לא מבין מה מלמדים בוינגייט... עוד תופעה

[נעל]

פורסם במקור על ידי hasman90

כמה לך עלה הקורס מדריכים?
אניע כנראה עושה ב25 לאוקטובר ברחובות,שלוחה של ווינגייט
קורס מרוכז זה נקרא של חודשיים ו20 יום
הם רוצים 6.7 אלף..

בערך אותו דבר ימך שמם..

[Max90kg]

פורסם במקור על ידי נעל

אימון אנאירובי כן גורם לדלדול במאגרי הגליקוגן, סט אחד אמור להוריד אותם בסביבות ה15% מכמותם בשריר, משהו כזה.

וקורטיזול הוא הורמון שמופרש במצבי לחץ ובין השאר במהלך אימון..

לא נכון. ישנם 3 מעגלי אנרגיה:
Atp-cp מאמץ עד 10 שניות לערך (מעגל אנרגיה ראשון) - אינו קשור בגליקוגן או חמצן או כל פירוק של מזון.
גליקוליזה אנאירובית (מעגל אנרגיה 2) טוען את ה atp-cp בדרך כלל מספיק עד 2 דקות טוען מולקולות atp ברובו מגלוקוז וגליקוגן
תהליך האירובי (מעגל אנרגיה 3) טוען את ה atp-cp מפחמימות ושומנים (מעט חלבון אך תלוי במצב התזונתי והפיזי של הבן אדם וכמובן במשך הפעילות ובעצימות שלה).

ריקון הגליקוגן מתבצע במעגל השני והשלישי כשהדומיננטי בהם הוא השלישי. באימונים אנאירוביים בדרך כלל מגיעים למעגל הראשון והשני בלבד בגלל שהסטים קצרים ובגלל זה ריקון מאגרי הגליקוגן קטן מאוד יחסית לאימונים אירוביים שמגיעים גם למעגל האנרגיה השלישי.

[הבורר]

פורסם במקור על ידי Max75kg

לא נכון. ישנם 3 מעגלי אנרגיה:
Atp-cp מאמץ עד 10 שניות לערך (מעגל אנרגיה ראשון) - אינו קשור בגליקוגן או חמצן או כל פירוק של מזון.
גליקוליזה אנאירובית (מעגל אנרגיה 2) טוען את ה atp-cp בדרך כלל מספיק עד 2 דקות טוען מולקולות atp ברובו מגלוקוז וגליקוגן
תהליך האירובי (מעגל אנרגיה 3) טוען את ה atp-cp מפחמימות ושומנים (מעט חלבון אך תלוי במצב התזונתי והפיזי של הבן אדם וכמובן במשך הפעילות ובעצימות שלה).

ריקון הגליקוגן מתבצע במעגל השני והשלישי כשהדומיננטי בהם הוא השלישי. באימונים אנאירוביים בדרך כלל מגיעים למעגל הראשון והשני בלבד בגלל שהסטים קצרים ובגלל זה ריקון מאגרי הגליקוגן קטן מאוד יחסית לאימונים אירוביים שמגיעים גם למעגל האנרגיה השלישי.

בחיים לא הייתי מזהה שילד בן 16 כותב כל כך נכון ....כבוד גבר....

[נעל]

פורסם במקור על ידי max75kg

לא נכון. ישנם 3 מעגלי אנרגיה:
Atp-cp מאמץ עד 10 שניות לערך (מעגל אנרגיה ראשון) - אינו קשור בגליקוגן או חמצן או כל פירוק של מזון.
גליקוליזה אנאירובית (מעגל אנרגיה 2) טוען את ה atp-cp בדרך כלל מספיק עד 2 דקות טוען מולקולות atp ברובו מגלוקוז וגליקוגן
תהליך האירובי (מעגל אנרגיה 3) טוען את ה atp-cp מפחמימות ושומנים (מעט חלבון אך תלוי במצב התזונתי והפיזי של הבן אדם וכמובן במשך הפעילות ובעצימות שלה).

ריקון הגליקוגן מתבצע במעגל השני והשלישי כשהדומיננטי בהם הוא השלישי. באימונים אנאירוביים בדרך כלל מגיעים למעגל הראשון והשני בלבד בגלל שהסטים קצרים ובגלל זה ריקון מאגרי הגליקוגן קטן מאוד יחסית לאימונים אירוביים שמגיעים גם למעגל האנרגיה השלישי.

אתה לא מלמד אותי, לימדו אותי על מעגלי האנרגיה, רק שאתה מטעה כי ריקון מאגרי ה atp לא אומר שמאגרי הגליקוגן נשארים ללא השפעה, על מנת לטעון מחדש את מאגרי ה cp-atp צריך להשתמש בגליקוגן.
והתהליך השני הוא המרוקן העיקרי, שלו אתה מגיע באימונים אנאירובים אלא אם כן אתה מתאמן בנוסח של rm1-2 ואתה לא עובר את ה כ-10 שניות.
מקור האנרגיה בפעילות אירובית היא מחמצן וכמובן מפחמימות ושומן, אך בדופק מסויים [לא קרוב למרבי] אתה מנצל אנרגיה משומן ולא בהכרח מרוקן מאגרי גליקוגן [אחרת לא היית יכול לרוץ אפילו מעבר למרתון שאני אישית מכיר מרצה שלי שרץ כ80 ק"מ רצוף.] אך אם תרוץ במהירות מרבית נניח כספרינט של 30 שניות זה בדויק כמו שתבצע סט ובמצב כזה כן מתרוקנים מאגרי הגליקוגן בצורה מרבית.

