, את הדינוזאורים, את הפיל, הגירף, ההיפופוטם והצב. גם לאחרונים כמות הסידן בעצם ודאי יורדת עם הגיל, כמו גם מהירות הדהירה או הזחילה או חדות הראיה.
אבל שהסידן יברח?
ומה בכלל אוכלות החיות הנ''''ל? מה אוכלת הפרה הטבעית כל כך ברפת? מוצרי חלב להעשרת מאגרי סידן לעת זיקנה? הן בסך הכל צמודות להוראות התזונה שקיבל פעם האדם,ורשומות בספר בראשית פרק א:29.
''''ויאמר אלוהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה''''. ובעברית של היום-תזונה טבעונית כמעט.
יהיו ביניכם שיצחקו, אבל החיות בטבע לא סובלות מסוכרת, לחץ דם, מחלות לב או סרטן.
לעומתן, חיות הבית שלנו, האוכלות את האוכל שהאדם יוצר, סובלות מהרבה מחלות שאינן סתם זיהומים, אלא מחלות ניווניות, כולל סרטן, ויוצרות הכנסה קבועה לוטרינרים רבים.
ועכשיו לעובדות.
העצם בנויה, אם עושים חלוקה פשטנית, מהחלק החי ומהמשקעים המינרלים, בדומה לברזל ולמלט, המרכיבים את שלד בתינו. היחסים בין המרכיבים, ולא כמות מרכיב אחד, קובעים את יכולת השלד לעמוד בפני השברים.
כך שהזעקה ''''חסר סידן'''', ''''הסידן בורח'''' היא דרך פירסומית נבונה להדאיג את הציבור בישראל ובעולם המערבי על מנת שימלא את המקרר ב''''סידן מן הטבע'''', קרי מוצרי חלב פרה, שבודאי אינו בא מהטבע אלא מעטיני פרה. הפרה ברפת רחוקה מאד ממרחבי הטבע ומהשדות הירוקים, שאבות אבותיה הכירו.
בסקר פרוספקטיבי שהחל ב- 1980 ופורסם ב- 1997, ועקב אחרי כ- 78,000 נשים בגיל 34-59, נמצא כי רבוי מוצרי חלב ותוספות סידן לא היוו כל הגנה מפני שברים. כמות השברים בעצם הירך באלו שצרכו חלב היתה גבוהה פי 1.45 מאשר בנשים שלא ''''נזקקו נואשות'''' למוצרי חלב.
חיות המעבדה הן המודל היחיד שיכול לתת הערכה על השפעת התזונה על מצב העצם. בחולדות עם בריחת סידן -אחרי כריתת שחלות- מתן חלב סויה מעלה את ספיגת הסידן במערכת העיכול, מעלה את כמות המינרלים בעצם וגם את החוזק המכני של העצם.
חלב סויה, בנות. כמה זה פשוט.
בסקר אפידמיולוגי של נשים עם ''''חסר עצם'''' ונשים ''''בריאות'''' שבדק צריכת מוצרי חלב ותוספי סידן עד 30 שנה קודם הסקר, לא נמצאו הבדלי צריכה בין שתי הקבוצות.
המסקנה היא שהישועה לשברים בקשישים אינה טמונה בחלב פרה.
לשמונה גברים בריאים הוסיפו לדיאטה הרגילה -שכללה 700 מ''''ג סידן- עוד 900 מ''''ג סידן בצורת חלב פרה וסידן בכדורים. המסקנה בתום חודשיים: התוספות לא תרמו סידן לגוף, כנראה בגלל דיכוי ספיגת הסידן במעי וירידת הספיגה החוזרת בכליות.
מסקנה: הגוף יודע להסתדר לא רע עם מה שיש לו.
בחולות אוסטיאופורוטיות מתן דיאטה עשירת חלבון הגבירה את אובדן הסידן בשתן, הקטינה את ספיגתו במעי ויצרה מאזן סידן שלילי!!!
כאשר החליפו את החלבון בדיאטה הרגילה, שעיקרו מאכלי חלב ובשר בדיאטה שוות חלבון ממקור צמחי, ירדה הפרשת הסידן בשתן מ 150 מ''''ג ביום ל 103 מ''''ג.
בחשבון פשוט ניתן לחסוך בשינוי דיאטטי זה כ- 50 מ''''ג ליום או גרם וחצי לחודש, תבינו כמה יכולנו לחסוך במשך 50, 60 שנה, אם לא היינו נוגעים בחלבון מן החי -מוצרי חלב ובבשר.
ממצאים דומים פורסמו גם ביפן על הקשר הישיר בין אובדן סידן בשתן לבין ריבוי חלבון מן החי. קרוב לודאי שאובדן הסידן נובע מריבוי חומצות אמינו המכילות סולפטים, המעלות את חומציות הדם, מצב המחייב הוצאת סידן מהעצם לשמירת מאזן חומצי-בסיסי.
בזמן צריכת חלבון מן הצומח אין אובדן סידן דומה.
בחולדות, שניזונו מחלבון חלב פרה בכמות נמוכה וגבוהה, הושתלה תחת העור עצם ממנה הוצא הסידן . כעבור 3 שבועות נמצאה הופעת סידן בעצם המושתלת רק בחולדות שקיבלו דיאטה דלת חלבון. בחיות שאכלו הרבה חלבון היה יותר סידן בשתן ורמות הסידן בדם היו נמוכות יותר. במאמר נוסף של אותו צוות חוקרים נמצא כי ריבוי חלבון במזון החולדות מוריד את ספיגת הסידן ומגביר את ספיגת הזרחן במעי.
ד"ר מארק מסינה, אחד המומחים הגדולים להיבטים בריאותיים של הסויה, שעבד בנושא סויה וגידולים ממאירים במכון הלאומי של סרטן -–NCI- בארה"ב, מציין כי לא זו בלבד שהסויה מקטינה את אובדן הסידן לעומת חלבון מן החי, יש לה פעילות מעכבת ספיגת עצם, בדומה למתן הורמונים. מלבד זאת הסויה עשירה בסידן, וספיגתו בגוף טובה מאד.
מסקנתו היא שיש לעבור לחלבון מן הצומח כדי לשמור על הסידן.
בכינוס בבריסל 1996, הציגו חוקרי אוניברסיטה מאילינוי את המעקב בשישים ושש נשים בגיל הבלות, שהיו בדיאטה דלת שומן וכולסטרול וקיבלו חלבון סויה. התוצאה היתה שיפור בצפיפות המינרלים בעצם תוך חצי שנה.
פרופ’ סוזן פוטר מצאה כי תוספת חלבון סויה, ועוד יותר אם הוסיפו את הגניסטאין בכמות הגונה, שיפרה באופן ברור את צפיפות העצם של החוליות בעמוד השדרה המותני בנשים קשישות. הרווח הנוסף של הקשישות היה בירידת הכולסטרול בדם, בירידת 8% בכמות הכולסטרול הרע ועלית 4.5% בכולסטרול הטוב. אין ספק שצריכת הסויה למשך שנים רבות, תשמור על העצמות לעת זיקנה.
כן הוא רצונו של רופא הרושם לנשים כדורי סידן. הרופא מאד רוצה שהסידן יקלט בעצמות.
אבל שקיקת הרופא לא בהכרח ידועה לסידן. במתן 1200 מ''''ג סידן או אינבו -חומר סתמי- לאוכלוסית מבוגרים למשך ששה חודשים לא נמצא כל הבדל בתחלופת עצמות, כלומר העצם לא שמה לב שיש כדורי סידן בקיבה. ככל שנרבה באכילת מוצרי חלב, אנחנו אוכלים יותר החלבון, דבר המגביר את אובדן הסידן. נקודה.