עכשיו מה שהרגע כתבת סותר את עצמו, מצד אחד אתה אומר שמשתמשים בגליקוגן בעיקר בפעילות אירובית- הליך 3., אך יחד עם זאת אתה אומר שתהליך הטעינה של הליך מספר 2 הוא מגלוקוז וגליקוגן.
דבר שני ,באימונים אירוביים לא "גם מגיעים למעגל השלישי", ההליך הוא ברובו [99%] מהמעגל השלישי[בהנחה ואתה רץ סביב ה30 דקות+]

יש לציין שאי אפשר להגיע למצב של דלדול רציני של מאגרי גליקוגן בשריר,הגוף לא מאפשר את זה [התא ימות]
בכל מקרה, תהליך ריקון מאגרי הסוכר בשריר הוא ברובו בהליך מספר 2, ולא ב3, שבו הגוף מנצל בעיקר שומן [גם פחמימות] אבל בהליך מספר 2, רק פחמימות.

בזה שאתה אומר שאני טועה, אתה אומר שגם יאיר להב טועה,מה שאני אמרתי היו המילים שלו קודם,סט מרוקן כ15% ממאגרי הגליקוגן.
ושוב המעגל הראשון כן קשור בגליקוגן כי על מנת למלות את מאגרי ה atp, יש צורך בגליקוגן [מועט בהשוואה להליך מס2]
ואין נקודה מוחלטת שבה הליך אחד הוא היחיד, הם חופפים זה לזה.
אם אתה רוצה אני אכתוב לך עמודים שלמים על זה.

ציטוט קטן:
"בעת מנוחה וביתר שאת בעת פעילות גופנית, גוף האדם מפיק אנרגיה מגליקוגן, משומן, מחד סוכרים ולעתים מחלבונים המפורקים מהשריר עצמו. ככל שעולה עצימות הפעילות (נתון הנמדד כשיעור ממאמץ מרבי או כשיעור השינוי בדופק בהשוואה להפרש בין דופק במנוחה לדופק במאמץ מרבי), נוטה הגוף לשימוש גדול יותר במסלולים מטבולים העושים שימוש בגליקוגן ופחות לשימוש במסלולים מטבולים העושים שימוש בשומן."

[Max90kg]

פורסם במקור על ידי הבורר

בחיים לא הייתי מזהה שילד בן 16 כותב כל כך נכון ....כבוד גבר....

תודה רבה אחי

פורסם במקור על ידי נעל

אתה לא מלמד אותי, לימדו אותי על מעגלי האנרגיה, רק שאתה מטעה כי ריקון מאגרי ה atp לא אומר שמאגרי הגליקוגן נשארים ללא השפעה, על מנת לטעון מחדש את מאגרי ה cp-atp צריך להשתמש בגליקוגן.
והתהליך השני הוא המרוקן העיקרי, שלו אתה מגיע באימונים אנאירובים אלא אם כן אתה מתאמן בנוסח של rm1-2 ואתה לא עובר את ה כ-10 שניות.
מקור האנרגיה בפעילות אירובית היא מחמצן וכמובן מפחמימות ושומן, אך בדופק מסויים [לא קרוב למרבי] אתה מנצל אנרגיה משומן ולא בהכרח מרוקן מאגרי גליקוגן [אחרת לא היית יכול לרוץ אפילו מעבר למרתון שאני אישית מכיר מרצה שלי שרץ כ80 ק"מ רצוף.] אך אם תרוץ במהירות מרבית נניח כספרינט של 30 שניות זה בדויק כמו שתבצע סט ובמצב כזה כן מתרוקנים מאגרי הגליקוגן בצורה מרבית.

עכשיו מה שהרגע כתבת סותר את עצמו, מצד אחד אתה אומר שמשתמשים בגליקוגן בעיקר בפעילות אירובית- הליך 3., אך יחד עם זאת אתה אומר שתהליך הטעינה של הליך מספר 2 הוא מגלוקוז וגליקוגן.
דבר שני ,באימונים אירוביים לא "גם מגיעים למעגל השלישי", ההליך הוא ברובו [99%] מהמעגל השלישי[בהנחה ואתה רץ סביב ה30 דקות+]

יש לציין שאי אפשר להגיע למצב של דלדול רציני של מאגרי גליקוגן בשריר,הגוף לא מאפשר את זה [התא ימות]
בכל מקרה, תהליך ריקון מאגרי הסוכר בשריר הוא ברובו בהליך מספר 2, ולא ב3, שבו הגוף מנצל בעיקר שומן [גם פחמימות] אבל בהליך מספר 2, רק פחמימות.

בזה שאתה אומר שאני טועה, אתה אומר שגם יאיר להב טועה,מה שאני אמרתי היו המילים שלו קודם,סט מרוקן כ15% ממאגרי הגליקוגן.
ושוב המעגל הראשון כן קשור בגליקוגן כי על מנת למלות את מאגרי ה atp, יש צורך בגליקוגן [מועט בהשוואה להליך מס2]
ואין נקודה מוחלטת שבה הליך אחד הוא היחיד, הם חופפים זה לזה.
אם אתה רוצה אני אכתוב לך עמודים שלמים על זה.