רפרנטים:

Am J Public Health 1997;87:992-7--- Feskanich D et al
Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study.
am j clin nutr 1993:58;537-42-----metz ja et al
intake of calcium,phosphorous, and protein, and physical-activity level are related to radial bone mass in young adult women.
am j clin nutr 1993:58;398-406—hu j-f et al
dietary intakes and urinary excretion of calcium and acids:a cross-sectionalstudy of women in china.
Am J Clin Nutr 1998;67:438-44-- Itoh R et al.
Dietary protein intake and urinary excretion of calcium: a cross-sectional study in a healthy Japanese population.
Psychol Rep 1999;85:423-30-- Turner LW et al
Dairy-product intake and hip fracture among older women: issues for health behavior.
Osteoporos Int 1993;3 Suppl 1:10-5-- Kanis JA
The incidence of hip fracture in Europe.
Proc Soc Exp Biol Med 1992;200:149-52 -- Fujita T, Fukase M
Comparison of osteoporosis and calcium intake between Japan and the United States.
J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo) 1994;40:201-11
Evaluation of the effect of soybean milk and soybean milk peptide on bone metabolism in the rat model with ovariectomized osteoporosis.
Omi N, Aoi S, Murata K, Ezawa I
Eur J Clin Nutr 1993;47:617-22-- Stracke H et al
Osteoporosis and bone metabolic parameters in dependence upon calcium intake through milk and milk products.
Am J Clin Nutr 1989;49:527-33-- Lewis NM et al
Calcium supplements and milk: effects on acid-base balance and on retention of calcium, magnesium, and phosphorus.
Am J Public Health 1997;87:992-7-- Feskanich D et al
Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study.
Am J Clin Nutr 1998;67:438-44-- Itoh R et al
Dietary protein intake and urinary excretion of calcium: a cross-sectional study in a healthy Japanese population.
J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo) 1990;36:559-- Funaba M et al
Effects of a high protein diet on bone formation and calcium metabolism in rats.
J Gerontol 1981;36:14-9-- Licata AA et al
Acute effects of dietary protein on calcium metabolism in patients with osteoporosis.

אישית אני לא קונה את זה, נאמר גם כי תזונה מרובה בחלבון גורמת לבריחת סידן
מה דעתכם?