פה נפסיק להתווכח כי הידע שלי בזה נגמר. לא עברתי קורס לצערי אין לי את הכסף
בכל מקרה מה שאמרתי הבנתי מהמקור הזה:
http://www.adrenalin.org.il/adrenali...nergy-plus.htm
היה לי קושי לא קטן להבין את זה כי תאכלס אף פעם לא עסקתי בביולוגיה. אז יש אפשרות שאני לא הבנתי מספיק טוב את מה שרשום פה. בכל מקרה קודם נגיע להסכמה שהמקור שהבאתי צודק.

[נעל]

פורסם במקור על ידי max75kg

תודה רבה אחי



פה נפסיק להתווכח כי הידע שלי בזה נגמר. לא עברתי קורס לצערי אין לי את הכסף
בכל מקרה מה שאמרתי הבנתי מהמקור הזה:
http://www.adrenalin.org.il/adrenali...nergy-plus.htm
היה לי קושי לא קטן להבין את זה כי תאכלס אף פעם לא עסקתי בביולוגיה. אז יש אפשרות שאני לא הבנתי מספיק טוב את מה שרשום פה. בכל מקרה קודם נגיע להסכמה שהמקור שהבאתי צודק.

לא רק קשור לקורס, אני ב5 יחידות ביולוגיה ו5 יחידות רפואה.

ואני אצוטט ממה ששלחת, [המאמר נכון כמובן פשוט התבלבלת כנראה..]
על מנת להיות מסוגלים להמשיך בפעילות עצימה וארוכה ממספר שניות, יש להמשיך ולייצר מולקולות של atp. האנרגיה לפעילויות אלה נובעת בעיקר מפירוק גלוקוז וגליקוגן בתהליך הגליקוליזה.
-הוא מתכוון כמובן למעבר 10 שניות,אבל זה לא אומר שבריצה של שעתיים רוב האנרגיה באה מגליקוגן, במרתון יש ניצול של כ100 קלוריות לקילומטר מגליקוגן אבל האנרגיה מגיעה גם מחמצן ומשומן בעיקר, אחרת מאגרי הגליקוגן היו מגיעים לסוף תוך מעט מאוד זמן.
ישנו דופק מסויים בו הגוף מנצל מבחינת אחוזים, את מרבית האנרגיה משומן[זה בד"כ הדופק המומלץ לריצה,יש נוסחה כזאת]

דרך אגב, מה שמצחיק אותי עכשיו זה שהמאמר ששלחת, הוא של המרצה שלי לפיזיולוגיה, דרור שגיא, הוא זה שרץ 80 ק"מ.
ומה שאמרתי קודם היה שילוב של הידע שלי עם מה שלמדתי מיאיר להב ומדרור שגיא, שום מידע שגוי לא אמרתי, ככה שבטח שאסכים איתך שמה שהוא אומר נכון, יש לי תספר שלו פה לידי.
נקצר את זה ככה.
מה מנצל אנרגיה:
במנוחה: בעיקר המעגל האירובי, חמצן שומן פחמימות ומעט חלבון.
פעילות אירובית 2דק+ בעיקר חמצן שומן ופחמימות.[כלומר גם גליקוגן,הוא לא העיקרי(חמצן,שומן)]
פעילות של 10+ שניות עד 2דק בעיקר פחמימות [דהיינו גליקוגן].
פעילות של עד 10 שניות= atp-cp.
דרך אגב קיבלתי אצלו 100 בקורס.
ודרך אחרת להסביר, בהליך גליקוליזה אירובי אתה מקבל פי כמה וכמה יותר מולקולות ATP מאשר בתהליך גליקוליזה אנאירובי, לכן אתה תנצל הרבה יותר גליקוגן על מנת להשיג את אותה כמות אנרגיה בתהליך האנאירובי [כלומר תצטרך 18 גרם סוכר בערך בתהליך האנאירובי כדי לקבל את אותה אנרגיה של 1 גרם בתהליך האירובי].
ולכן תשתמש יותר בגליקוגן בתהליכים אנאירובים.
אבל עקב זאת שפעילות אירובית היא ארוכה מאוד, אתה יכול להגיע למצב של דלדול מוחלט של גליקוגן גם במצב כזה, אך באופן יחסי עיקר האנרגיה מגיעה מתהליכים אירוביים שמנצלים פחות גלוקוז מהליכים אנאירובים, ומשומן וכו'.
באופן עקרוני להגיע לדלדול הכי מהר, יהיה לבצע תהליכים אנאירובים ללא מנוחה, משהו כמו ספרינטים[אינטרוולים] וכד'.

[Max90kg]

פורסם במקור על ידי נעל

לא רק קשור לקורס, אני ב5 יחידות ביולוגיה ו5 יחידות רפואה.

ואני אצוטט ממה ששלחת, [המאמר נכון כמובן פשוט התבלבלת כנראה..]
על מנת להיות מסוגלים להמשיך בפעילות עצימה וארוכה ממספר שניות, יש להמשיך ולייצר מולקולות של atp. האנרגיה לפעילויות אלה נובעת בעיקר מפירוק גלוקוז וגליקוגן בתהליך הגליקוליזה.
-הוא מתכוון כמובן למעבר 10 שניות,אבל זה לא אומר שבריצה של שעתיים רוב האנרגיה באה מגליקוגן, במרתון יש ניצול של כ100 קלוריות לקילומטר מגליקוגן אבל האנרגיה מגיעה גם מחמצן ומשומן בעיקר, אחרת מאגרי הגליקוגן היו מגיעים לסוף תוך מעט מאוד זמן.
ישנו דופק מסויים בו הגוף מנצל מבחינת אחוזים, את מרבית האנרגיה משומן[זה בד"כ הדופק המומלץ לריצה,יש נוסחה כזאת]

דרך אגב, מה שמצחיק אותי עכשיו זה שהמאמר ששלחת, הוא של המרצה שלי לפיזיולוגיה, דרור שגיא, הוא זה שרץ 80 ק"מ.
ומה שאמרתי קודם היה שילוב של הידע שלי עם מה שלמדתי מיאיר להב ומדרור שגיא, שום מידע שגוי לא אמרתי, ככה שבטח שאסכים איתך שמה שהוא אומר נכון, יש לי תספר שלו פה לידי.
נקצר את זה ככה.
מה מנצל אנרגיה:
במנוחה: בעיקר המעגל האירובי, חמצן שומן פחמימות ומעט חלבון.
פעילות אירובית 2דק+ בעיקר חמצן שומן ופחמימות.[כלומר גם גליקוגן,הוא לא העיקרי(חמצן,שומן)]
פעילות של 10+ שניות עד 2דק בעיקר פחמימות [דהיינו גליקוגן].
פעילות של עד 10 שניות= atp-cp.
דרך אגב קיבלתי אצלו 100 בקורס.
ודרך אחרת להסביר, בהליך גליקוליזה אירובי אתה מקבל פי כמה וכמה יותר מולקולות atp מאשר בתהליך גליקוליזה אנאירובי, לכן אתה תנצל הרבה יותר גליקוגן על מנת להשיג את אותה כמות אנרגיה בתהליך האנאירובי [כלומר תצטרך 18 גרם סוכר בערך בתהליך האנאירובי כדי לקבל את אותה אנרגיה של 1 גרם בתהליך האירובי].
ולכן תשתמש יותר בגליקוגן בתהליכים אנאירובים.
אבל עקב זאת שפעילות אירובית היא ארוכה מאוד, אתה יכול להגיע למצב של דלדול מוחלט של גליקוגן גם במצב כזה, אך באופן יחסי עיקר האנרגיה מגיעה מתהליכים אירוביים שמנצלים פחות גלוקוז מהליכים אנאירובים, ומשומן וכו'.
באופן עקרוני להגיע לדלדול הכי מהר, יהיה לבצע תהליכים אנאירובים ללא מנוחה, משהו כמו ספרינטים[אינטרוולים] וכד'.

אני אצטט את מה שאמר משה מהפורום השני:

התהליך האירובי בעצם מכיל בתוכו את הגליקוליזה האנאירובית (מעגל אנרגיה 2) אך אינו מפריש בסופו של דבר חומצת חלב (תוצר הלוואי של מעגל אנרגיה מספר 2).
כמו כן ההבדל בין שינהם יהיה גם במספר המולקולות atp כאשר במעגל אנרגיה מספר 2 אנו נקבל רק 4 מולקולות atp ברוטו (ורק 2 נטו) ובמעגל האירובי נקבל 36 מולקולות atp עם עוד חומרים שלא מעניינים אותנו כרגע.
התהליך האירובי תלוי בחמצן כי בתהליך שנקרא "שרשרת הנשימה" מופקות רוב מולקולות ה atp (32 במספר).
לסיכום, מאגרי הגליקוגן יתרוקנו רק במעגל אנרגיה 2 ו3 כאשר ב3 הריקון שלהם יהיה דומיננטי יותר כי נוכל לשאת את משך הפעילות ליותר זמן והסיבה פשוטה כי אין שיחרור רב של חומצת חלב בניגוד למעגל 2 ששם חומצות החלב גורמות לנו להאט/להפסיק את הפעילות (כאשר ריכוזן בדם עולה מעל הנורמה ברמות גבוהות אתה מתחיל להרגיש את ה "צריבה" ותחושת העייפות ולבסוף תפסיק את הפעילות).
בחדר הכושר, כאשר אתה עובד ברוב עובדתך אנאירובי (מעגל 1 ו 2) את תתרכז יותר במעגל אנרגיה 2 כאשר רוב הסטים (אם לא כולם) לא יקחו יותר מ2 דקות אבל יותר מ 10 שניות לרוב (אלא אם עושים rm1) לכן ביזבוז הגליקוגן אינו רב עקב משך הפעילות + המעגל שהינך משתמש בו בהתאם למה שאמרתי קודם לכן.

[נעל]

פורסם במקור על ידי max75kg

אני אצטט את מה שאמר משה מהפורום השני:

הוא צודק..
זה מה שאמרתי בסוף התגובה האחרונה, יש בזבוז גליקוגן רב יותר בפעילות אנאירובית אבל עקב זאת שפעילות אירובית משכה ארוך יותר, אתה תאבד יותר גליקוגן בפעילות זו [ברמת העיקרון זה תלוי בעצימות וזמן וכו'].
אבל זה לא כמו שאתה ניסחת בתגובה הראשונה שלך, כי אם שמת לב הוא אמר שבהליך האנאירובי רוב האנרגיה מקורה בגילקוגן, מה שאתה אמרת הוא שבאימון השימוש בגליקוגן אפסי כי לא מגיעים למעגל השלישי [שוב במעגל השני רוב הגליקוגן נצרך, פשוט חומצות החלב מונעות ממך מלדלדל אותו לגמרי].
מבחינת שימוש בגליקוגן ב30 שניות של פעילות אנאירובית, ו30 שניות של פעילות אירובית, בפעילות האנאירובית תשתמש ביותר גליקוגן, זה כל הכוונה שלי.

[Max90kg]

פורסם במקור על ידי נעל

הוא צודק..
זה מה שאמרתי בסוף התגובה האחרונה, יש בזבוז גליקוגן רב יותר בפעילות אנאירובית אבל עקב זאת שפעילות אירובית משכה ארוך יותר, אתה תאבד יותר גליקוגן בפעילות זו [ברמת העיקרון זה תלוי בעצימות וזמן וכו'].
אבל זה לא כמו שאתה ניסחת בתגובה הראשונה שלך, כי אם שמת לב הוא אמר שבהליך האנאירובי רוב האנרגיה מקורה בגילקוגן, מה שאתה אמרת הוא שבאימון השימוש בגליקוגן אפסי כי לא מגיעים למעגל השלישי [שוב במעגל השני רוב הגליקוגן נצרך, פשוט חומצות החלב מונעות ממך מלדלדל אותו לגמרי].
מבחינת שימוש בגליקוגן ב30 שניות של פעילות אנאירובית, ו30 שניות של פעילות אירובית, בפעילות האנאירובית תשתמש ביותר גליקוגן, זה כל הכוונה שלי.

אתה צודק, לא התנסחתי נכון. אבל הכוונה שלי הייתה מה שהוא כתב בסוף, בזבוז הגליקוגן באימונים אנאירוביים הוא לא רב עקב משך הפעילות + המעגל שהינך משתמש בו.

[toxicity]

פורסם במקור על ידי hasman90

כמה לך עלה הקורס מדריכים?
אניע כנראה עושה ב25 לאוקטובר ברחובות,שלוחה של ווינגייט
קורס מרוכז זה נקרא של חודשיים ו20 יום
הם רוצים 6.7 אלף..

מאוד מוזר
אני עשיתי בשלוחה של וינגייט בהוד השרון
4950
+350 דמי הרשמה
זה לאחר הנחת תלמיד\חייל\מורה ספורט, בלי ההנחה זה עוד 1k

[נעל]

פורסם במקור על ידי toxicity

מאוד מוזר
אני עשיתי בשלוחה של וינגייט בהוד השרון
4950
+350 דמי הרשמה
זה לאחר הנחת תלמיד\חייל\מורה ספורט, בלי ההנחה זה עוד 1k

הנחה משום מה יש רק בשלוחות, ויש הנחות במכללה.
בוינגייט עצמו בנתניה אין, לי עלה 6400.

לפי מה שראיתי במכללה עולה 4950 אז :s...

[itaiprz1]

פורסם במקור על ידי arbel2

הבעיה היא לא הקורס מאמנים עצמו ,הבעיה היא שרוב האוכלוסיה בא לקורס וזורקת זין ועוברת מבחנים בצורה גבולית (ציון מעבר נדרש הוא 56 ) ..וככה זה נראה אחר כך.


בנוגע לצריכת חלבון יש המון במה שיאיר להב אומר ,כי בסופו של דבר לא מדברים על מפתחי גוף (שרובם ככולם משתמשים בחומרים שמשפרים את סינטזת החלבון שלהם) ולרוב האנשים זה יהיה די והותר חלבון.

אז הבעיה לא באוכלוסיה היא בווינגט,
אני מכיר כאלה שהלכו לווינגט ואפילו תרגילים לא יכולים להסביר, כמו סקוואט, דדליפט,מסור!!!!!.

מאמן חדר כושר לא מתעמק יותר מידי בבן אדם הוא זורק לו תוכנית אימונים אפילו לא בסיסית,
(אני בטוח שיש כאלה שכן טובים אבל אלה זה אנשים שיש להם ידע מעבר לווינגט)

[נעל]

פורסם במקור על ידי itaiprz1

אז הבעיה לא באוכלוסיה היא בווינגט,
אני מכיר כאלה שהלכו לווינגט ואפילו תרגילים לא יכולים להסביר, כמו סקוואט, דדליפט,מסור!!!!!.

מאמן חדר כושר לא מתעמק יותר מידי בבן אדם הוא זורק לו תוכנית אימונים אפילו לא בסיסית,
(אני בטוח שיש כאלה שכן טובים אבל אלה זה אנשים שיש להם ידע מעבר לווינגט)

גם ידע מוינגייט יספיק כדי לתת תוכנית אימונים סבירה ולדעת איך להסביר מסור וסקוואט.
רק מי שעבר על גבולי או לא התעמק והוא אידיוט לא יידע.
ישבו לפחות 3 שעות רק על הסקוואט ומסור..

[הבורר]

האמת חרטא

[itaiprz1]

פורסם במקור על ידי נעל

גם ידע מוינגייט יספיק כדי לתת תוכנית אימונים סבירה ולדעת איך להסביר מסור וסקוואט.
רק מי שעבר על גבולי או לא התעמק והוא אידיוט לא יידע.
ישבו לפחות 3 שעות רק על הסקוואט ומסור..

אז זה שציון עובר הוא 56 אז הרמה שמה ירודה,.

[sason]

פורסם במקור על ידי max75kg

לגוף לוקח הרבה זמן לסנטז את החלבון ולפרק אותו לחומצות אמינו. בגלל זה סביר להניח שעוד יהיה לגוף מה לפרק לאחר האימון אם אכלת בגבול של ה-10 שעות לפני האימון אפילו. יהיה לו חלבון לפרק בשביל להעביר אותך למצב אנאבולי. מילוי מאגרי הגליקוגן והאינסולין הם גם כן תהליכים שקשורים לזה אבל למען האמת אימונים אנאירוביים לא משפיעים כל כך על מאגרי הגליקוגן ומאגרי הגליקוגן כמעט ולא מתרוקנים בתהליך ולכן הקפצת האינסולין לא תועיל להתאוששות. בנוגע לקורטיזול, ידוע לי שהקורטיזול משפיע על המטבוליזם (יש גם קשר כלשהו לגליקוליזה נראה לי) אבל אתה יכול להביא רפרנסים לגבי זה שהגוף מפריש קורטיזול בזמן האימון? ובאילו כמויות?

מבחינת החומצות אמינו אתה צודק, אם אכלנו ארוחה/כמה ארוחות לפניהאימון עדיין במצב כזה יהיו לנו חומצות אימנו חופשיות בדם(בעצם כמעט תמיד יהיו לנו חומצות אמינו חופשיות בדם) גם לאחר ההאימון, דרך אגב אמרת "שיהיה לו חלבון להעביר אותך למצב אנאבולי"- זה טוב וזה יפה אבל זה לא שאם לא תאכל הגוף שלך יתחיל לפרק שריר,זה יותר כמו להעביר את הגוף שלנו מסביבה קאטבולית לאנבולית-מקווה שהבנת.
מה שחשוב הוא יותר הפחמימה לאחר האימון מהסיבה שהגוף שלנו בזמן האימון מפריש הרבה הורמונים ברמות גבוהות לדם(תלוי בסוג האימון עצימות וכו') למשל- גלוקון אדרנאלין נוראדרנלין , וכמו שאמרתי מקדום הקורטיזול על מנת ליצור מצב של איזון אתה תצטרך את הפחמימה שתגרום להעלאת האינסולין-שמדכא הורמונים "מפרקי שריר"
ולמה לעשות את זהאחרי האימון מכיוון שהסינטוז נמשך גם 48 שעות לאחר האימון אבל ההשפעה הכי גדולה תיהיה בהתחלה, ככל שתתרחק מהשעה הראשונה כך ההשפעה תקטן.
בקשר למאגרי הגליקוגן הם מתרוקנים בכל פעילות, בפעילות אנארובית פחות, בפעילות אירובית יותר(שוב תלוי בעצימות וכו-אבל הם מתרוקנים), אם אני זוכר זה 2 וחצי -3 גרם לסט משקולות בעצימות בינונית.
בקשר לקורטיזול זה סתם עוד הורמון שבין היתר מעודד פירוק שריר שזרקתי לאוויר יש עוד מלא הורמונים שמעודדים פירוק שריר.
אבל הוא מופרש ברמה גבוהה יותר באימון מן הסתם- להגיד בדיוק כמה אני לא יודע. בקשר לרפרנסים לא כל כך חיפשתי אבל אתה בחור חכם אתה תמצא אם זה באמת מעניין אותך.
ולסיכום פשוט תאכל אחרי הארוחה.

[Max90kg]

פורסם במקור על ידי sason

מבחינת החומצות אמינו אתה צודק, אם אכלנו ארוחה/כמה ארוחות לפניהאימון עדיין במצב כזה יהיו לנו חומצות אימנו חופשיות בדם(בעצם כמעט תמיד יהיו לנו חומצות אמינו חופשיות בדם) גם לאחר ההאימון, דרך אגב אמרת "שיהיה לו חלבון להעביר אותך למצב אנאבולי"- זה טוב וזה יפה אבל זה לא שאם לא תאכל הגוף שלך יתחיל לפרק שריר,זה יותר כמו להעביר את הגוף שלנו מסביבה קאטבולית לאנבולית-מקווה שהבנת.
מה שחשוב הוא יותר הפחמימה לאחר האימון מהסיבה שהגוף שלנו בזמן האימון מפריש הרבה הורמונים ברמות גבוהות לדם(תלוי בסוג האימון עצימות וכו') למשל- גלוקון אדרנאלין נוראדרנלין , וכמו שאמרתי מקדום הקורטיזול על מנת ליצור מצב של איזון אתה תצטרך את הפחמימה שתגרום להעלאת האינסולין-שמדכא הורמונים "מפרקי שריר"
ולמה לעשות את זהאחרי האימון מכיוון שהסינטוז נמשך גם 48 שעות לאחר האימון אבל ההשפעה הכי גדולה תיהיה בהתחלה, ככל שתתרחק מהשעה הראשונה כך ההשפעה תקטן.
בקשר למאגרי הגליקוגן הם מתרוקנים בכל פעילות, בפעילות אנארובית פחות, בפעילות אירובית יותר(שוב תלוי בעצימות וכו-אבל הם מתרוקנים), אם אני זוכר זה 2 וחצי -3 גרם לסט משקולות בעצימות בינונית.
בקשר לקורטיזול זה סתם עוד הורמון שבין היתר מעודד פירוק שריר שזרקתי לאוויר יש עוד מלא הורמונים שמעודדים פירוק שריר.
אבל הוא מופרש ברמה גבוהה יותר באימון מן הסתם- להגיד בדיוק כמה אני לא יודע. בקשר לרפרנסים לא כל כך חיפשתי אבל אתה בחור חכם אתה תמצא אם זה באמת מעניין אותך.
ולסיכום פשוט תאכל אחרי הארוחה.

להלן ציטוט מהמאמר "ארוחה לפני ואחרי אימון - לא מה שחשבתם?" מהפורטל קילוגרם

האם נדרש "להקפיץ" את האינסולין לאחר האימון?


עוד דאגה של מתאמנים רבים היא האינסולין בגופנו. הסיבה לרצון העז להקפיץ את האינסולין בגופנו הוא כדי למנוע תהליכים קאטבולים (מפרקים) כאלה ואחרים שהצטברו אצלינו במהלך האימון ולהפוך את הסביבה שלנו לאנאבולית (בונה) כאשר הדבר מגביר את ההתאוששות שלאחר האימון. הדבר נורא הגיוני אך יכול לעזור יותר לאלו שמגיעים לאימון בצום או צום לסירוגין (סיגנון חיים של IF/ADF).

רבים מהאנשים אינם מבינים שארוחה לפני האימון (ולעיתים באמצע האימון) משפיעה מספיק על רמות האינסולין בשביל לספק את התרחיש האנטיקאטבולי.


המטרה העיקרית בסוגיית האינסולין היא לא רק למקסם סינטוז של חלבון בשריר אלא גם למזער פירוק חלבון מהשריר מה שאינו דורש הקפצת אינסולין דרסטית כדי שיתבצע אלא מעט מעל נורמת האינסולין במנוחה/במצבו המאוזן. קבוצת מחקר של Greenhaff מצאה שגם כאשר ישנם רמות גבוהות של חומצות אמינו בדם ורמות האינסולין לערך 15 μU/mL (הנורמה 5-10 μU/mL) לא נמצאה דעיכה בפירוק חלבון מהשריר מה שאומר שאין צורך לעלות מעבר לכך כי הדבר אינו יעיל [20].


חשוב לציין שוב שלארוחה שלפני האימון ישנם יתרונות רבים במיוחד על רמות האינסולין (תוך כדי אימון ואחריו) ועל משך הפעילות. הקבוצה של Tipton מצאה שכמות מעטה של 6 גרם חומצות אמינו חיוניות בתוספת של 35 גרם סוכרוז הנלקחו ישר לפני האימון ( אימון התנגדות במשך 45-50 דקות), היו מספיקים כדי לשמור את רמות האינסולין פי 4 מהרמות שהאינסולין נמצא בו במצב צום כשעה לאחר האימון [21]. לקח לאינסולין שעתיים לאחר האימון כדי להתאזן לנורמה במנוחה. תגובה דומה נצפתה בתיסוף של 20 גרם חלבון מי גבינה ישר לפני האימון [22], נהוג לחשוב על המחקר שאם פחמימות היו נלקחות יחד עם חלבון מי הגבינה ההשפעה על האינסולין הייתה גדולה הרבה יותר.


מחקר נוסף [23] שנעשה ע"י הצוות של Capaldo בחן מספר השפעות מטבליות במשך 5 שעות, לאחר צריכה של ארוחה המורכבת מ 75 גרם פחמימה (47% מהסך הקלורי), 37 גרם חלבון (26%) ו17 גרם שומן (27%). למרות שהמחקר לא בחן השפעות על האימון הארוחה הזו יכלה להיות ארוחה טובה לאחר האימון בשל כמויות החלבון והפחמימה. ישנו מחנה במחקר שפחד והזהיר מהשפעות השומן על רמות האינסולין. על אף החששות הללו ארוחה שכזו העלתה את רמות האינסולין פי 3 מרמות צום כ-30 דקות מהצריכה. לאחר כ-60 דקות רמות האינסולין היו פי 5 יותר גבוהות מאשר בצום, לאחר כ-300 דקות רמות האינסולין עדיין היו גבוהות פי 2 מרמות האינסולין בצום.


המחקר של Eliot [24] עשה השוואה של חלב דל בשומן (קבוצה 1), חלב מלא (קבוצה 2) וחלב דל שומן במינון שיתאים מבחינה קלורית לחלב המלא (קבוצה 3). המשתתפים שתו את החלב 60 דקות לפני האימון, תוצאות המחקר הראו שהקבוצה ששתה חלב מלא הראו עליונות ברמות החלבון בדם. למרבה הפלא קבוצה 3 אשר בחלב שלה היה 14.5 גרם חלבון לעומת הקבוצה ה 2 שהיה רק 8 גרם חלבון (הפרש של 81% לטובת הקבוצה ה 3 אך עדיין פרופיל החלבון היה גבוה יותר בדם אצל הקבוצה ה 2).

החוקרים הסיקו שהדבר קרה בגלל המכניזם שעובר החלב המלא בגופנו לעומת חלב דל בשומן (השפעות על רמות האינסולין, זרימה בדם, תגובה אינדבידואלית בין המשתתפים וכמו כן בחלב המלא היה יותר שומן מה שהשפיע על רמות החנקן (שמר על רמתו)). לבסוף הסכימו שמחקר נוסף נדרש כדי לבדוק עוד קבוצה אחת, מה יקרה אם נתן לקבוצה חומצות אמינו עם שומן, האם הדבר יגביר את סינטוז החלבון. מה שהוסק מהמחקר שחלב מלא עדיף על פני הסוגים השונים, לפחות על המשתתפים אשר נחקרו במחקר והגיעו לאחר צום לילי.


כדי לחסל לגמרי את "מקפיצי האינסולין" הסידרתיים לאחר האימון, מילוי גליקוגן תלוי בכמה פרמטרים ואפשר לומר שהוא דו מצבי [25]. בניגוד לתהליך הארוך שלוקח לגוף ויכול לקחת מספר שעות, התהליך הקצר וה"מהיר" של גליקוגנזה (פירוק גלוקוז לגליקוגן) נמשך 30-60 דקות ישר לאחר האימון ולא תלוי באינסולין. הפרשת יתר של אינסולין לאחר האימון יכולה להיות יעילה לאתלטים בעיקר המתאמנים באימוני סבולת וצריכים להתאמן כעבור 8 שעות מסיום האימון הקודם שלהם, אך לכל שאר המצבים "הקפצת אינסולין" לאחר האימון מיותרת, לא יעילה וביזבוז זמן מוחלט.


תוספת ועוד הנפצת מיתוסים קטנה ואולי תהיה גדולה לחלקכם, מספר "מחקרים" תמכו בפחמימה בעלת אינדקס גליקמי גבוה לאחר האימון כאשר זו תהיה אידיאלית להתאוששות של הגוף. הקבוצה של Erith מצאה שאין הבדל בין אנשים שצרכו פחמימה עם אינדקס גליקמי נמוך לכאלו שצרכו פחמימה בעלת אינדקס גליקמי גבוה על הביצועים באימון ביום שלמחרת [26]. במחקר דומה ואף מפתיע של Stevenson ראו בדיוק את ההפך, שמתאמנים אשר צרכו פחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך שיפרו את הביצועים שלהם בניגוד לאלו שצרכו פחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה [27].

המסקנות:
● לא נראתה עצירה או דיכוי יתר בפירוק החלבון מהשריר כאשר רמות האינסולין עלו על 15 μU/mL בעוד שהנורמות במנוחה 5-10 μU/mL.


● במחקר נמצא כי חלב מלא הראה עליונות על פרופיל החלבון בגוף לאחר האימון ונעשה השוואה לחלב דל בשומן עם אותו הסך קלורי ונראה כי החלב המלא ביחס לגוף הכיל ב 81% יותר חלבון למרות שבערכים שחור על גבי לבן לחלב דל השומן יש יותר חלבון.


● התהליך הקצר וה"מהיר" של גליקוגנזה (פירוק גלוקוז לגליקוגן) נמשך 30-60 דקות ישר לאחר האימון ואינו תלוי באינסולין.


● אין צורך "להקפיץ" אינסולין בשביל ההתאוששות אלא אם אתם מתאמני סבולת ומתאמנים בהפרשים של 8 שעות.


● היה נהוג להמליץ לצרוך לאחר האימון פחמימות בעלי אינדקס גליקמי גבוה כדי לעלות את האינסולין ובין היתר לשפר התאוששות לאחר האימון אך הדבר נמצא כשגוי. בנוסף נראה כי יש מחקר שמראה דווקא יתרון לפחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך.

[sason]

מכיר את המאמר.
מצחיק שנתפסת למשפט אחד מכל מה שאמרתי- דרך אגב המאמר שהבאת לא מפריך את מה שאמרתי, אינסולין בין היתר, מדכא את הקורטיזול.
דרך אגב אתה לא חייב לרוץ ולשאול בפורום השני כל דבר כדי לחפש להתווכח ולהוכיח משהו.

[Max90kg]

פורסם במקור על ידי sason

מכיר את המאמר.
מצחיק שנתפסת למשפט אחד מכל מה שאמרתי- דרך אגב המאמר שהבאת לא מפריך את מה שאמרתי, אינסולין בין היתר, מדכא את הקורטיזול.
דרך אגב אתה לא חייב לרוץ ולשאול בפורום השני כל דבר כדי לחפש להתווכח ולהוכיח משהו.

אני לא נתפסתי על המשפט הזה אני פשוט לא מתכוון להתווכח על כל השאר כי אני לא כל כך מבין בזה ככה שאני מקבל את זה בינתיים כמובן מאליו. והנקודה הזאת מעניינת אותי כי יש בה פיצול דעות. והמאמר פה אומר מפורשות שאין צורך בפחמימות להקפצת האינסולין לאחר אימון. משהו שאתה אומר שכן צריך.